אומן שעבד בחינם וגרם לנזק בשוגג
הרב אליהו אהרון
הרב הירשנזון ישראל
תשס"ה/12
התובע: א'.
הנתבעים: ב' וג'.
בנושא: נזק שנגרם לעגלה.
תיאור הרקע:
א' הוא בעל עגלה, והוא נתבקש להביא אוכל לבעלי חיים של הציבור.
ב' בעל תפקיד ציבורי אחר, מתוך רוח נדיבה הסכים שג' הפועל שלו יסיע את החבילה. בזמן העבודה פגע השופל בדופן העגלה והיא התעקמה וכן נגרם נזק לבולם הזעזועים.
טענות הצדדים:
התובע: ג' (מפעיל השופל) העמיס את החבילה ולחץ בטעות על דופן העגלה ועיקם אותה, כתוצאה מכך נגרם נזק לבולם הזעזועים. ג' הציע לנסוע לבית האריזה לשם תיקון, לא הסכמתי. הלכתי ליצרן והוא העריך את הנזק בדופן בסך 1,000 ש"ח, ללא מע"מ ואת תיקון בולם הזעזועים 1800 ש"ח ללא מע"מ. התקשרתי לב' והוא סירב לשלם וטען שאני אשם היות ולא כיוונתי את ג'.
הנתבע ב': אני לא הזמנתי את א' אלא הם פנו וביקשו, אני עובד בהתנדבות וכן הצוות שלי בנושא זה, הוא לא פנה לביטוח שלי בכלל. עומס העגלה הוא עד 2,3 טון והלחץ של השופל מקסימום 1.8 טון, ההנחה שלי שהוא קנה עגלה פגומה.
התובע: כשפניתי אל ב' הוא התכחש לנזק, ובכלל סירב לבוא לכל בוררות, כולל אל בית הדין. רק לאחר דיבור עם רב הישוב הוא הסכים, אחר כך הוא ביקש לתקן רק את הדופן.
הנתבע ג': אני תובע עגמת נפש בסך 10,000 ש"ח, את הכל עשיתי בהתנדבות וכעת הוא תובע אותי.
ע"כ עיקר הטענות, הצדדים חתמו על שטר בוררות.
בירור הדין
היזק פועל שעבד בחינם
ראשית עלינו לברר מה היא מידת האחריות של ג', מפעיל השופל שפעל בחינם.
בית הדין סבור שכאשר ג' הוא בבחינת שומר חינם, אין עליו דין מזיק אילו הזיק במצב שזה היה מקביל לאונס גניבה, עי' תוס' בבא-קמא כ"ז ע"ב ד"ה-ושמואל-אמר, אבל היתה כאן רשלנות מצדו שלא ביקש שיכוונו אותו, ולכן נראה שעליו האחריות על הנזק שנעשה, למרות שנעשה שלא במתכוון.
פניה לביטוח
היות ובנידון דידן ישנו ביטוח, וב' בעצמו שאל מפני מה א' לא פנה לביטוח, לכן בית הדין סבור שג' או ב' יכתבו לביטוח שנעשה נזק לעגלה כתוצאה מהעמסה בשוגג, והביטוח יפצה עבור תיקון הדופן, והשמאי של הביטוח יקבע את גובה הנזק ואת השפעת המכה על בולם הזעזועים, והביטוח הוא שישלם לא'.
עגמת נפש
אין בית הדין רואה מקום לחייב עבור עגמת נפש, לא היה כאן כוונה בזדון לפגוע במישהו אלא ויכוח על עצם החיוב. ומה גם שבזמננו בדרך כלל בית הדין לא דן בנושאים שכאלה, שאין כאן חיוב ממוני ממש.
