בס"ד
מס. סידורי:328

מזוזות שנשלחו להגהה ולא הגיעו ליעדן

שם בית דין:נוה נוף ירושלים
דיינים:
הרב ורהפטיג יעקב
הרב צפירה יגאל
הרב קולר יהושע
תקציר:
מפעל להגהת סת"ם נהג להעביר לאחד מעובדיו פריטי סת"ם להגהה בעזרתו של מתנדב. באחד המקרים נפלה מחלוקת לגבי מספר המזוזות שהיו בחבילה. המפעל טוען, על סמך ספירה של מגיהים אחרים כי בחבילה היה מספר מזוזות מסויים ואילו הנתבע טוען שאליו הגיע מספר קטן יותר של מזוזות.
פסק הדין:
בית הדין פסק כי טענת המפעל נחשבת שמא ואין לחייב על פיה. כפשרה חייב את הנתבע סכום מסויים עקב ספק וכן חוסר אחריות של שליחו.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: י"ט אדר ב תשס"ה

המקרה:

התובע: א, מפעל להגהת סת"ם

הנתבע: ב, עובד עבור המפעל

טענות התובע:

[נציג התובע לא הגיע לדיון כי לא הרגיש טוב, ולדברי הנתבע שדיבר עם ש' שאחראי על שני הצדדים ושהוא דיבר עם הנציג, הוא הסכים שהנתבע יציג את הדברים].

הנתבע עובד הרבה שנים עם התובע בהגהת כתבי סת"ם והוא עובד בביתו בגלל שהוא צריך ריכוז, וכך היה כל זמן שגר בירושלים, כשעבר לישוב מחוץ לירושלים היתה תקופה שניסו לעבוד עם מגיה אחר ולא היו מרוצים וחזרו אליו, והנתבע נתן להם כמה אפשרויות לשלוח לו את העבודות א. דרך אביו שיחי'. ב. היה נהג מונית שהיה להם נוח להעביר דרכו. ג. דרך חנות פלאפל שהעובד שם, בשם י', גר באותו ישוב. המפעל בחר באפשרות השלישית וי' היה מניח את החבילה עם המזוזות ב"כוורת" שנמצאת ליד המוכר בחנות הפלאפל, וכך היה הרבה זמן.

קרה מקרה ושלחו לנתבע חבילה ובתוכה מזוזות, והם טוענים שהיה שם כמות של 80 מזוזות ואליו הגיעו רק 54. אותה חבילה הייתה קודם אצל מגיה אחר שקודם הוא עבר על המזוזות החדשות ואחר כך מסרו את החבילה עם המזוזות לשליח שהביא לחנות הפלאפל שיעביר לנתבע את המזוזות, ובאמת באותו מקרה שהגיעה החבילה לחנות העובד שם ראה את השקית והסתכל בתוכה ואמר "ואוו כמה מזוזות" וי' אמר לו שיעזוב את זה והוא הניח את זה באותו מקום שמניח תמיד.

טענות הנתבע:

הנתבע טוען שכבר הרבה זמן הוא התלונן בפני הממונים שלו שהשקיות מגיעות אליו פתוחות וזה לא טוב גם בגלל שיכול להיכנס לשם מים מגשם, וגם שיכולות ליפול משם מזוזות, ולכן כשהוא מחזיר את המזוזות תמיד הוא אורז אותן בשתי שקיות וגם מהדק את פתח השקית מה שהם במפעל לא עושים. עוד הוסיף הנתבע שכמה פעמים קרה שהמפעל לא מצא חבילה מסוימת והם התקשרו אליו כדי לברר אם זה אצלו ואחר כמה זמן חזרו אליו שמצאו את זה במקום אחר, כך שלפי מה שהנתבע יודע יש חוסר סדר משווע באותו מפעל כך שיכול מאוד להיות שגם במקרה זה, זה קרה כתוצאה מ"סדר" זה.

ועוד טענו במפעל שמסרו לו ע"י י' חבילה עם שתי פרשיות תפילין שלא החזיר להם והנתבע לא זוכר כזה מקרה כי לא הגיעה לידו שום חבילה עם פרשיות תפילין וכן י' לא זוכר שהעבירו לו כזו חבילה שיעביר אליו.

