בס"ד
מס. סידורי:51

תשלום עבור החזקת נער

שם בית דין:קרית ארבע
דיינים:
הרב ליאור דוב
הרב אליהו אהרון
הרב אילוז שלום
תקציר:
תביעה לתשלום עבור החזקת נער כשנטען שלא טיפל כראוי.
פסק הדין:
בית הדין פסק כי על הנהלת המוסד לשלם לתובע את דמי הטיפול שלא שולמו על פי מסמכי המוסד וההוצאות שהוכח שהוציא.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: א' חשון תשס"ז

תשס"ו/7

התובע: מר א', מטפל בנער מטעם כפר נוער.

הנתבעים: כפר ילדים ונוער המיוצג ע"י מר ב'.

בנושא: תשלום עבור החזקת נער.

טענות הצדדים:

התובע: אני נתבקשתי ע"י מר ב' לקבל לטיפול נער בן 17 עד שיגיע לגיל 18, דברנו בע"פ ואחר כך עשינו זיכרון דברים בתנאים אלה: אני אמור לקבל תשלום חודשי בסך 5,000 ש"ח עבור כל הטיפול בנער כולל אוכל ושנה ושאר הטיפולים הנדרשים, כמו כן דמי חונך בסך 600 ש"ח לחודש ודמי נסיעה ואפטר בסך 200 ש"ח לחודש, העניין התחיל למניינם ב 1/11/02 עד 30/6/03 בסך הכל 8 חודשים, בחודשים הראשונים קבלנו את התשלום החודשי ועבור החודש השלישי קבלנו רק סך 3,000 ש"ח ודמי ההוצאות הנלוות לא קבלנו ושילמנו מכיסנו.

אני דורש את כל התשלומים עבור כל החודשים שלא קבלנו דמי טיפול בסך 23,000 ש"ח החזר הוצאות 4,800 ש"ח סך הכל 27,800 ש"ח (התובע דרש גם הצמדה וריבית בסך 1072 ש"ח) אנו טיפלנו בנער במסירות עד כמה שיכולנו והוא לפעמים ברח והייתי צריך לנסוע ולחפש אחריו.

נתבעים: חודשיים לאחר ההתחלה חלה התדרדרות גדולה אצל הנער ואנו בהתחלה דברנו עם א' שהוא צריך להתפנות רק בטיפול בו ולא להתעסק בשום דבר אחר, הוא לא תפקד כמו שצריך ולכן לדעתי לא מגיע לו תשלום. כמו כן הוא היה אמור להביא קבלות על ההוצאות ולא הביא רק לחודש אחד. לפי חשבוננו שילמנו לו כבר 17,000 ש"ח ואני מוכן להציע פשרה, פעם הצעתי 5,000 ש"ח והוא לא קיבל וכן הצענו עוד סכום יותר גבוה והוא מיאן להתפשר בזה.

הצדדים הרחיבו את תאור העובדות אולם אלה הן עיקרי הטענות.

הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור הדין

הנושא העיקרי העומד לפנינו, האם לראות את המטפל כממשיך בעבודתו עד תום שמונה החדשים או לראותו כמפסיק לעבוד כפי דברי הנתבעים.

לאחר העיון בנושא סבור בית הדין שהיות והמנהל לא פיטר מפורשות את התובע מעבודתו למרות שלא היה מרוצה מאופן טיפולו, יש לראותו כממשיך בעבודתו, ומה גם שלאחר כמה חודשים גם התובע הופיע לפני ועדת הרווחה של עיריית בני ברק לדווח על מצב הנער. היות וישנם חילוקי דעות אודות גובה התשלום מה שולם, נמצא שלדעת התובע מגיע לו סך 23,000 ש"ח, ולדעת הנתבע יש להוריד עוד 5,000 עבור עוד חודש, נמצנו עומדים על סך 18,000 ש"ח. בית הדין סבור שדמי הוצאות עבור נסיעות של הנער צריך הנתבע לשלם. במסמכים שהובאו לבית הדין ישנם קבלות שהנער חתום בהם עבור הוצאות שלו, וזה מסתבר מאוד שאת הטיפול השוטף כן קיבל הנער, וכן הוכחות מצד המוסד על תשלום 17,000 ש"ח. לפי דברי המטפל הנער לא יציב ולא יכול היה להשיג קבלות, ולכן יש לשלם עבור כל חודש סך 200 ש"ח סך הכל 1,600 ש"ח.

לגבי הוצאות החונך, התקבלה בבית הדין הצהרתו של החונך, כי קיבל ממר א' 4,200 ש"ח עבור עבודתו בתור חונך הנער.

במסמכים שהוגשו ע"י המוסד ישנם הוכחות על תשלום 17,000 ש"ח, אך בכל המסמכים שהובאו  לא מוזכר שמפטרים אותו על טיפול לקוי.

לסיכום: על הנהלת המוסד לשלם לתובע בשלב זה סך 23,800 ש"ח (בלי הצמדה וריבית, אין בית הדין מחייב סתם, כי זו בעיה של איסור ריבית).

ניתן לפרוש את התשלום לשלושה חודשים כל חודש שליש מהסכום החל מעת הגעת פסק הבוררות לידי הצדדים.

בית הדין סבור שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב 

    הרב דוב ליאור                        הרב אהרון אליהו                         הרב שלום אילוז

תגיות

זכות העובד לשכר עבודה - עובד מתרשל ולא הודיעו לו על הפסקת העבודה מעשים על פיהם ניתן לאמוד קיום מחילה - שתק ולא העיר