בס"ד
מס. סידורי:818

עובד שהתפטר עקב הפסקת עבודת נקיון שניתנה לו בנוסף לעבודתו

שם בית דין:ארץ חמדה גזית עפרה
דיינים:
הרב גיסר אברהם
הרב בלוך חיים
הרב גרינצוויג דביר
תקציר:
התובע עבד כשכיר בעסק של הנתבע תמורת 6,900 ₪, בשלב כלשהו החליט המעסיק להחליף את עובדת הנקיון והציע לתובע לעבוד במקביל לעבודתו גם בנקיון, תמורת תוספת של 800 ₪, לאחר זמן מה בו התובע לא היה מרוצה מהנקיון, הוא הודיע לעובד - התובע כי עליו לעמוד ברשימת דרישות, ואם לא יעמוד בהם הוא יעביר את הנקיון למישהו אחר. בתגובה ענה התובע כי הוא מנקה בכמות השעות שהוגדרה לצורך כך, ואם התובע יוריד את רמת שכרו הוא יראה בכך 'הרעת תנאים' והוא יתפטר. בסופו של דבר הוא אכן התפטר מהעסק.
התובע דורש פיצויי פיטורין בסכום של משכורת חודשית לכל שנה, וסך הכל 24,503 ₪, כמו כן הוא דורש לקבל מכתב פיטורין.
לטענת הנתבע יש לראות בעבודת התובע עבודה קבלנית נפרדת, למרות ששולמה בתלוש אחד. ורשימת הדרישות היא רק פירוט של מה שהיה צריך גם קודם. כמו כן לא היה לו עניין לפטר אותו מהעסק, לכן אין הגיון לתת לו מכתב פיטורין או פיצויים על כך.
פסק הדין:
התביעה לתשלום פיצויי פיטורין נדחית במלואה.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: ה' כסלו תשע"ג

תיק מספר 72094

פסק דין

         א.         תיאור המקרה:

התובע והנתבע שניהם תושבי אריאל. התובע עובד בעסק של הנתבע משנת 2008.

השכר על עבודתו בעסק עמד על 6,900 ₪ לחודש.

לפני כשלוש שנים הציע הנתבע לתובע, להחליף את עובדת הניקיון הקבלנית שעבדה בעסק, ובתמורה לניקיון העסק פעם בשבוע יקבל סכום של 800 ₪.

התוספת שולמה מידי חודש בחודשו, באותו תלוש משכורת, ובסה"כ שולמו 7,700 ₪.

במהלך שנות עבודתו בניקיון התגלעו פערים בין התובע והנתבע באשר לאיכות הניקיון. התובע מודה שהניקיון לא היה ברמה גבוהה, אך לטענתו, הדבר נבע מהזמן הקצר שהוקצה לעבודה, (וכדלהלן ב"טענות הצדדים").

בעקבות טענות של כמה לקוחות באשר לטיב הניקיון בעסק, כשלושה חודשים לפני הדיון, נתן הנתבע לתובע רשימה של דרישות הניקיון.

התובע טען שכיון שעבודת הניקיון אמורה לקחת (לשיטתו) כשעתיים ובעקבות הרשימה יאלץ לעבוד יותר אין הוא מוכן לעבוד על פי הרשימה אלא אם כן יקבל תוספות על כך. הוא הודיע לנתבע,שאם יסרב לתוספת, והתובע יפסיק את עבודתו בניקיון בשל כך, יראה זאת כהרעת תנאים ולכן יחשב כמפוטר ויהיה זכאי לכל הזכויות הנובעות מכך.

הנתבע סירב לתת תוספת שכר על הניקיון כפי התנאים שדרש, ובעקבות זאת, התובע הפסיק את עבודתו בעסק לגמרי.

עובד הניקיון הוחלף בעובד אחר.

טענות הצדדים:

         ב.         טענות התובע:

טען התובע:

עבודת הניקיון שהוצעה לי נחשבת כחלק מעבודתי בעסק.

כאשר קיבלתי את עבודת הניקיון, שאלתי את הנתבע כמה זמן אורכת עבודת הניקיון, והוא השיב לי שכשעתיים. לכן קיבלתי אותה כעבודה נוספת שאורכת שעתיים בשבוע.

