בס"ד
מס. סידורי:224

מושכר שהוחזר עם פגמים

שם בית דין:מצפה יריחו
דיינים:
הרב קרויזר יהודה
הרב פז ברוך
תקציר:
א' השכיר לב' בית לשנתיים. בתום השנתיים נותרו מספר חפצים בבית.
א' תובע מב' קנס עבור איחור בהחזרת המושכר בנוסף טוען א' כי הבית הוחזר במצב לא טוב והוא תובע מב' כמה דברים בהקשר זה בכללם הזמנת חברת נקיון. ב' מודה בחלק מהנזקים לבית ולגבי אחרים טוען כי הבית הוחזר במצב המקובל במקום.
פסק הדין:
בית הדין פסק כי ב' פטור מקנס על האיחור, וחייב לנקות את הדירה אך אינו חייב לעשות זאת ע"י חברת נקיון על אף שהבית התקבל לאחר עבודת חברת נקיון.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך:

א. התביעה

משפחת ר' השכירו הבית שלהם למשפחת ל' לשנתיים. כאשר משפחת ל' פינתה הבית בסוף התקופה השאירו כמה פריטים בבית שלא פינו אותם וגם לא ניקו הבית לשביעות רצון המשכיר ולא צבעו הבית לשביעות רצונו. י' חזר לבית כמה פעמים אח"כ וניקה וצבע אבל גם אחרי כל זה עדיין הבית אינו במצב נקי וצבוע כמו שקיבלו אותו חוץ מנזקים אחרים שנמצאו בבית, עקב כך המשכיר תובע:

א.      לממש הקנס של 45$ ליום מיום 19/6 עד סוף החודש. סה"כ 580$ על 13 ימי איחור.

ב.      מיסים שמירה וארנונא לחצי חדש זה.

ג.        2/3 ששלמו לחברת נקיון שהרי קיבל הבית אחרי נקיון של חברת נקיון לפי דרישת השוכר.

ד.      3000 ₪ לצבוע החלקים של הבית שהתלכלכו ולא נצבעו כהוגן.

ה.      נזק לגינה שלא הושקתה כנדרש.

ו.        תיקון של זכוכית שנשברה.

ז.       ידית של המקלחת.

ח.      לפרוץ דלת שנשארה נעולה בלי מפתח.

ט.      תיקון רשת.

הנתבע מסכים לשלם על החלון ואמר שכבר סוכם שהצבע יעשה את זה והוא ישלם. וכן על הטוש. מאידך טוען שניקה הבית לרמת נקיון מקובלת לשוכר שעוזב בית ביישוב המדובר וכן בקשר לצביעה. התביעה של הקנס על האיחור וכן הדרישות לנקיון נראו לו קטנוניות. גם להם היו נזקים  בגלל הרטיבות כגון דיסק שנהרס וצריך להשקיע 1500 ₪ להחזיר תמונות משפחתיות. הבית היה ישן והרשתות התפוררו ובגלל זה היה קשה מאד לנקות.

ב. הפסק

יש לחלק התביעה לשתיים:

א.      התביעה על הקנס של האיחור.

ב.      תביעה על הנקיון, הצביעה והנזקים.

נדון ראשון ראשון בעז"ה.

ג. התביעה של הקנס על האיחור

בחוזה, הסעיף שדן בקנס הנ"ל, הוא סעיף 10.1 נאמר שם "אם יאחר השוכר לפנות את המושכר... כי אז יהיה השוכר חייב לשלם למשכיר סכום בשקלים השווה ל45$...". לפי האמור בסעיף זה יש לקבוע:

א.   שאין זכר לתשלום עבור ארנונא מיסי ישוב ואגרת שמירה באיחור הנ"ל.

ב.   יש פער בין הדרישות משוכר כאשר עוזב את הדירה המוזכרים בסעיף 9.2 לבין חלות הקנס. הדרישות מהשוכר הם לעזוב את הבית כשהוא ב"מצב טוב, נקי ותקין ללא נזקים, כשהם מוכנים לשימוש מיידי" אבל הקנס אינו חל על כל הנאמר בסעיף, רק על הפנוי של הבית בלבד כמו שצוטט למעלה "אם יאחר השוכר לפנות את המושכר..." אין זכר לתשלום קנס אם השוכר פינה את הבית אבל השאירו מלוכלך עם נזקים וכו'.

ג.    גם על עצם דרישת הפנוי יש הבדל בין הסעיפים הנ"ל. לפי סעיף 9.2 השוכר צריך לפנות הבית "לרבות פינוי של כל אדם או גוף הנמצא במושכר" לעומת סעיף 10.1 שדן בקנס נאמר "אם יאחר השוכר לפנות את המושכר" לא נאמר שצריך לפנות המושכר מכל אדם או גוף. יש רק דרישה כללית לפנות המושכר.

