בס"ד
מס. סידורי:77

טענות הדדיות של דיירים בבית משותף

שם בית דין:קרית ארבע
דיינים:
הרב ליאור דוב
הרב אליהו אהרון
הרב הירשנזון ישראל
תקציר:
טענות שונות של דיירים בבית משותף.
פסק הדין:
בית הדין הכריע בשאלות השונות כל אחת לגופה על פי מנהג המדינה ושיקולים נוספים.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: ט' חשון תשס"ט

תשס"ט/1

התובעת: גב' א', בשם השכנים בבית משותף.

הנתבעים: משפחת ב', דיירים בבניין.

בנושא: טענות הדדיות של השכנים. 

 

תאור הרקע: משפחת ב' גרים למטה וגב' א' גרה בקומה ראשונה.

נתגלו ביניהם חילוקי דעות באופן ההתנהלות ושימוש ברכוש המשותף.

טענות הצדדים:

תובעת: א. לאחר הרצח של משפחת הורוביץ הי"ד בקשו משפחת ב' לבנות גדר מסביב לחצר, וכעת אנו רוצים שהחצר תהיה פתוחה, כי נשתנו הנסיבות, וכן אם יהיה מצב סכנה שתהיה גישה נוחה מהחצר .

ב. הם השתלטו על החצר שכאילו היא רק שלהם.

ג. יש להם חפצים למטה על יד המחסן וכן במקלט. הם נעלו את המקלט ונודף ממנו סירחון. אני דורשת שדלת הבניין תהיה פתוחה, כדי שהכול יהיה מאוורר, וכן שיפנו הכול מלמטה ליד המקלט.

 

נתבעים: גב' ב': ההיתר לבנות את הגדר ניתן על ידי כל השכנים ולא הותנה שזה בגלל ביטחון.

כמו כן ישנו פסק דין מבית המשפט עם שכן אחר שיש להקים את הגדר.

את הדלת אנו משאירים פתוחה בגלל הילדים שקשה להם לפתחה.

במקלט ישנם חפצים גם של שכנים ויש אישור מהמפקח של המועצה שהמקלט תקין.

החפצים שלנו מתחת למדרגות, זה מספר שנים ככה ולאף אחד זה לא הפריע, אין זה מחסום במעבר. כמו כן הדבר מקובל בבתים אחרים.

הזבל בחצר אין זה באחריותנו אם משהוא מהשכנים זורק שם זבל.

אנו מבקשים לקנוס את התובעת ב- 1000 ₪ על כל הטרדות,

מבקשים שהדלת הראשית תהיה סגורה בחורף,

מבקשים שפתח החירום של היציאה מהמקלט יהיה סגור,

מבקשים שהמקלט יהיה סגור,

מבקשים שלא תשפוך אקונומיקה למטה מפני שהריח מפריע מאוד.

עד כאן עיקרי הטענות, הצדדים הרחיבו את תיאוריהם, אולם זה תמצית הטענות. הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור הדין

בפנינו דוגמה קלאסית של ריב בין שכנים שכל צד חושב שהוא נפגע מהשני.

יש לנו בהלכה הדרכה כיצד לנהוג בהרחקת נזקי שכנים, וכן במדינה שלנו ישנן תקנות של תרבות הדיור, בכל מה שנוגע להשתמשות בנכסים משותפים.

בית הדין גם ביקר במקום וראה מקרוב במה מדובר.

הנה ביחס לגדר החצר- הגדר היא פרוצה מן הרשת לכוון השכנים בצד מזרח ויש שם צמחיה והיא שייכת לשכנה ולכן אין חובה על הנתבעים לגזום את הצמחייה, כאן יש לפנות לוועד הבית והוא יכול לדרוש את זה.

ביחס לסגירת דלת הכניסה או פתיחתה- בדרך כלל דלת עשויה להיות סגורה אלא אם כן ישנה החלטה אחרת של דיירי הבית.

פתח החירום ודאי שצריך להיות סגור כי ילדים יכולים ליפול שם חלילה.

דלת המקלט בדרך כלל היא סגורה ברוב הבתים לפי הידוע.

שפיכת אקונומיקה בחדר המדרגות זה דבר שעושים פעם בהרבה זמן ולא בתכיפות, כי זה מפריע לשכנים אחרים. ובכלל נושא ניקיון חדר המדרגות, זו מטלה המוטלת על הועד, ואין זה עניינו של דייר או דיירת לעשות ביוזמתו ניקיון ברכוש המשותף.

השארת חפצים מתחת למדרגות זה לא צריך להפריע לאף אחד כי אין זה מעבר לציבור הרחב.

לסיכום:

בית הדין בא לכלל המסקנות האלה:

א. יש לפנות לוועד הבית שייקח אחריות על ניקיון המקלט ואופן סגירתו, לא שכל דייר יעשה כפי דעתו.

בינתיים המקלט יישאר סגור על תכולתו היות והמפקח אישר שהוא תקין, אלא אם כן אסיפת הדיירים תחליט אחרת.

ב. פתח החירום צריך להיות סגור.

ג. אין לשפוך אקונומיקה בחדר המדרגות.

ד. אודות החצר- שהועד יחליט אם לקצוץ את הצמחייה במקום שאין רשת בגדר, וכן שידאג שלכל דייר יהיה מפתח למקלט.

ה. במקרה שיתגלו חילוקי דעות על ניקיון המקלט או סדרי אחזקתו יש להזמין את המפקח מהמועצה ועל פיו יוכרע אם זה תקין או לאו.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב,

הרב דוב ליאור                          הרב אהרון אליהו                     הרב ישראל הירשנזון

תגיות

נזקי שכנים - אופן פתרון ויכוחים