בס"ד
מס. סידורי:885

תביעות הדדיות של קבלן ומזמין

שם בית דין:גוש עציון
דיינים:
הרב לוי שלמה
הרב פרל גדעון
הרב ביק עזרא
תקציר:
התובע קבלן הוזמן על ידי הנתבע לעשות עבודות שעליהן קיבל 15,000 ₪ העבודה הופסקה באמצע, והקבלן תובע עוד 47,000 ₪ על עבודות שלטענתו ביצע. לטענת הנתבע מה ששילם מכסה את מה שהוא נהנה מעבודות הקבלן, שאר העבודות רק מזיקות לו. הנתבע תובע בתביעה נגדית את הסכום ששולם לאדריכל עבור בניית הבית.
פסק הדין:
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: כ"ג אלול תשע"א

בית הדין האזורי לממונות

ליד

המועצה הדתית גוש עציון

 

פסק דין בתיק מ' נגד ג'

התובע:

מ' – הקבלן 

הנתבע:

ג' – המזמין

העובדות:

הנתבע הזמין עבודה מהקבלן לביצוע במגרש שלו בבת עין. הקבלן הגיש לו הצעת מחיר, אשר לא נחתמה ביניהם, אך הצדדים הסכימו שהיא מהווה הבסיס להתחשבנות ביניהם. ההצעה הנ"ל הוגשה לביה"ד. למעשה, לא בוצעה כל העבודה בשטח, והקבלן הפסיק את העבודה, לפי הוראת המזמין, בטענה שאין לו צורך כרגע בהמשך העבודה. הנתבע שילם לתובע סך של 15000 ₪. 

התביעה: 

 הקבלן תובע, לפי הפרוטוקול, עוד 47000 ₪  מהנתבע ע"ח עבודות שטוען שביצע עבורו, ועדיין לא שולמו.

תשובת הנתבע:

אכן חלק מהעבודה בוצע, אך מה ששילם מכסה את מה שהוא נהנה וצריך, ואינו חייב לו עוד כיון שאין שום צורך והנאה ממה שביצע הקבלן ואדרבה יש לו נזק מכך והוצאות אחרות לתיקון השטח שעליו רוצה לבנות את ביתו. מה עוד שאיחורו של הקבלן בביצוע העבודה גרם לכך שאינו יכול לקבל הלוואה לצורך הבניה, ולכן לא יכול להמשיך בעבודה.

דיון:

הואיל והקבלן ביצע עבודה במגרש לפי הזמנת הנתבע, והעבודה לא הושלמה. והואיל והנתבע מודה בכמה עבודות שבוצעו גם לפי הנחייתו, ביה"ד פנה למומחה מטעמו להעריך את ערך העבודות שנעשו, ולפי זה יש לחייב את הנתבע, הואיל והעבודה נעשתה לפי הזמנתו, כאמור, והחישוב על בסיס הצעת המחיר שהוסכמה בין הצדדים, ביחס לטענת התובע שהשקיע הרבה עבודה מעבר למה שמדובר היה ביניהם, הואיל והנתבע טען שזה נבע מטעויות או חוסר הבנה של הקבלן, אינו צריך לשאת בעלויות אלו. טענה זו מתקבלת על ידי ביה"ד. לפיכך נראה לביה"ד החישוב דלהלן, על סמך חוות הדעת של המומחה מטעמו :

•           בסעיף פרוק והרכבת הגדר (ביה"ס) :  הוסכם על סך                             3120 ₪.

•           בסעיף  פריצת הדרך, שבוצעה רק הפריצה, קבע המומחה סך של           2850 ₪.

•           בסעיף אספקה והרכבת מסלעה, לפי מדידת המומחה :

            50.5 מ"ר כפול 280 ₪ =                                                               14140 ₪.

•           בסעיף חפירה וחציבה להעמדת הבית, בוצע 80% מהעבודה, היינו        12000 ₪.

נמצא שהנתבע חייב לפי הנ"ל  סך של  32,110 ₪.