טענות התובע:

דברי נציג התובע כמו שהגיע בפקס לידי ר' יעקב ורהפטיג שליט"א וכן לאחר שר' יעקב ורהפטיג שליט"א שוחח עם נציג בטלפון, הם כדלהלן:

כל מוצר שמגיע מסופר עובר בדיקה ראשונה ע"י מחשב ואח"כ הגהת אנוש ע"י מגיה נוסף וחוזר אלינו ואנו מעבירים ע"י הנהג שלנו לחנות ע"מ שהנתבע יגיה אותם. כל מוצר של כל סופר מונח בשקית נפרדת כל השקיות בתוך שקית לא שקופה ושקית זו מקופלת בתוך שקית נוספת לא שקופה.

המקרה הפעם היה שקיבלנו מסופר 80 מזוזות לבדיקה העברנו אותם להגהת מחשב לאחר מכן למגיה נוסף ששניהם חייבו אותנו על 80 הגהות, [בשיחה עם ר' יעקב והרפטיג שליט"א אמר התובע שהם לא ספרו לבד את המזוזות אלא הסתמכו על מה שחייבו אותם על 80 הגהות] וכך העברנו לנתבע את החבילה הנ"ל ע"י י' מחנות הפלאפל, ואחר שהנתבע החזיר לנו רק 54 מזוזות. פנינו לחנות הפלאפל והסברנו להם מה קרה והם אמרו לנו שהוא זוכר שבאותו יום היה עובד אחד שהסתכל בשקית ושאלו אותו מה הוא עושה הוא אמר "סתם רק רציתי לראות", ובעל הבית שם אמר שהוא יבדוק את הנושא עם אותו עובד, כמו"כ כשהנתבע קיבל את השקית באותה פעם השקית הפנימית הייתה פתוחה ואנו תמיד מוסרים אותה מקופלת לתוך השקית השנייה אם כן זה סימן שהשקית נפתחה בדרך.

דבר נוסף כחודש לפני המקרה הזה נעלמו לנו שתי פרשיות תפילין שהעברנו לנתבע ועד היום הם לא נמצאו [בשיחה עם ר' יעקב והרפטיג שליט"א אמר התובע שהם לא כל כך בטוחים שזה אצלו ע"כ הם יורדים מהעניין של הפרשיות].

בעיה נוספת יש להם עם הנתבע שבזמן האחרון הנתבע מחזיר להם מזוזות שלא עברו הגהה של תגין וכאשר פנינו אליו הוא טען שההגהה שהוא עושה זה כולל הגהה של המזוזה ולא של תגין לעומת זאת טוען התובע שתמיד מקובל שהמגיה עובר על הכל כולל גם תגין.

המפעל תובע מהנתבע כ- 2500 ₪ עבור המזוזות ועוד סכום עבור הפרשיות שסך התביעה היא כ- 5000 ₪.

דיון הלכתי:

במקרה שלפנינו יש לדון:

1.      האם טענת המפעל היא "ברי" כאשר כל ידיעתם על כמות המזוזות היא רק דרך בקשת תשלום של המגיהים הראשונים בו בזמן שהם לא ספרו את החבילה כלל, מצד שני, עד עכשיו הם עבדו בשיטה הזו גם עם הנתבע, ותמיד מספר המזוזות שהגיע מהמגיהים הראשונים היה זהה למה שהנתבע ספר.

2.      האם י' בעל חנות הפלאפל, הוא שלוחו של הנתבע שבקש ממנו להעביר החבילות שישלחו למפעל, או שמא הוא שלוחו של המפעל כדרך שהנהג שלהם הוא שלוחם.

3.      י' עצמו ששם את החבילה "בכוורת" שמאחוריו כשהיא פתוחה, כאשר ישנם עובדים בחנות - האם זו שמירה טובה, או שמא יש כאן פשיעה בשמירה מצד י' (שעד עתה ב"ה לא קרה שום דבר).

