בס"ד
מס. סידורי:57

אי עמידה בהסכם בין עמותות חסד

שם בית דין:קרית ארבע
דיינים:
הרב ליאור דוב
הרב אליהו אהרון
הרב אילוז שלום
תקציר:
תביעה בין עמותות חסד בגין אי עמידה בסיכומים בנוגע לחלוקה.
פסק הדין:
בית הדין פסק כי כיוון שמדובר בעמותות העסקה אינה בטלה כולה וכי על עמותה ב' לפצות את עמותה א' חלקית.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: א' תמוז תשס"ו

תשס"ו/8

בפני הדיינים:

הרב דוב ליאור אב"ד

הרב אהרון אליהו

הרב שלום אילוז

 

התובעים: חברי עמותת חסד א'.

הנתבעים: הנהלת עמותת חסד ב', ע"י מר ב'.

 

תיאור רקע: עמותה א' מחלקת חבילות לחגים למשפחות נזקקות בהרבה מקומות ופנתה ללשכת הרווחה וזו הפנתה אותה לעמותה ב' שדרכה תחלק את החבילות.

טענות הצדדים:

נציג התביעה: אנו נעננו לשלוח 300 חבילות ותלושים בסך 100 ש"ח לכל משפחה שנציג שלנו אמור היה לחלקם ולהיות נוכח בחלוקת החבילות, כמו כן אנו דרשנו את רשימת המשפחות, לנו זה חשוב לאמת אם כולם קיבלו הכל וכן לגבי התורמים שלנו להראות שאנו פועלים כשורה.

הנציג שלנו לא יכול היה להגיע ביום ו' ניסן והגיע למחרת, הם חילקו כבר מאתמול, וכן לא קיבלנו את הרשימות ולפי מה שנתברר לנו מחלק מהמשפחות לא קיבלו חבילה שלמה כפי שדובר. בחלוקת השוברים התגלו אי סדרים, אנו נתנו אותם למר ב' ומשפחות קיבלו פחות משווי 100 ש"ח בשר ודגים אלא קיבלו במקום זה בשר ותפוחי אדמה אולי בשווי 60 ש"ח. כמו כן הם גבו סכומים כמו 50 ש"ח ויותר ממשפחות ונו אמרנו מראש שלא לגבות כלום ממשפחות. בקיצור לדעתנו הם הפרו את התנאים אנו דורשים את ערך החבילות בסך 80,000 ש"ח.

 

נציג "עמותה ב'": היו אנשים שאנו מחלקים להם תמיד ולא גבינו רק מאלה שתמיד גבינו מהם, או ממי שרצה משהו מיוחד כמו מצות מיוחדות או יין שכשר גם לדעת הספרדים. התחלנו לחלק לפני שהנציג שלהם הגיע משום שהיה לחץ וגם אנשים שבאו ממרחקים (כי לפי דרישת עמותה א') החבילות מיועדות רק לתושבי המקום.

ביחס לרשימות היות והם התקשרו למשפחות וזה גרם עגמת נפש גדולה החלטנו שאין אנו מגלים יותר מי הן המשפחות. אנו שילמנו עבור הובלה סך 800 ש"ח, וכן נתנו צ'ק ערבון לר' בסך 25,000 ש"ח שעמותה א' אמורה היתה לשלם.

את הרשימות קבלנו מלשכת הרווחה, ולפי הכרתנו עמדנו בתנאים.

 

ע"כ עיקרי הטענות. הצדדים הרחיבו לבאר כפי שזה מופיע בפרוטוקול, אולם אלה הם עיקרי הדברים.

הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור הדין

אילו היה מדובר בהסכם שבין שני שותפים, ואחד מהצדדים לא עמד בהסכם כל העסקה בטלה מעיקרא. אולם בנידון דידן שמדובר בעמותות חסד, נראה לבית הדין להתייחס אחרת.

בראשית דברינו ההתרשמות שלנו היא שעמותה ב' לא עמדה בתנאים ובדרישות של עמותה א', אמנם לטענתם היו להם אילוצים אבל אין זה מחייב את הצד התובע. לאור הנחת יסוד זו סבור בית הדין שלמרות שעמותה ב' לא עמדה בדבריה, אין זה מסתבר לבית הדין שחברי עמותה ב' לקחו לעצמם מוצרים, אלא חילקו אותם לנזקקים כפי שגם מופיע בחוות הדעת של העו"ס, נספח ו' בפרוטוקול. לכן סבור בית הדין שיש על עמותה ב' לפצות ולו חלקית את עמותה א', דהיינו לספוג את דמי ההובלה בסך 800 ש"ח, וכן את התשלום לר' בסך 25,000 ש"ח, אולם לדחות את התביעה בסך 80,000 ש"ח עבור שווי החבילות, לאחר ניכוי דמי השתתפות בסך 20%.

 

לסיכום: עמותה ב' תשלם את ההובלה ואת העלות של בשר ודגים לר' בסכום הנקוב למעלה.

הצ'ק שנמצא כרגע אצל עמותה א' יישאר אצלם לפדיון.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הפשרה, והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב

    הרב דוב ליאור                        הרב אהרון אליהו                         הרב שלום אילוז

תגיות

הפרת החוזה - דין עמותות חסד לעומת מטרה עסקית