בס"ד
מס. סידורי:350

התחמקות מקבלת מכתב פיטורין

שם בית דין:קרית ארבע
דיינים:
הרב ליאור דוב
הרב אליהו אהרון
הרב אילוז שלום
תקציר:
עובד פוטר מחברה עקב אי ציות להוראת המנכ"ל. העובד תובע מהחברה שכר שהתחייבה להעלות לו במשכורת וכן פיצויי פיטורין וימי מחלה שנוכו משכרו, בנוסף תובע העובד ימי מחלה ותשלומים נוספים שהחברה חייבת לו. החברה טוענת לגבי חודש וחצי שהעובד פוטר אלא שהתחמק מקבלת מכתב הפיטורין.
פסק הדין:
בית הדין פסק כי החברה חייבת להעלות את שכרו למפרע כפי שהתחייבה וכי העובד נחשב מפוטר משעת מסירת המכתב וכי אינו זכאי לפיצויי פיטורין.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: ג' תשרי תשנ"ט

הערה: על פסק זה הוגשה תביעה נגדית לתביעה הנגדית לחץ כאן.

תשנ"ט/12א'

פסק דין

שבין התובע: מר א' המיוצג כעת ע"י עו"ד ת'.

לבין הנתבע: חברת ב' המיוצגת ע"י עו"ד ש'.

בירור הדין

היות ורבים הם הנושאים שעליהם יש לדון אנו נשתדל להתייחס לל תביעה ותביעה בפני עצמה.

פרק א' - אודות הפרשי שכר של שנת 98.

בית הדין סבור שבעקרון יש לקבל את טענת התובע שהיות והמאזן לאותה שנה קודמת עבר את הסכום של שלוש מאות אלף דולר, מגיעה לא' העלאה במשכורת עד 10,000 ש"ח, למרות שהחברה לא קיבלה את מאה אלף הדולרים מהמדען הראשי אין תנאי מפורש שהעלאה תלויה בזה, אלא זה סימון מקור הכנסה וכל אחד מבין שלו יצוייר שהחברה היתה מרוויחה ארבע מאות אלף, ודאי שהיו מעלים את המשכורת, ולכן יש לקבל בעיקרון את התביעה שלו, אולם מה שטוען התובע שזה בנוסף לשמונה מאות שהחברה כבר מצידה העלתה את המשכורת, זה לא מיסתבר כלל בזה ברור ש - 10,000 זה סך הכל ולא יותר ממה שהם חתמו, ומה שהקדימו ונתנו זו פריוילגיה אבל לא דבר שמחוייב להוסיף עליו.

ולכן על חברת ב' לשלם לתובע את הפרשי השכר מה- 1/98 עד 23/9 לפי החישוב של 10,000 ש"ח לחודש בלבד.

יש לחשב 1/98 עד סיום העבודה את ההפרש לפי פרוט זה:

תאריך

שלום בפועל

יתרה לתשלום

1/98

6136 ש"ח

3864 ש"ח

2/98

7336 ש"ח

2664 ש"ח

3/98

7336 ש"ח

2664 ש"ח

4/98

8136 ש"ח

1864 ש"ח

5/98

6555.9 ש"ח

3444.1 ש"ח

6/98

7370 ש"ח

2630 ש"ח

7/98

7370 ש"ח

2630 ש"ח

8/98

7401.7 ש"ח

2598.3 ש"ח

23/9/98 - 1/9

826 ש"ח

6840 ש"ח

 

סה"כ

29,198.40 ש"ח

 

23 ימי עבודה פחות מה ששולם לעובד.

פרק ב' - בנוגע לתביעתו למשכורת חודשי אוגוסט - ספטמבר 98.

בית הדין סבור שהעילה לפיטורין היתה מוצדקת בהסכם שנחתם בין הצדדים מוזכר מפורשות סעיף קטן 1: העובד יהיה כפוף להוראות המנהל הכללי, ולפי דברי המנהל הוא התריע בפני העובד שיחזיר את המחשב ואם לא שיפוטר, והעובד לא שעה לדברי המנהל ודאי שיש בזה הפרת אימון ואי קבלת סמכות ואין אפשרות לנהל חברה בצורה שכזאתי, כמו כן סבור בית הדין שהפיטורין נכנסו לתוקף ב - 23 לספטמבר ולא ביום שהגיע המכתב לידיו של התובע ב- 18 לאוקטובר, יש סבירות גבוהה שהיתה התחמקות מצד התובע לקבלו, איך יתכן שלמעלה משלושה שבועות אדם לא ידע אם הגיע לו דואר ולא התעניין במקום עבודתו, ולכן הפיטורין בתוקף מהתאריך שהמכתב נמסר מהנהלת החברה וממילא לא מגיע לו תשלום על החודשים האלה.