4.      יש גם לדון האם י' בכלל נקרא שומר, האם בזה שהסכים להעביר את החבילות מפעם לפעם זה נחשב שהוא קיבל עליו שמירה.

אמנם הנתבע טוען שברי שקבל רק 54 מזוזות ולא קיבל כלל פרשיות תפילין, אך י' שקיבל כל פעם חבילה גם הוא לא ספר שאין פחות או יותר ממה שבמפעל אומרים וגם לא מה נמצא בתוך החבילה.

ונראה לומר:

1.      אמנם עד עכשיו סמכו במפעל על המגיהים בחשבון שהגישו לגבי מספר המזוזות שהם המגיהים ספרו, וכאן הם טענו שהיו 80 מזוזות, אולם כיון שבמפעל עצמו לא ספרו את המזוזות, לא לפני מסירתם למגיהים הראשונים ולא לאחר קבלתם מהמגיהים הראשונים, וכן לא לפני שמסרו לנהג שיביא את החבילה לי' בעל החנות, וכן יש להוסיף עוד שהמזוזות נשלחו ע"י הנהג של המפעל כמה פעמים, כיון שהוא קודם מסר למגיה הראשון והחזיר ממנו, ולקח למגיה השני והחזיר ממנו, ואח"כ לקח את החבילה כדי להעביר לי', א"כ יש לשאול איך הוא התנהג עם החבילה בכל הפעמים האלו, האם פתחה או ח"ו מישהו פתחה כשזו היתה אצלו ונטל ממנה מזוזות, והאם הניחה כל הזמן במקום המשתמר, על כן יש להתייחס לטענת המפעל כטענת שמא בלבד.

2.      כיון שהנתבע הוא זה שהציע למפעל כיצד להעביר אליו את החומר להגהה, אף שהציע כמה אפשרויות בפשטות לפחות לגבי אביו או י' בעל החנות הם שלוחים שלו, ומבחינתו המסירה להם זה כמו מסירה אליו, ולכן אף שהוא ברי שקבל רק 54 מזוזות, עדין יש לדון לגבי שלוחו – י', אם שמר את המזוזות בצורה כזו שיכול להעיד בבירור שהעביר את החבילה לנתבע כמו שקיבל, או שמא כיון שהניח החבילה במקום שאינו שמור ממש, שוב אינו יכול לטעון ברי וכל טענתו היא שמא.

על כן החלטנו להתייחס לטענתו גם כשמא.

3.      לעצם שמירתו, אם הכוורת פתוחה וישנם עובדים בחנות נראה שזו לא שמירה כראוי ואפי' פשיעה, אך כיון שלא ברור מה מספר המזוזות שקיבל י' יתכן ולא קרה כלום בשמירתו הגרועה.

4.      לגבי פרשיות התפילין כיון שלמפעל לא ברור ששלחום לנתבע, ועל כן הם עדיין מבררים עם מגיהים אחרים, ברור שאין מקום לטענה והנתבע פטור מהתביעה על פרשיות התפילין, (וכן הסכים עמנו התובע בשיחה טלפונית).

הדיון:

הנה בשו"ע חו"מ סי' ע"ה סעי' י"ח מובא:

"טענו שניהם מספק כגון שטענו הלוויתיך ואיני יודע כמה והשיבו אמת שהלויתני ואיני יודע כמה אין הנתבע נשבע היסת ומשלם לו מה שברור לו ויוצא בו אף ידי שמים".

אולם בשו"ע שם הביא דעת יש אומרים:

"ויש אומרים שכיון שזוכר שלוה אינו יוצא ידי שמים עד שיתפשר עם המלווה במה שיוכל".

ולדעה זו על הנתבע, משלחו של י', יש להגיע לפשרה עם המפעל במה שיוכל, אלא שדעה זו היא דעת היש אומרים וידוע הכלל שכל סתם ויש אומרים הלכה כסתם. יתר מזה בש"ך ס"ק ס"ז כתב דנראה לו מתוך דברי הירושלמי להכריע כדעה הראשונה, אמנם מצינו בפוסקים מחלוקת כיצד להתייחס לסתם ויש אומרים שמובא בשו"ע, מדוע הזכיר המחבר את היש אומרים, האם כדי לחלוק להם כבוד, או כדי לחוש לדברים לכתחילה, או שמא כדי לצרף את דעתם בשעת הדחק, (יעוין בשו"ת פעולת צדיק ח"ב סי' עב', רב פעלים ח"ב חו"מ סי' ג').

