על פסק 231

הערה: לפסק הדין עליו ניתן הערעור: חיוב משכיר לשלם לשוכר על שבח שהשביח במושכר.

הערעור

ב"ה

שלום ואור להרב פז

1.       השפוץ של בית הבוץ לא מתאים לי ולא נח לי. הבית שימש לאירוח נופשים למועדים קצרים והתקנת מכ' כביסה, או בוילר פוגעים באירוח כזה. התקנות החשמל שעשתה הן פוגעות ביופי של בית הבוץ- כיוון שהתקינה כבלים ארוכים לחשמל- שאינם לשימוש בבית אירוח ואני אצטרך לפרק. אותו דבר בקשר למדפים. לא נח בית נופשים עמוס המדפים. לכן השיפוץ שלה לא שווה לי בכלל, ואצטרך לפרק אותו.

2.       השפוץ בבית הירוק (ב'). עשינו הסכם. שהיא מרצונה בצעה את השיפוץ והיא צריכה לעזוב בסוף החוזה. השיפוץ  פוגע בבית כי השימוש שלו הוא כבית נופשים פשוט ללא קירות גבס. זה יש להם בעיר. הנופשים מחפשים כאן דבר מיוחד. לכן גם שפוץ זה אני צריכה לפרק. גם החיבור למכ' הכביסה, גם את הבוילר איני צריכה.

3.       שתי הנשים כבר גרות חצי שנה, השתמשו ונהנו מהשיפוץ.

4.       המחיר הזול ששלמו לבתים היה בעבור השתתפותי בשיפוץ.

5.       ב' עשתה אתי חוזה לשנה עם התחייבות לשיפוץ. עליה לכבד את החוזה- לגור במשך שנה ולעזוב. למה אתה לא מכבד חוזה זה? אם היא יוצאת לפני תום החוזה היא צריכה לפצות אותי עם דמי שכירות עד סוף החוזה ואם היא נשארת, איני חייבת לה דבר.

6.       התשלום ששלמה מ' היה הונאה. כי שני דודים לא שווים עשרת אלפים.

7.       בפגישה שבקרת אותנו במקום ביקשת ממני מה הסכום שאני מוכנה לפצות אותם בעבור השיפוץ מחוץ לשורת הדין. הדגשת מחוץ לשורת הדין. הסכמתי על אלפיים ש"ח לכל אחת שגם זה סכום שאיני יכולה לשלם.

8.       אני בחרתי בבית דין שלכם. איזה צורה יש לבית דין שגוזר דברים שאיני יכולה לקיים?

בברכה

א'

תגובת בית הדין

מכ"ז אייר תשע"ד

אתיחס לנקודות שהועלו בערעור אחד אחד בעז"ה.

1. א' טוענת שהשיפוץ של בית הבוץ אינו שווה לה בכלל ואדרבה מזיק לה והיא צריכה לפרק אותו.

התיחסות:

א.   א' לא טענה טענה זו במשך הדיונים אלא אמרה שלא צריכה השיפוץ והשוכרים יכולים לקחת כל מה שהשקיעו, לא ניטען שהשיפוץ מזיק ושיש צורך לפרק אותו אדרבה כאשר ביקרתי במקום א' אמרה שהשיפוץ של ב' היה משמעותי ולכן היא עצמה שילמה על צביעתו וזה של מ' אינו משמעותי. לא ניטען שזה מזיק ושהיא צריכה לפרקו.

ב.      אם השיפוץ מזיק למה הסכימה שיבצעו שיפוץ זה בבית?

ג.      אם השיפוץ מזיק למה לא התנתה מראש שהשוכרים צריכים לפרק כל מה שהשקיעו במקום כמו שמצאנו בחו"מ קנח,ט.

ד.    הטענה שהבית שימש לאירוח נופשים למועדים קצרים אולי נכון אבל עובדה שהבית שימש ג"כ להשכרה לטווח ארוך ולולא הויכוח שהתגלע בין הצדדים גם היום היה משמש להשכרה לטווח ארוך. ולכן א"א לקבוע שהבית עומד לאירוח לטווח קצר בלבד.

לאור כל זה אנו דוחים הטענה שהשיפוץ מזיק ושא' צריכה לפרק אותו אלא חוזרים לטענה המקורית שנאמר בדיון שא' לא צריכה השיפוץ ושהשוכרים יכולים לקחת מה שהשקיעו, וכבר כתבנו בפסק שהואיל וא' ראתה כל מה שנעשה ושתקה הביעה בזה הסכמתה לנעשה וזה נחשב יורד ברשות, ולכן אינה יכולה לומר "תקח עציך ואבניך".

הערה: בפסק לא חייבנו את א' לשלם על המדפים!

2. א' טוענת שהשיפוץ שב' ביצעה בבית הירוק ג"כ מזיק ושהיא צריכה לפרק אותו.

התיחסות:

א.     כל מה שנאמר למעלה נכון גם למקרה זה.

ב.      לא זו אף זו בביקור שלי במקום א' אמרה שהשיפוץ של ב' משמעותי ומועיל ולכן שילמה על הצביעה של הקירות.

ג.     לא זו אף זו א' חייבה את ב' לבצע תיקונים אלו בבית! ז"ל החוזה "המשכירה מתחייבת להחליף בוילר והתקנת מכונת כביסה וקירות גבס בין עמודי העץ" אם הדבר מזיק למה א' חייבה את ב' לבצע תיקונים אלו?

ד.      אם השיפוץ מזיק למה א' השקיעה מכספה לצבוע המקום?

