בס"ד
מס. סידורי:352

עסקת מכירת דירה שלא יצאה לפועל

שם בית דין:קרית ארבע
דיינים:
הרב ליאור דוב
הרב הירשנזון ישראל
הרב אילוז שלום
תקציר:
מוכר דירה תובע קונה שרצה לקנות את הדירה על הוצאות שנגרמו לו.
פסק הדין:
בית הדין פסק כי יש לחלק בין ההוצאות השונות, על הקונה לשלם רק על הוצאות שהתובע הוציא לצורך קידום העסקה וכן הנאה מהדירה.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: י"ז תמוז תשס"ז

תשס"ז/9

בירור דברים

התובע: מר א', מוכר דירה.

הנתבע: מר ב', התעניין בקניית הדירה.

בנושא: תשלום הוצאות עבור עסקה של מכירת דירה שלא יצאה לפועל.

טענות הצדדים:

התובע: אני עוסק במכירת דירות והשכרתן לפי החוק, ערב חג הפסח גילה הנתבע התעניינות ברכישת דירה הנמצאת בבניין ---- דירה בת 27 מ"ר.

הוא טען שהוא לחוץ ואין לו היכן לגור ולכן הסכמתי עוד באותו היום למסור לו מפתח. הוא ראה את הדירה ומסר לי 500 ₪ כדמי קדימה ואמרנו שנסדיר את כל הנהלים הדרושים להעברת הדירה. אזי הלכנו יחד למועצה, וכן הבאתי אישור מהמנהל, וכמו כן הלכתי לעו"ד, הדברים דרשו הוצאות המסתכמות ב 3,395 ₪. איני תובע ביטול עסקה אלא את ההוצאות שנגרמו לי בלבד, לפי הפירוט שמצורף לכתב התביעה.

א.      תשלום לעו"ד 1,500 ₪.

ב.      תשלום עבור בדיקת זכויות מקרקעין 69.39 ₪.

ג.       דמי שכירות בגין החזקת הדירה ל 8 ימים בסך 225.80 ₪, ארנונה בגין החזקת הדירה במשך 8 ימים, סכום יחסי 38 ₪ חשמל 2 ₪.

ד.      פיצוי ששולם לדייר שפונה בגללו לצורך מכירת הדירה 1500 ₪.

ה.     התובע בזבז 12 שעות עבודה ערך 600 ₪.

הנתבע: אני דברתי עם בן שלי עוד באותו היום, והוא הסביר לי שאין קונים דירה בפזיזות, ולכן החתים קבלה בינינו ששם רשום סעיף שאם מכל סיבה לא תצא העסקה לפועל, הוא יחזיר לי את ה 500 ₪.

בכוונה תחילה לא רשום במסמך שום דבר מחייב וכן היה ברור שכל אחד יכול לחזור לא היה אפילו זיכרון דברים.

הוא הלך על דעת עצמו לעו"ד בלעדי ולכן איני חייב לו כלום. אני מאשים את התובע שמנסה לנצל את גילי הגבוה ותמימותי, ואני איני עושה דברים בלי התייעצות עם בני. כמו כן הרבה טענות שלו אינן מדויקות כלל.

ע"כ עיקר הטענות. הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור הדין

לאחר שמיעת הצדדים וכן את עדותו של מר ד' שהיה הדייר שפונה לטובת ב', בית הדין בא לכלל מסקנה:

היות והתובע לא דרש את קיום העסקה או פיצוי עבור הפרתה אלא דרש פיצוי עבור הנזק שנגרם לו סבור בית הדין שיש להבחין בסוגי התביעה דהיינו:

א.      מה שהתובע שילם לטובת העסקה, בדיקת זכויות מקרקעין בסך 69.30 ₪ יש לשלם לו.

ב.      עבור הימים שהדירה היתה בחזקתו של הנתבע, 8 ימים דמי שכירות בסך 225.80 גם כן לשלם.

ג.       ארנונה עבור הימים בסך 38 ₪ גם לשלם.

ד.      חשמל בסך 2 ₪ גם לשלם.

אבל מה שהוציא עבור עו"ד שלא בידיעתו ורצונו של הנתבע אינו חייב לפצות אותו.

וכן מה שבזבז שעות ומה שנתן לדייר כפיצוי, על זה לא שייך לחייב את הנתבע, דברים אלה הוא עשה לעצמו ולא שייך לחייב את הנתבע.

לסיכום: התובע ינכה מהחמש מאות שקל שנמצאים בידו את הסכום 335.10 ואת היתרה יחזיר לנתבע.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב

הרב דוב ליאור                הרב ישראל הירשנזון                הרב שלום אילוז

תגיות

לפסוק יותר מהתביעה - אין לפסוק לבעל דין יותר מסך תביעתו "אפוכי מטרתא למה לי" - קיזוז חיובים הדדיים הפסקת התקשרות/השתתפות - אי קניית דירה שהחל בקנייתה גרם להוצאות - החל בקניית דירה וגרם למוכר הוצאות החזרת נשוא המכר למוכר - בתוספת דמי שימוש החזרת נשוא המכר למוכר - בתוספת הוצאות שהוציא המוכר עבור קיום המכר