ע"פ הרשימה החדשה אורכת עבודת הניקיון הרבה יותר משעתיים, ולכן דרישה כזאת מצד הנתבע דורשת תוספת תשלום. כיוון שהנתבע לא הסכים לשלם תוספת על עבודות הניקיון הנוספות, הדבר נחשב כפגיעה ממשית בתנאי העבודה, ונאלצתי להפסיק את עבודת הניקיון.

לבקשתי להוסיף לי עבודה אחרת בעסק שאורכת שעתיים, ולשלם לי בתמורתה 800 ₪, סירב הנתבע.

כיוון שנגרע ממשכורתי סכום של 800 ₪ אני נאלץ להתפטר ולחפש עבודה אחרת שתספק את צרכי.

על כן, הדרישות החדשות לניקיון מעבר למה שסוכם בהתחלה, בלא תוספת שכר, נחשבות כהרעה ממשית בתנאי העבודה אשר על פי חוקי המדינה מזכים אותי בפיצויי פיטורין.

אני דורש פיצויי פיטורין בסכום של משכורת חודשית לכל שנה בה הייתי מועסק בעסק.

התביעות:

עבדתי במשך 38 חודשים, ועל כן התביעה היא לתשלום של 24,503 ₪ פיצויי פיטורין.

כמו כן, אני דורש לקבל מכתב פיטורין על מנת שאהיה זכאי לביטוח לאומי.

          ג.         טענות הנתבע:

טען הנתבע:

עבודת הניקיון אינה חלק מהעבודה הרגילה בעסק אלא עבודה קבלנית נוספת שהצעתי לתובע כדי להוסיף לו על שכרו.

לפני שעשה את עבודת הניקיון היא בוצעה על ידי נערה שעבדה בצורה קבלנית.

אם מדובר בעבודה על פי שעות, נמצא ששילמתי סכום של כ- 100 ₪ לשעה, סכום הרבה יותר גדול משאר השעות שאני משלם לתובע. מכאן מוכח שמדובר על עבודה קבלנית, לפי משימה.

כבר מתחילת העבודה היה ברור לי שזו עבודה קבלנית, ומה שאמרתי שזה לוקח שעתיים היה בתגובה לשאלתו של התובע כמה זמן בערך לוקחת עבודת הניקיון. במקומות אחרים במשך שעתיים מגיעים לרמת ניקיון גבוהה מאוד.

אמנם התשלום על עבודת הניקיון מבוצע באותו תלוש משכורת אבל אין מכאן שום הוכחה לכך שעבודת הניקיון נושאת את אותו אופי התקשרות כשאר העבודה, הסיבה שהתשלום מבוצע באותו תלוש משכורת הינה מפני שאין אפשרות למעסיק לפצל את משכורתו של אותו מועסק לכמה תלושים.

אמנם נתתי רשימת דרישות ניקיון לתובע רק לפני כשלושה חודשים, אבל לא היו בה דברים חדשים אלא רק פירוט מסודר של הדרישות שהיו מאז ומתמיד ונעשו קודם ע"י ביקורת בעל פה על טיב הניקיון.

אני משלם על כך שהעסק יהיה נקי, לא מעניין אותי מתי זה נעשה (כל עוד זה מחוץ לשעות הפעילות של העסק) ולא כמה זמן זה לוקח.

לא פיטרתי את התובע מעבודתו בעסק, ולכן לא מגיעים לו פיצויים.

איני רוצה לשקר ולתת לו מכתב המורה על כך שאני פיטרתי אותו, כיוון שלא פיטרתי אותו.

         ד.         נושאים לדיון:

1. מעמדם ההלכתי של דיני העבודה הנוהגים במדינת ישראל.

2. האם "עבודת הניקיון" הינה חלק אינטגראלי מעבודתו של התובע כשכיר בעסק, או עבודת קבלנות נוספת על עבודתו של התובע כעובד בעסק?

3. האם על פי דיני העבודה הנוהגים במדינת ישראל, המקרה שלפנינו מהווה פגיעה בתנאי העבודה הנחשבת כעילה לדרישת פיצויים.

         ה.         מעמדם ההלכתי של דיני העבודה הנוהגים במדינת ישראל.

