בס"ד


מס. סידורי:2437

השאיר רכב סמוך למוסך ונגנב

שם בית דין:נתיבות המשפט
דיינים:
הרב חשאי אברהם
הרב יעיש יוסף
הרב ביטון אלעזר
תקציר:
התובע הניח את רכבו סמוך למוסך הנתבע לצורך תיקון. לטענת הנתבע אמר להם כי לא יטפל ברכב בימים הקרובים מחמת עומס עבודה. כאשר בא הנתבע לטפל ברכב נמצא שהרכב נגנב.
פסק הדין:
הנתבע פטור מאחריות גנבת הרכב. כיוון שהרכב הונח מחוץ למוסך בידיעת הבעלים.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: א' תמוז תשע"ט

החלטת ביניים

לאחר חתימה על שטר בוררות ושמיעת טענות ומענות הצדדים והעיון במסמכים, להלן החלטת ביה״ד:

א.                  התובעים הניחו ביום שישי 7/6/19 את רכבם מסוג יונדאי גאלופר 2001 לצורך תיקון נזילת מים, סמוך למוסך של הנתבע הממוקם ב----. ביום ראשון (מוצאי חג השבועות) הודיעו לנתבע כי הניחו את הרכב מחוץ למוסך, וביום שני מסרו לנתבע את המפתחות, לטענת הנתבע הודיע להם כי הוא בעומס עבודה ולא יוכל לטפל ברכב אלא רק ביום רביעי, וכשבא הנתבע לטפל ברכב ביום רביעי התברר שהרכב נגנב, תלונה הוגשה במשטרה.

ב.                   לטענת התובעים על הנתבע מוטלת אחריות על הגניבה בשל השהייה הממושכת מחוץ למוסך במקום המועד לגניבות בשעות הלילה, ואף הזיז את הרכב למקום אחר.

ג.                   לטענת הנתבע לא קיבל אחריות שמירה, והודיע כי לא יוכל לטפל ברכב מיד אחרי החג, ולא היה לו מקום במוסך, וביקש להזיז את הרכב שהפריע לכניסה של המוסך, "לא היה לי זמן להתייחס להודעות שלהם״, וביום רביעי כשבא לטפל ברכב התפלא לראות כי הרכב נעלם חשב שהם לקחו אותו למקום אחר ויש להם מפתח אחר. לטענתו קבלת האחריות היא רק מזמן שמתחיל לעבוד על הרכב.

ד.                   התובעים דורשים מחיר מחירון ממוצע בשוק של הרכב, ולטענת הנתבע לא קיבל על עצמו אחריות על הרכב.

החלטת ביה״ד:

ה.                 אחריות אומן על החפץ שמתקנו כדין שומר שכר החייב בגניבה ואבידה כמבואר במשנה ב״מ פ׳ ע״ב, ונפסק להלכה בשו״ע חו״מ ש״ו ס״א. וטעם הדבר שמקבל חיוב שמירה כשומר שכר בהנאת השכר שמקבל, אלא שהמחנ״א (ה' מ״א) כתב לחלק שכל חיובו דווקא כשעושה המלאכה בביתו, אבל בבית בעה״ב לא מתחייב בשמירה כיוון שלא הסתלקו הבעלים מהשמירה, וכ"כ כסה״ק שכל עוד הכלי בדרך אליו לא קיבל שמירה כל זמן שהבעלים יכול לחזור בהם.

ו.                   אחריות השמירה בשומר שכר על החפץ שהופקד אצלו מתחילה משעה שעשה קנין שמירה (שו״ע ש״ג א׳ כדעת הרמב״ם) ולדעת הרא״ש משעה שנסתלקו הבעלים.

ז.                    חיובו של שומר שכר לשמור על החפץ גם בשעות השינה מתייחס רק לשומרים המקבלים שכר על השמירה (כמבואר בחת״ס הביאו משפטי התורה ח״א סנ״ה), בשונה מאומן שאין לו חיוב לשמור בלילות.

ח.                  צורת השמירה הראויה מובאת בפוסקים (ש״ך ש״ג ס״ק ד', בשם היש״ש והמהרשד״ם) שאחריות השומר היא כדרך השמירה המקובלת באותו מקום, ולכן אם נגנב החפץ בשמירה הראויה לו יהיה פטור כדין גניבה באונס.

ט.                  במקרה האמור בו השאירו התובעים את רכבם מרצונם נעול מחוץ למוסך במשך מס׳ ימים הכולל ימי חול שבת וחג, ואילו הנתבע לא קיבל קנין או התחייבות על שמירה, בו בזמן שידעו התובעים היכן מונח רכבם, והיה להם לדרוש ולעקוב אחר הרכב׳ לכן אין מקום לתבוע מהנתבע אחריות שמירה גדולה יותר, בו בזמן שעדיין לא התחיל במלאכה.

י.                    מכל האמור אין ביה״ד רואה אחריות על הנתבע לגבי הרכב שהונח מדעת התובעים מחוץ למוסך והטענה כי המקום מועד לגניבות מגלה על אופי השמירה שהם עצמם יצרו במקום זה ביודעין במשך כמה ימים, ולכן אין טענה על הנתבע מדוע לא העביר את הרכב לתוך המוסך (בזמן שמדובר במוסך המכיל 3־2 רכבים ולא במתחם גדול ומגודר).

יא.               מכל מקום אף לצד שיש לנתבע קבלת אחריות כדין אומן המחייב בשמירה הרי שנעילת הרכב דיה להיות כשמירה הראויה, בהיעדר ראיה אחרת או רגלים לדבר כי פשע או גרם בעקיפין לגניבת הרכב, לכן אין מקום לתביעה זו.

יב.                 מכל האמור הנתבע אינו חייב בתשלום הרכב.

יג.                 ניתן לצדדים 14 יום לשלוח בקשה לעיון נוסף על החלטה זו, לקבלת החלטה סופית.

באנו על החתום

(-) הרב אברהם חשאי, אב״ד      (-) הרב אלעזר ביטון, דיין      (-) הרב יוסף יעיש, דיין

תגיות