היות ומוסכם שהנתבע שילם לתובע סך של 15000 ₪ יש לנכות סכום זה מהחוב. מאידך מודה הנתבע שהתובע שילם 1400 ₪ למהנדס, וזה צריך להיזקף לזכותו, יש להוסיף סכום זה ליתרת החוב .

פסק הדין:

יתרת החוב של הנתבע לקבלן מסתכמת  ב – 17510 ₪.

התביעה הנגדית

התובע:

ג' -  האדריכל

הנתבע:

מ' – המזמין

הדיון:

הנתבע הזמין מהאדריכל התובע, תכניות הגשה לבניין ביתו בישוב ב', ("גרמושקה"), על מנת לקבל היתר בניה, ולפי התכניות להמשיך לבנות את הבית על פי תכנית עבודה שעל האדריכל להמציא. האדריכל לא קיבל על עצמו לטפל בתכניות ההנדסה המוטלות על מהנדס מוסמך. הוסכם בין הצדדים על שכר של 18000 ₪ , שיקוזז ביניהם, מההתחשבנות על הקבלנות. במשך הזמן התגלו קשיים שונים ובירוקרטיים, כולל ההקפאה, שגרמו לדחיית זמן ארוך של גמר התכניות והגשתן. בסופו של דבר הושג היתר הבניה על סמך התכניות של האדריכל, מותנה בהשלמת אישור הממ"ד. לא הוגשו תכניות עבודה לקבלן בשטח. בינתיים הפסיק האדריכל את הקשר עם המזמין, והשאיר אותו ללא תכניות עבודה.

התביעה:

האדריכל תובע שכר עבודתו בסך 24000 ₪, עבור העבודה שהשקיע בתכניות ובהשגת היתר הבניה. כיון שגודל הבית הוא  240 מ"ר והחשבון הוא לפי התעריף הנמוך ביותר לדבריו. עוד מוסיף לומר שלא היה מעלה את הדרישה הזו לולי שנתבע ע"י הקבלן בביה"ד, כי לכתחילה חישב את שכרו לפי בית בגודל 100 עד 120 מ"ר.

הנתבע:

לדברי המהנדס שעבד בשטח בשרות הנתבע, לפי תכניות  ההגשה הנ"ל, התגלה לו שהתכניות אינן תואמות למה שהולך ומתבצע בשטח, ואי אפשר להשתמש בהן. לכן נאלץ לפנות למהנדס ואדריכל אחר על מנת לתקן את התכניות ולהתאימן למציאות. האחר הגיש הצעה לתכנן "תכנית שינויים בכל הקומות כנדרש" כלשונו, וכו'. כמו כן צירף חשבון עלויות על עבודתו. כיון שהתובע הפסיק את הקשר ביוזמתו, טוען הנתבע שבעצם לא חייב לו כל שכר, כיון שממילא צריך לשלם לאדריכל אחר על מנת שיוכל לבנות את הבית, זולת שכרו על היתר הבניה שהשיג עבורו.

פסק הדין:

תכניות ההגשה שעשה התובע, אושרו במועצה וניתן על פיהן היתר הבניה, על כך יש לשלם לתובע את שכרו. כיון שהיתה הסכמה ראשונית בין הצדדים על סכום של 18000 ₪, מתוך רצון כנה, יש בכך גמירות דעת, לשכר זה. רק בביה"ד החליט התובע לתבוע יותר כיון שנתגלע הסכסוך ביניהם, אין ביה"ד מאשר את תביעתו הנוספת של התובע, וקובע שההסכמה הראשונית היא המחייבת, את הצדדים, כחוזה גמור.

הצדדים יקזזו ביניהם את החובות הנ"ל, תוך שבוע מקבלת פס"ד זה. והכל יבוא על מקומו בשלום.

ניתן שלא במעמד הצדדים, באלון שבות, כ"ג באלול תשע"א

הרב שלמה לוי           הרב גדעון פרל              הרב עזרא א. ביק

תגיות