שאל רכב והתקלקל

טענות בעלי הדין

טענת התובע:

אני אחראי על הרכב מטעם קייטרינג. רכב זה משמש בעיקר את הקייטרינג, אך לעיתים הוא מושאל לאנשי הקהילה לצרכיהם הפרטיים (תמורת תשלום הוצאות) או לצרכי הקהילה בכללותה. אנשי הקהילה חפצו לקנות תנור לאפיית מצות לכבוד רב הקהילה. להבאת התנור הוצרכו לרכב של הקייטרינג. נתתי את הרכב לי' לצורך זה. מבחינתי הוא האחראי להחזיר לי את הרכב.

כשקבלתי את הרכב בחזרה היה בו נזק המצריך החלפת מנוע. החלפת המנוע עלתה 9,500 ש"ח. תביעתי היא שבמידה ומאן דהו חייב לשלם, כסף זה ישולם לקייטרינג.

התובע הבהיר שמבחינה כלכלית באופן עקרוני הקייטרינג הוא חלק מגוף רחב שכולל את הישיבה וקהילת הישיבה (צבור האברכים), וכולם תחת הנהגתו של רב הקהילה. 

אך באופן מעשי ישנה הפרדה בין הקייטרינג לבין שאר צרכי הישיבה והקהילה, והוא מתנהל כגוף בפני עצמו. 

טענת הנתבע:

אכן קבלתי את הרכב מג', אך הנסיעה בו הייתה בהתנדבות לא לצרכי הפרטיים אלא לצורך הקהילה כולה ע"מ להביא את המתנה לרב הקהילה.

תיאור המאורעות בקצור: למעשה לא נהגתי ברכב אלא בקשתי מבחור א' להתלוות אלי והוא זה שנהג ברכב. 

א' לעיתים נוסע ברכב לצורכי הקייטרינג, כך שמדובר באדם שמכיר את הרכב וסומכים עליו. הנסיעה כולה הייתה מתוך שיקול דעת משותף של שנינו. לאחר זמן מה מתחילת הנסיעה הרגשנו שדבר מה אירע, מהירות הרכב ירדה מעט, כמו כן נשמע רעש משונה. 

עצרנו בצד, וא' אמר שכנראה נקרע כבל גז וזו הסיבה לתופעות הנ"ל. המשכנו לנסוע והרעש המשיך, נדלקה נורה כתומה, לאחר מכן נדלקה נורה אדומה. המשכנו לנסוע כי חשבנו שהבעיה היא בכבל הגז. הגענו למוכר התנור בגוש עציון. שאלנו לחוות דעתו, ואף הוא חשב שלא מדובר בדבר משמעותי, סמכנו גם עליו ועל הנסיון של שנינו והחלטנו לקחת את התנור ולחזור עם הרכב. 

בדרך חזור החלטנו לעצור את הרכב ולהזמין גרר. טענתי היא שלא פשענו אלא כך סברנו לתומנו, וסמכנו על שקול דעתנו כבעלי נסיון מסויים בענייני רכב, ולכן המשכנו לנסוע. 

כמו כן לא נסענו לצורך פרטי אלא לצורך הקהילה כולה, גם לענין זה יש משקל מבחינתנו. אם משמעות הדבר שאין אנו רשאים להפעיל שיקול דעת כלל, ייתכן בעתיד נעדיף להימנע מלקחת את הרכב לצורכי הקהילה.

בירור הדין

הבהרה

בירור הדין להלן מתייחס לקייטרינג כגוף בפני עצמו אשר השאיל את הרכב לאחרים. 

זאת לאור דברי התובע שההתנהלות המעשית היא שהקייטרינג הוא גוף בפני עצמו וברוח זו מעוניינים הצדדים לנהל את הדיון ביניהם. (אע"פ שמבחינה עקרונית הקייטרינג והקהילה הם תחת "קורת גג אחת", כנ"ל).

1. בירור הדין- מי חייב?

במצב זה נראה ששואל הרכב אינו י' או א' אלא הקהילה כולה. 

מבחינתנו י' הוא שליח הקהילה לענין זה וכולם נחשבים לשואלים כדין שותפים ששאלו. ביחס למעמדו של א', כיון שמסתבר שדעת המשאיל מסכימה לאופן שימוש כזה של הקהילה, שהרי באותה עת גם א' היה מקושר לישיבה, ועוד שלפעמים גם הוא נוהג ברכב, לכן אין זה שואל שמסר לאחרים אלא כשימוש רגיל של השואל עצמו (הקהילה).

ע"פ הערכת בעל מקצוע קלקול המנוע כנראה אירע בשני שלבים. בשלב הראשון התקלקל הטורבו, וזה פשר ירידת המהירות הראשונית. אך לאחר מכן כנראה המשך הנסיעה גרם לקלקול המנוע כולו. את הקלקול הראשוני של הטורבו שלו לא היה סימן מוקדם אנו רואים כמתה מחמת מלאכה והשואל פטור מלשלם על כך (חו"מ שמ,א). 

המשך הנסיעה לאחר שנדלקה נורת אזהרה נחשבת לרשלנות. גם אם נניח שבנדון דידן ע"פ אופן ההתנהלות בהשאלת הרכב לקהילה ואנשיה לא בהכרח שיש צורך להקפיד על כל חוקי השימוש כברכב שכור, וניתן להפעיל שקול דעת רחב יותר, נראה שהמשך נסיעה לאחר שדולקת נורה, ובפרט כאשר מצבו של הרכב משתנה ומחמיר ה"ז רשלנות. 

פשוט שבנסיבות כאלו אין כאן פטור של מתה מחמת מלאכה כמבואר בשו"ע (שם) שאם השואל שינה אין כאן פטור.

לפ"ז נמצא שא' שנהג ברכב בפועל הרי הוא כאדם המזיק שהרי המשך הנסיעה הוא בגדר "מעשה בידים" של הזק. 

ביחס להגדרתו של י' כיון שלא נהג ברכב בפועל נראה לכאורה שאין לחייבו, אך נראה שכיון שהוא המשמש כשליח הקהילה האחראי על הרכב, הוא זה שהזמין את א' לנהוג ברכב, נוסף על כך בעצה אחת עמו א' נסע ברכב, יש לראותו כמשועבד כמו א', מדין ערב. 

שכך מובא בשו"ע (חו"מ עט,א):

שנים שלוו כאחד, או שלקחו מקח אחד, שניהם ערבים זה לזה אף על פי שלא פירשו; ואם אין נכסים לאחד מהם, גובה מחבירו הכל. 

ועיי"ש בש"ך (סק"א). מבואר מדבריו שאם שנים קבלו שמירה ביחד כלפי הבעלים, ואחד מהם פשע וכתוצאה מכך הופסד החפץ, עיקר התביעה כלפי מי שפשע, אלא שאם אין לו לשלם ניתן לגבות את כל החוב מחברו, ולאחר מכן הערב יוכל לתבוע את התשלום ממי שפשע. בנדון דידן נראה שי' אינו רק ערב בעד א' אלא מכיון שהוא הזמינו לנהוג, ונסעו יחדיו, יש לראותו כמי ששעבד עצמו כשותף לנזקים שיתרחשו בנסיבות כעין אלו שאירעו.