בס"ד
מס. סידורי:752

שיק שחזר ללא כיסוי, ושניתן בתמורה לחוב צמוד לדולאר

שם בית דין:רמת גן
דיינים:
הרב בן יעקב צבי יהודה
תקציר:
קונה דירה נתן לקבלן שיק בשקלים לפי ערך השער היציג ביום הנתינה. השיק חזר ללא כיסוי. הקבלן תבע את הקונה והקונה אמר שתוך שבוע ידאג לכיסוי ההמחאה. הקבלן סירב וביקש שיביא לאלתר לפי השער יציג באותו יום. בין לבין חל פיחות בשער הדולאר בכעשרה אחוזים. הקונה טוען שחייב לשלם רק בשקלים כפי הכתוב בשיק הואיל ואת החוב הדולארי פרע בשיק וכעת יש עליו רק חוב בשקלים כתוצאה מהשיק שחזר ואילו הקבלן טוען שעל הקונה לשלם לפי השער היציג ביום התשלום.
פסק הדין:
בית הדין פסק שעל הקונה לשלם לקבלן בשקלים לפי השער היציג ביום הפרעון.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: ג' תשרי תשנ"ו

עובדות

קונה דירה נתן לקבלן שיק בשקלים, לפי ערך של שער יציג ביום הנתינה. השיק חזר ללא כיסוי. הקבלן תבע את הקונה, וזה אמר שתוך שבוע ידאג לכיסוי ההמחאה. הקבלן אמר מפורש שאינו מסכים ומבקש שיביא לאלתר במזומן לפי השער היציג באותו יום. בין לבין ארע פיחות בשער הדולאר בכעשרה אחוזים. הקונה טוען שחייב לשלם רק בשקלים לפי הכתוב בשיק, הואיל ואת החוב הדולארי פרע בשיק, וכעת יש עליו חוב בשקלים כתוצאה מהשיק שחזר. הקבלן טוען שעליו לשלם ע"פ שער היציג ביום התשלום.

פסק הדין

לענין מעמדו של השיק, עיין מש"כ בח"א סי' כא. וזה ברור דלשיטות הסוברות דשיק דינו כהוראת תשלום אך אין כאן כל תשלום עד הפרעון בפועל, שהקונה לא שילם כלום עד אשר יקבל הקבלן את כספו, וא"כ נשאר עליו החוב צמוד לדולאר. גם לשיטות הסוברות דדין השיק כדין ממרני או שטר חוב, י"ל דכל זה כשהשטר כובד ע"י הבנק, אך כאשר השטר לא כובד ע"י הבנק, וזמן הפרעון הוא ודאי חלק עיקרי מהסכמת המקבל לקבל שטר חוב במקום מזומנים, א"כ יכול המקבל להחזיר את השטר חוב לנותן בטענה של אדעתא דהכי לא הסכמתי לקבל את השיק כפרעון, וקם וגם ניצב חובו הקודם. ועוד, דבשעה שהשיק היה חסר כיסוי, א"כ הוי לגבי המקבל חספא בעלמא, ואף שיתכן ותוך שבוע היתה המחאה מכובדת, אך בחוב צמוד לדולאר שיש משמעות לכל יום, פשוט דכיון דביום התשלום ההמחאה לא כובדה, הוי הפרעון כחספא בעלמא וחייב לו את החוב הקודם.

ואף למש"כ דאפשר דדין השיק כמעמד שלושתן ע"י כתב - נחלקו הראשונים אם יכול במעמד שלושתן כשהמחהו אצל שלישי, לחזור על החייב הראשון. עיין בגמ' ב"מ קיב,א, ברי"ף ב"מ (סח,א בעמוה"ר), ברמב"ם בהל' מלוה ולוה ה"ג, ובתש' הראב"ד המובאת בבעל התרומות (שער כח א,ג). לדעת הראשונים הנ"ל, בליכא ערמה, אינו חוזר על הנותן. לדעת ראשונים אחרים - העיטור (אות ה, ערך המחאה), הרא"ש בתש' (סט,ט), מבואר דאינו חוזר על הראשון. ועיין בש"ך חו"מ קכו,לח שאסף כעמיר גרנה את דעות הראשונים והסיק דהוי ספיקא דדינא. ודעת הרמ"א להורות עיקר שיכול לחזור על הנותן.

והנה בנדו"ד שלא היה כיסוי לשיק, אליבא דכ"ע חשיב כערמה, שהרי ידע את מצב החשבון, והוי ערמה בהמחהו אצל הבנק, ואף לשיטות הסוברות שאינו חוזר, מ"מ בערמה חוזר. ואף אם נתן שיק של אחרים, אף אם ודאי ליכא למיחש לערמה, חוזר בשיק על החוב הראשון ולא הוי חוב חדש, מכח מנהג העולם וחוקי המדינה שיכול לחזור בשיק של צד שלישי על הנותן (אם אינו טוען לאו בעל דברים דידי את, וכנדו"ד שאינו יכול לטעון כן), דבכל מקום שפרע בשיק שלא כובד, ע"פ החוק נחשב החוב כלא פרוע, עיין מש"כ בזה בח"א כא,כו.

ע"כ בכל ענין על הקונה לשלם למוכר בשקלים ע"פ השער היציג נכון ליום הפרעון. 

מסקנות

א.   שיק שחזר ללא כיסוי וניתן בתמורה לחוב דולארי, על הנותן לפרוע בשקלים לפי החוב הדולארי נכון ליום הפרעון, ולא ע"פ השקלים הנקובים בשיק.

ב.   האמור לעיל הינו גם אם דינו של השיק כמעמד שלושתן ע"י כתב. 

תגיות