ה.     נאמר בחוזה שב' מתחייבת "להחליף בויילר" משמעות הדבר שהיה בויילר במקום. זה לא מעיד שהמקום עשוי לבויילר.

לאור כל זה נדחית טענת א' שהשיפוץ מזיק למקום וחוזרים לטענה שנטען בדיון שהיא לא צריכה השיפוץ ויכולות לקחת מה שהשקיעו, וכבר דחינו טענה זו כנ"ל, שהואיל וראתה ושתקה לא יכולה לומר "תקח עציך ואבניך" כמש"כ בפסק.

3. א' טוענת ששתי הנשים גרות במושכרים חצי שנה וכבר נהנו מן השיפוץ.

התיחסות:

א.    זה שהנשים נהנו מן השיפוץ אינו גורע מכך שהשיפוץ שיבח את הנכס וא' נהנתה מכך.

ב.    אמנם כתבנו בפסק שהטענה שהנשים עשו לטובת עצמן הוא חשוב, ולכן ידם על התחתונה ולא על העליונה ולולא זה שא' ראתה את השיפוץ ושתקה היה בטענה זו לפטור אותה מתשלום.

טענה זו נדחתה.

4. א' טענה שהמחיר הזול של השכירות מכסה על השיפוץ.

קשה לקבוע אם המחיר הוא זול או לא, ואין אונאה לקרקעות, ואדרבה מ' טוענת שהמחיר הוא גבוה.

נדחתה טענה זו.

5. א' עומדת על כך שב' תקיים החוזה.

התיחסות:

בפסק כתבנו שאנחנו לא נכנסים להכריע אם החוזה עדיין תקף לאור כל מה שקרה בין הצדדים או לא, עד שב' תביע את דעתה אם רצונה להישאר בבית או לא, זאת אומרת שהשאלה עדיין פתוחה.

משיחה שקיימתי עם ב' היה נשמע לי שהיא אכן מעוניינת להישאר במקום. אני מציע לא' לפנות לב' ולהודיע לה שרצונה שתמשיך במקום ולשאול אותה את דעתה בנושא, ולעדכן את בית הדין בתשובתה.

כל זמן שב' נמצאת בבית אין חובה על א' לשלם לה על מה שהשקיעה.

6. א' טוענת שהמחיר שמ' שילמה על השיפוץ 10,000 ₪ הוא אונאה.

התיחסות:

זו אכן טענה שצריכה בדיקה. רצ"ב רשימה של תיקונים והמחיר שלהם שמ' והשיפוצניק ערכו. בית הדין יפנה לגורם חיצוני לקבוע אם אכן המחירים הם הגונים וסבירים. ואכן בפסק עצמו צוין שאנחנו לא יודעים לחשב בתשלום המדויק בשלב זה.

התקבלה טענה זו.

7. בפגישה שנערכה במקום אני ביקשתי מא' איזה סכום היא מוכנה לשלם לפנים משורת הדין ואמרה 2000 ₪.

התיחסות:

אכן בפגישה במקום ניסיתי לקדם גישור בין הצדדים כדי למנוע מפסק שהיה בהכרח קשה לאחד מן הצדדים. כאשר ראיתי שאין אפשרות לקדם גישור המשכתי במסלול הפסיקה.

8. "איזו צורה יש לבית דין שגוזר דברים שאיני יכולה לקיים?"

התיחסות:

בית הדין השקיע הרבה זמן ומאמצים כדי לשכן שלום בין הצדדים ולמנוע מפסיקה שבהכרח  תהיה קשה לאחד מן הצדדים. התקיימו שתי ישיבות ונכתב ונחתם כתב פיוס בין הצדדים. בקשנו לדקדק על הספקת המים, בקשנו לאפשר לנשים גישה לחיות וטיפול בהן על חשבונן, בקשנו לאפשר להן להתקין מיכל מים שיאפשר הספקת מים סדירה, ניסיתי לגשר בין הצדדים על הסכום לפצוי. עם קצת רצון טוב היינו יכולים למנוע את הפסיקה הזאת! אבל הצדדים בחרו ללכת על דרך הדין! כאשר פונים לפסיקה אין כבר מקום לסנטימנטים שנאמר "ודל לא תהדר בריבו" (שמות כג,ג) ונאמר "לא תישא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפוט את עמיתך" (ויקרא יט,טו) ונאמר "לא תטה משפט לא תכיר פנים" (דברים טז,יט). מחוייבים אנו לנסות לפסוק פסיקה נכונה ואמיתית כמיטב יכולתינו.

בתור אוהבי הארץ כדאי לשים לב לפסוק הנ"ל בדברים "צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ אשר  ה' אלו' נותן לך" ונאמר גם כן "ציון במשפט תפדה" הדרך לירושת הארץ עוברת דרך בתי הדין בדיני ממונות והפסיקה על פי דין תורתנו הקדושה. דוקא המשפט והדביקות בה היא המסלול לירושת הארץ. ולכן אנו פונים לצדדים שכולם אוהבי הארץ ושוחריה לקבל על עצמן פסיקה זו ובזה תשרה ברכה גדולה על המפעל החשוב במקום בעז"ה.

סיכום: כל הטענות נדחות חוץ מן הטענה לבדוק את המחירים של השיפוץ שנעשה בית הדין יעשה הבדיקה הזאת ויעדכן הצדדים בפסק דין סופי מה מגיע למ' בעז"ה.

ניתן כט אייר תשע"ד

על החתום:

הרב יהודה קרויזר, רב היישוב מצפה יריחו

הרב ברוך פז

הערה: לפסק הדין עליו ניתן הערעור: חיוב משכיר לשלם לשוכר על שבח שהשביח במושכר.