דרכו של בית הדין בכל הקשור לתקיפותם של חוקי המדינה בכלל ודיני עבודה בפרט, מוסברת בנייר עמדה המופיע באתר "דין תורה" (dintora.org) "תוקפם ההלכתי של חוקי המדינה בדיני ממונות", וכפי שסוכם והוסכם ע"י אבות בתי דין לממונות (הסיכום מופיע בתחומין כט עמ' 144).

על סמך דרכו של בית הדין אנו קובעים שבענייננו יש תוקף לדיני העבודה, ואנו נדון באירוע שבפנינו גם על פי המתחייב מחוקים ותקנות אלו.

          ו.          "עבודת הניקיון" - חלק מעבודתו של התובע כשכיר, או עבודה קבלנית נוספת?

התובע טען שלאור הפגיעה בו בנושא עבודתו בניקיון, למעשה הוא נפגע בכלל עבודתו בעסק. אין ספק שמעמדו כעובד בעסק הוא כשל שכיר. אם נראה בעבודת הניקיון עבודה כשכיר יש מקום לראות את שני חלקי העבודה כקשורים זה לזה.

מאידך, אם מדובר בעבודה קבלנית – אין ליצור קשר בין שני חלקי העבודה, ובנוסף עבור עבודה במעמד של קבלן – אין כלל זכות לפיצויי פיטורין.

על כן, נדון להלן האם לעניין עבודתו של התובע בניקיון, יש לדונו כשכיר או כקבלן.

ישנן שתי שיטות עקרוניות בהגדרת ההבדל בין קבלן לשכיר.

א.      האם העובד כפוף לשעות מסוימות או שיש לו חופש לעבוד בזמן שמתאים לו. כך עולה למשל מלשון הסמ"ע (שלג, טז) – "ואם הוא קבלן שקיבל עליו מלאכה בכך וכך, פירוש, ואינו כעבד דמלאכת רבו מוטלת עליו לעסוק בה כל היום בלי הפסק, אבל זה גומר מלאכה שקיבל עליו איזה שעה ביום שירצה, וכדרך כל בעל הבית העושה במלאכה שלו למכור ולהשתכר בה".

ב.      האם התשלום הוא לפי שעה או על גמר המלאכה. כך הגדיר למשל בשו"ת אבני נזר (חו"מ נב) – "החילוק שבין פועל לקבלן הוא רק בעצם החיוב. דעצם חיוב הפועל הוא העבודה שיעבוד אצלו, אין חילוק מה פעל בעבודתו. הקבלן עצם החיוב הוא תיקון הדבר שנתחייב לתקן, ואילו יצוייר שיתקן החפץ ברגע אחד בלי עבודה כלל אינו מחוייב יותר על כן אינו חיוב עבדים".

לפי שני הפרמטרים הללו בכל הקשור לעבודת הנקיון, דינו של התובע כקבלן. שכן, העובד עשה את עבודתו בזמנו החופשי ללא דרישה של המעסיק לעבודה בשעות מסויימות (כל עוד שלא היו בשעות עבודת העסק), והתשלום לא היה לפי שעה אלא לפי תוצאות העבודה. אילו היה העובד זריז, ומסיים את עבודתו בשעה, לא היה למעסיק שום תביעה עליו. טענת התובע שכאשר סוכם על עבודת הניקיון דובר על שעתיים עבודה, הוסברה בצורה מניחה את הדעת על ידי הנתבע, שמשפט זה נאמר כמענה לשאלתו של התובע כמה זמן בערך אורכת עבודת הניקיון השבועית.

בנוסף לטעמים לעיל, בית הדין התרשם שעבודת הניקיון הינה עבודה קבלנית ואינה חלק אינטגראלי מעבודתו בעסק מסיבות נוספות:

א. קודם העסקתו של התובע בניקיון, עבודה זו נעשתה בצורה קבלנית על ידי עובדת אחרת.

ב. קשה להניח שמעסיק ישלם סכום של כ- 100 ₪ לשעת עבודה, בעוד שלשאר השעות של המועסק משלם סכום נמוך בהרבה.

ג. קשה להניח שמעסיק יסתפק במצב שבו המקום שרצה שיהיה נקי, מנוקה רק למחצה לשליש ולרביע (גם כאשר מדובר בניקיון שוטף, ולא בניקיון מיוחד).

