בס"ד
מס. סידורי:90

קבלן שסמך על המהנדס וקלקל

שם בית דין:קרית ארבע
דיינים:
הרב ליאור דוב
הרב אליהו אהרון
הרב הירשנזון ישראל
תקציר:
תביעת קבלן לקבל כסף, כשבעל הבית טוען שבנה באופן לא תקין, ולטענת הקבלן סמך על המהנדס והמפקח
פסק הדין:
בית הדין פסק כפשרה הקרובה לדין כי עלש בעל הבית לפצות את הקבלן בסכום מסויים.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: א' אלול תש"ע

תש"ע/12

התובע: א', קבלן ערבי.

הנתבע: ב', בעל הבית.

בנושא: שכר עבודה.

טענות הצדדים:

 התובע: אני ואחי עבדנו כקבלנים אצל ב' בדירה שלו למטה, הגיע חורף והיתה נזילה, הובהר שצריך לעשות איטום, זה עולה הרבה וב' לא הסכים להוסיף כסף, עבדתי לפי תכניות המהנדס והמפקח מ'. לפי חישובי מגיע לי עוד 26,500 ₪ וב' לא רוצה לשלם ולכן נעצרה העבודה.

17,500 ₪ מגיע עבור עבודה קודמת, 4,000 ₪ עבור צבע, ו 5,000 ₪ עבור יציקת בטון, והוא לא רוצה לשלם.

 הנתבע: התגלו כמה וכמה ליקויים חמורים בדירה, מ' היה המפקח והוא ערך תרשים של כל הליקויים והגיע לסכום של 30,000 ₪, הערכה משוערת לפי דברי מ'. הקבלן אחראי על ביצוע העבודה ולא יכול להטיל אחריות על המהנדס. אפילו לפי טענת א' שאמרו לו לעשות ככה הוא בתור קבלן היה צריך לדעת שלא עושים ככה. 

לדברי ב' הינו נשאר חייב לו עוד 6,500 ₪ לפי חישובו, אבל היות ולא השלים את העבודה אינו משלם לו. ומה גם שלפי דברי מ' הנזקים מתקרבים לסכום של 30,000 ₪ ולכן אינו חייב לו כלום.

בתרשים שהגיש ב' בשם מ' רשומים 23 ליקויים ונקוב הסכום המשוער של עלות התיקונים.

בהערות שהקבלן העיר, רוב הליקויים הוא מכחיש בכלל, או שהוא פעל לפי מה שאמרו הן המפקח והן בעלי הבית, דהיינו ב' ואשתו. ישנם אומנם שני ליקויים שהודה שלא ידע כלל, רק לאחרונה נאמר לו לאחר שעזב לגמרי את המתחם.

 

הצדדים הרחיבו עוד בתיאור העובדות אולם אלה הם עיקרי הטענות.

הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור הדין 

לאחר העיון ושיקול הדעת בנושא, בית הדין בחן את הטענות ואלה הן המסקנות שלו. 

אחריות הנזק

בעקרון בית הדין מקבל את טענת המפקח שהאחריות היא על הקבלן. אולם ביה"ד סבור שיש להבחין בין טעות שנראית בעליל, לבין טעות שהיא אמנם טעות, אבל לא נראית בעליל, ולכן אין להטיל את האחריות על הקבלן. לדוגמא לבנות נמוך מגובה פני הקרקע בלי איטום, זו טעות בולטת והקבלן לא היה צריך לעשות זאת, והוא בנה בלי איטום משום שלא שכרו אותו לעבודת חוץ אלא רק לשיפוץ פנימי.

עלות התיקונים

בית הדין גם סבור שאם הקבלן בעצמו היה מבצע את התיקונים, העלות ודאי שהיתה יורדת בעשרות אחוזים ולכן הסכום של 30,000 ₪ נראה לבית הדין מוגזם.

עגמת נפש

כמו כן תביעת עגמת הנפש שמשפחת ב' תובעת סכום גבוה, בית הדין בזמננו לא מחייב תשלום כספי עבור עגמת נפש, למרות שברור שאסור לכל אדם לגרום עגמת נפש לשני.

מסקנה

בהתחשב בכל המרכיבים, דהיינו שהיו ליקויים וכן בהתחשב בטענות הקבלנים שהם פעלו לפי מה שנמסר להם מהמפקח, בית הדין בא לכלל מסקנה שיש לעשות פשרה הקרובה לדין, דהיינו שמשפחת ב' תפצה את א' ואחיו בסך 3,600 ₪, כי סוף כל סוף הם גם סיימו את עבודתם באופן לא מושלם, ולכן זאת הפשרה.

 

יש לבצע את פסק הבוררות עד ראש השנה תשע"א, לפי הלוח העברי שהוא סוף חודש הרמדאן לפי הלוח הערבי.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. 

בכבוד רב

          הרב דוב ליאור                  הרב אהרון אליהו              הרב שלום אילוז

תגיות

אחריות עובד בנזיקין - סמך על אחרים אדם המזיק - הסתמך על הוראות של אחר אחריות עובד בנזיקין - הבחנה בין אחריות על טעות בולטת לבין שאינה בולטת עגמת נפש - בזמנינו עגמת נפש - שאינה יוצרת חיוב ממוני גרימת צער או עגמת נפש - גרימת צער או עגמת נפש