פרק ג' - לגבי מפרעה שטוען שלא קיבל.

ישנה הודאה מצד החברה שזו טעות שהיתה בהנהלת חשבונות והעניין באמת טעון תיקון מדובר בסכום של 3,619 ש"ח, ומה שטוען שמגיע לו 3.5 ימי מחלה וזה נוכה משכרו והביא אישור על כך, האישור נספח ה' מדבר על ימי מחלה בחודש 23.9.98 שאז כבר היה מפוטר ולכן אין מקום לתביעה זו. וע"כ בית הדין רואה לנכון לחייב את החברה בסכום זה של 3619 ש"ח אלא א"כ כבר החזירה החברה לתובע סכום זה שאז היא פטורה מתשלום זה.

פרק ד' - מה שטוען התובע שפוטר לפני סיום החוזה ולכן מגיעים לו פיצויים.

היות והתובע פוטר בגין עילות מוצדקות לכן לא מגיעים לו פיצויים.

פרק ה' - בנוגע לתביעתו לדמי עוגמת נפש.

אין בית הדין בדורות שלנו מחייב עבור עוגמת נפש, זה צער ודאי גדול, אבל [לא ניתן] לחייב ממון ומה גם שלפעמים האדם גרם לעצמו את הצער הזה בעקיפין.

פרק ו' - מה שטוען שמגיעים לו עוד 19.5 ימי חופשה שלא נוצלו, והחברה טוענת שמגיעים לו רק 4.75 כי השאר נוצל.

הנה במסמכי ההוכחות של החברה ישנו מסמך מג' שממוספר ------ שבו מופיע הסכום של 4.75 ימי חופשה, ובית הדין אינו מטיל ספק בנאמנות של חברת ג'

ולכן הסיכום הוא, שמה שמגיע למר א' הוא ימי חופשה של 4.75 בלבד ששווים הוא לפי התעריף האחרון 10,000 לחודש, שאלה בסך של 1581.

אין בית הדין מקבל את טענת הנתבע לחייב בהוצאות המשפט ושכר עו"ד את התובע, כל צד צריך לשאת בהוצאות שלו שעשה אותם מרצונו.

לסיכום:

בית הדין רואה לחייב את חברת ב' לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

29,198.4 ש"ח - הפרשי שכר מ - 1/98 עג 23/9/98 (פרק א').

3,619 ש"ח - ע"פ הוראת החברה (פרק ג).

1,581 ש"ח - עבור 4.75 ימי מחלה (פרק ו).

סה"כ 34,398.4 ש"ח. 

___________________                 ___________________                 __________________

הרב דב ליאור                                 הרב אהרון אליהו                            הרב שלום אילוז

?הערה:? על פסק זה הוגשה תביעה נגדית לתביעה הנגדית לחץ כאן.

תגיות

הפסקת עבודה על ידי המעביד - נסיבות מוצדקות לפיטורי עובד עגמת נפש - בזמנינו פרשנות התנאים - על פי אומדנה בחוב - הודאת החייב הוצאות המשפט - שאין לחייב את החייב בדין בהוצאות יריבו מסמכים כראיות - מסמכים כראיה קיומם או אי קיומם - אי קיום תנאי להעלות משכורת לעובד בהתאם להכנסות זכות העובד לשכר עבודה - כשהמשיך לעבוד לאחר הפיטרין בפיטורין בעילה מוצדקת הפסקת עבודה על ידי המעביד - כשהעובד התחמק מקבלת מכתב הפיטורין בפיטורין בעילה מוצדקת בדיני עבודה - הודאת המעביד שלא שילם סכום שחייב לעובד פיצויי פיטורין - בפיטורין בגין עילה מוצדקת הוצאות המשפט - הטעם שאין בעל דין חייב בהוצאות יריבו