לא ניתן להסיק מתלוש המשכורת דבר בעניין אופי ההעסקה: אילו המעסיק היה מפריש לעובד במסגרת המשכורת לקרן פנסיה גם על הסכום של הניקיון היה ניתן לראות בכך אינדיקציה שגם חלק זה נחשב כחלק מהמשכורת, אך מבחינת תלושי המשכורת של העובד שהוגשו לבית הדין נמצא שלא הופרש עבורו כלל (גם לא על החלק של עבודת העסק) לשום קרן, כך שלא ניתן ללמוד מהמשכורת על הגדרת עבודת הניקיון (מעבר לנקודה שגם עבור עבודה זו השכר שולם בתלוש).

כאמור לעיל, משמעותי לענין חיוב הפיצויים הגדרת החוק להבדל שבין קבלן לשכיר. אך דא עקא, שחוקי מדינת ישראל אינם מגדירים באופן ברור מתי העובד נחשב כפועל ומתי נחשב כקבלן.

גם בפסיקה של בתי הדין לעבודה אין הגדרה ברורה להבחנה בין שכיר לקבלן, והשאלה הנידונה היא האם נוצרה מערכת של קשרי עובד מעביד בין העובד למעסיקו. מערכת זו נבחנת לפי כמה פרמטרים אשר נותנים לבית המשפט תמונה כללית, האם יש כאן יחסי עובד ומעביד המגדירים את העובד כשכיר, או כקבלן. בית המשפט יבדוק את צורת התשלום (ע"י תלוש שכר או חשבונית), אם השכר מחושב לפי שעות או לפי תוצרת, מידת החופש הניתנת לעובד ועוד.

במקרה דנן, ודאי שהיו יחסי עובד מעביד לגבי עבודתו בעסק, אך לגבי הניקיון הדבר לא ברור, ולא ניתן לקבוע שהיו כאן יחסי עובד מעביד. על כן מסקנתנו היא שבין על פי ההלכה, ובין על פי החוק, התובע יוגדר כקבלן שאין לו זכות לפיצויים (בגלל דין "המוציא מחברו עליו הראיה").

אמנם כיוון שבכל זאת יש כאן אפשרות שגם ביחס לעבודת הניקיון יש מערכת יחסים המחייבת פיצויים (בעיקר בגלל התלוש המשותף לשתי העבודות), היינו מחייבים פיצויים חלקיים, לולא הטעם שבפרק הבא.

          ז.          האם בשל הרעת תנאים זכאי התובע לפיצויי פיטורין למרות שהתפטר

נבחן עתה את הדין, אילו היינו מקבלים את הטענה שאכן יש כאן קשרי עובד מעביד המחייבים בפיצויים.

לכאורה, מדובר על התפטרות, שאינה מזכה בפיצויים.

אך, עפ"י סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, אדם זכאי לפיטורין גם במצבים נוספים:

11. התפטרות אחרת שדינה כפיטורים 

(א) התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים.

השאלה היא מהי הרעה מוחשית בתנאי העבודה ו/או נסיבות אחרות שביחסי עבודה, שבהן אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו. בעניין זה ניתנו פסקי דין רבים המפרשים ומפרטים מקרים שונים.

ההכרעה המקובלת בתי הדין לעבודה היא, שלמעסיק יש את הזכות לדרוש מעובדיו להפחית את כמות השעות הנוספות או אף לשלול את אישורו לעבוד אותן מבלי שהדבר יחשב כהרעה מוחשית בתנאי ההעסקה.

כך נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה ([ע"ע 367/03 רונית סעדיה - שרות התעסוקה (במאגר ממוחשב)].

הלכה פסוקה היא כי עבודה בשעות נוספות אינה בגדר זכות המגיעה לעובד וההופכת במשך הזמן לחלק מתנאי העבודה שהעובד יכול לכפות על מעבידו גם כשהוא אינו רוצה בעבודת שעות נוספות (תב"ע י-ם לה/9-16 אפרים זיזי - מ"י (לא פורסם).... היוזמה והסמכות להעסקה בשעות נוספות נתונות בידי המעביד. קרי, השעות הנוספות מוקצות לעובדים בהתאם לצרכי המעביד המשתנים מעת לעת במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלו.