והנה בספר פתחי חושן (הלכות הלוואה ואבידה בדיני הלוואה פ"ב סעי' לא הערה ע"ח) הביא דברי השו"ע הללו ונושאי הכלים עליו, וכתב מסברתו דאפי' למחייבים לצאת ידי שמים זה דווקא כשאינם זוכרים כלל את סכום ההלוואה, ואז זה בגדר איני יודע אם פרעתיך שחייב לצאת ידי שמים כמובא בשו"ע חו"מ סי' עה' סעי' י', אך אם חלק מההלוואה ידוע ומחזירה, הרי כלפי השאר הוא בגדר איני יודע אם הלותני או הפקדת אצלי ופטור אף מדין לצאת ידי שמים.

וא"כ לפי דבריו בנדון דידן אין מחלוקת כלל ואף ל"יש אומרים" בנידון דידן הוא פטור לגמרי ולא חייב אפי' לצאת ידי שמים, אך כיון שהתלבטנו האם באמת טענת המפעל היא רק שמא, דהרי כך הם עובדים כל הזמן עם כל המגיהים, כולל עם הנתבע עצמו, ושני המגיהים הראשונים ספרו את המזוזות ואמרו שהיו 80 מזוזות, א"כ יש סברא לומר שעל אף שבמפעל לא ספרו בעצמם את מספר המזוזות, בכל אופן יש מקום לומר שהיו 80 מזוזות, וא"כ השאלה האם המזוזות החסרות נעלמו בדרך אל השליח של הנתבע או שהגיעו לידי שליחו של הנתבע ואז הם נעלמו וסיכוי גבוה הוא שהמזוזות נעלמו במקום שהיה חוסר שמירה ראויה דהיינו בחנות של י' שלוחו של הנתבע.

על כן החלטנו כפשרה הקרובה לדין, לחייב את הנתבע בתשלום 500 ₪ למפעל.

ובנוסף יש למפעל לנהוג בדרך חדשה בהעברת החבילות לידי הנתבע שלא יגיעו לידי בעיות, ובעניין זה שהנתבע לא הגיה מספיק טוב, התביעה אינה ממונית אלא חוסר שביעות רצון מעבודתו.

פסק דין

על הנתבע לשלם סך של 500 ש"ח למפעל.

ובזה באנו על החתום יט' אדר ב' תשס"ה

הרב יעקב ורהפטיג שליט"א    הרב יגאל צפירה שליט"א       הרב יהושע קולר שליט"א

תגיות

טענות - טענה על ידי אחר בטענת שמא - הצורך בטענת ברי בטענת שמא - הצורך בטענת ברי הוכחת הטענות ובירורן - דברים המונעים מטענה להיחשב טענת "ברי" הוכחת הטענות ובירורן - דברים המונעים מטענה להיחשב טענת "ברי" מינוי מכללא - הצעה להעביר חפץ דרך אדם מסוים שלוחו של אדם כמותו - החזקת השליח בנשוא השליחות - כמי שהגיע לידי השולח סוגי פשיעה - הנחת הפקדון בכוורת פתוחה הנגישה לאנשים נוספים הכרעה בין טענות - כשבית הדין הכריע שאין בידי הצדדים לטעון טענת "ברי" בפריעת חוב - בטענת שמא פסיקה כשולחן ערוך - כשהשו"ע מביא דעה בסתם ודעה אחרת בתור "יש אומרים" פשרה - לצאת ידי שמים בפרעון חוב בטענת שמא בפריעת חוב - הבחנה בין מצב שלא ידוע כלל סכום החוב לידוע סכום מסוים ולא ידוע היתר עשיית פשרה - כשיש סבירות גבוהה שהנזק נגרם ברשות הנתבע ליקויים - הגהת סת"ם ברמה לא טובה