ניתן גם להטעים את ההגיון בעקרון מוסכם זה. הסיבה שהמחוקק העניק פיצויים גם למי שלא פוטר, אלא גם למי שרק תנאי עבודתו הורעו היא, שאם לא כן, כל מעסיק שמעוניין לפטר עובד מבלי לשלם לו פיצויים ירע את תנאי עבודתו עד שיוכרח לעזוב מעצמו. אך במקרה שהמעסיק משאיר לעובד משרה מלאה, כמקובל במקום העבודה, אין לחשוש שזו כוונתו, כיוון שהוא מאפשר לעובד להישאר במשרה מלאה במקום העבודה.

לאור האמור, במקרה דנן, גם אם טענתו של התובע תתקבל, שעבודת הניקיון הייתה חלק אינטגראלי מתוך עבודתו (טענה שבית הדין פקפק בה כדלעיל), כיוון שהנתבע מוכן להעסיק את התובע במשרה מלאה על פי חוק שעות עבודה ומנוחה (והעובד אכן המשיך לעבוד תקופה מסויימת במתכונת הישנה, ללא הניקיון), פיטורי התובע מעבודת הניקיון תחשב כשלילת האפשרות לשעות נוספות שאינה נחשבת הרעה מוחשית בתנאי העבודה המזקיקה פיצויי פיטורין.

מכתב פיטורין

צודק הנתבע שאין לחייב אותו למסור לתובע מכתב שלדעתו הוא שקרי, גם לא לצורך גביית דמי אבטלה מביטוח לאומי (ואולי בהקשר כזה יש לדייק יותר מחשש גזל). אך אין מניעה שיכתוב וימסור בידי התובע מכתב שכתוב בו כך:

"העובד הפסיק את עבודתו עקב צמצום משרתו".

נוסח כזה אין בו שקר, ויתכן והוא יכול לסייע בידי העובד לקבל דמי אבטלה, על כן יש בזה משום מצוות "השבת אבידה".

         ח.         סיכום:

1. דיני העבודה בישראל נחשבים כמנהג המדינה וכתקנות קהל ראויות, ולכן בעלי תוקף הלכתי מחייב. זאת בנוסף על כך שכל התקשרות בין עובד למעביד נעשית על דעת שהחוקים והתקנות של חוקי מדינת ישראל יחולו עליהם (ולכל אורך הדיון הדבר היה מקובל על התובע והנתבע).

2. בית דין אינו מקבל את טענת התובע ש"עבודת הניקיון" הינה חלק אינטגראלי מעבודת העסק. עבודה זו היא עבודה קבלנית נוספת על עבודתו בעסק, ולכן הפסקת עבודתו של התובע בנקיון העסק לא מהווה פגיעה בעבודתו כעובד בעסק.

3. כל עוד המעסיק ממשיך להעסיק את העובד במשרה מלאה על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, שלילת שעות נוספות אינה נחשבת הרעה מוחשית בתנאי העבודה המזקיקה פיצויי פיטורין. הפסקת עבודת הנקיון, שבאה בנוסף לעבודה בעסק, כמוה כהפסקה של שעות נוספות.

4. לאור כל האמור, אין בסיס לתשלום פיצויי פיטורין.

         ט.         החלטה:

  1. התביעה נדחית.
  2. על הנתבע לשלם לתובע 100 ₪, מחצית מאגרת בית הדין.
  3. על הנתבע להפקיד בידי התובע מכתב כנוסח שכתבנו למעלה.
  4. פסק הדין ניתן ביום ‏ה' בכסלו תשע"ג, ‏19 בנובמבר 2012.

__________________

____________________

____________________

הרב חיים בלוך

הרב אברהם גיסר, אב"ד

הרב דביר גרינצוויג

תגיות

בדיני עבודה - טעם חלותם מדינא דמלכותא או ממנהג המקום גדרם של יחסי עובד-מעביד - מתי נחשב שכיר ומתי קבלן גדרם של יחסי עובד-מעביד - מתי נחשב שכיר ומתי קבלן בקבלן - זכאות לפיצוי פיטורין פיצויי פיטורין - הבדל בין שכיר לקבלן הרעת תנאים - מזכה בפיצויי פיטורין הרעת תנאים - פגיעה בשעות נוספות