לאור הנ"ל רואים שיש הבדל בין הדרישה מהשוכר "לכתחילה" לבין המצב שבו יחול הקנס. אע"פ שצריך לנקות וכו' וצריך לפנות הבית מכל אדם או גוף לכתחילה, הקנס הוא רק אם לא פינה הבית באופן כללי. ולכן השוכר יכול לטעון שבזה שפינה את הבית מכל דייריו וגם החזיר החזקה והמפתחות לידי המשכיר הוא קיים הדרישה שבסעיף 10.1 אע"פ שנשארו בבית איזה פריטים ולכן לא חל עליו קנס זה.

ד.   מעבר לכל הנ"ל התוקף ההלכתי של תנאי זה אינו ברור שבפשטות מדובר באסמכתא היינו תנאי שהוא קנס שאינו תקף אא"כ נעשה בקנין מעכשיו ובבית דין חשוב. ולכן הסעיף אינו תקף על פי ההלכה. ואע"פ שנאמר בסעיף "וכשכר ראוי בגין השימוש במושכר", וא"כ אינו קנס אלא דמי שימוש, וקיימא לן שאין אונאה בקרקעות ולכן יש מקום לומר שהסעיף תקף, מ"מ הרי לפי שיטת ר"ת יש ביטול מקח בקרקעות אם התשלום הוא פי שתיים מן המחיר המקובל וכך פסק הרמ"א חו"מ רכז,כט, וכאן בודאי התשלום הנ"ל על איחסון של כמה פריטים הוא מחיר מופרז ולכן התנאי בטל.

סיכום פרק זה

אין להטיל על השוכר תשלום עבור האיחור.

עכשיו נעבור לחלק השני של התביעה.

ד. תביעה לתשלום עבור נקיון וצביעה

סעיף 9.2 מסדיר ענין נקיון הדירה ונאמר שם שהשוכר צריך להשאיר הבית ותכולתו ב"מצב טוב נקי ותקין ללא נזקים כשהם מוכנים לשימוש מיידי", סעיף 9.4 מסדיר ענין הצביעה ונאמר שם "בתום תקופת השכירות מתחייב השוכר לטייח, לסייד, ולצבע את הדירה מחדש בלבן ולהחזיר את המושכר מטוייח, צבוע מסודר ונקי..." בשני סעיפים אלו לא נאמר שהשוכר חייב להשאיר המושכר במצב שבו קיבל אותו, נאמר רק שצריך להחזיר אותו "נקי" ו"צבוע". השוכר טוען שעמד בדרישות המנהג והשאיר הבית נקי וצבוע לפי הענין. מיהו בסיור שעשינו במקום בנוכחות השוכר והמשכיר היה ניכר שהבית אינו נקי לגמרי וגם אינו צבוע באופן שלא רואים הלכלוך מתחת לצבע ויש מקומות שלא צבוע כלל אע"פ שנדרש לכך. ונראה שאע"פ שלא נאמר שצריך להחזיר המקום כמו שקיבל, א"א להתעלם מכך שהבית נמסר לשוכר צבוע ונקי באופן מקצועי. אי לכן נראה שעל השוכר לשלם על נקיון וצביעה הזו, אבל הואיל ולא נאמר שצריך להשאיר המקום נקי וצבוע כמו שקיבל אותו, נראה שנסתפק בדרישה לנקיון וצביעה טובים ברמה של אדם ברחוב ולא באופן מקצועי.

קשה להעריך הדבר אבל נראה לחייב השוכר ב15 שעות נקיון של מנקה כאשר שעת עבודה של מנקה הוא 30 ₪ =450 ₪ וגם על הצביעה 500 ₪ סה"כ 950 ₪.

סיכום פרק זה

על השוכר לשלם למשכיר 950 ₪ על הנקיון והצביעה.

ה. נזקים

אין מחלוקת בין הצדדים בקשר לנזקים שעל השוכר לשלם בעבור תיקון הזכוכית בבית ועל ידית מקלחת ופריצת דלת. אין מחיר מדויק על הנ"ל עדיין.

ו. הגינה

לא הוכח נזק לגדר החיה, ובנוסף לכך המשכיר לא השקה הגינה מאז שהשוכר עזב המקום, משם ראיה שלא חשש יתר על המידה מן הנזקים שנוצרו.

סיכום בקשר לגינה

אין לחייב השוכר אא"כ תהיה הוכחה לפנינו על נזק ממשי לגדר החיה.

ז. סיכום

על השוכר לשלם 950 ₪ על הצביעה והנקיון מעבר לנזקים האחרים המוזכרים למעלה.

על השוכר לשלם הנ"ל בתוך 30 יום של אישור פסק זה.

 

על החתום:

הרב יהודה קרויזר, רב היישוב מצפה יריחו

הרב ברוך פז

תגיות

קנסות - קנס פיגורים התחייבויות שהן אסמכתא - קנס על איחור בהחזרת המושכר תנאי - תנאי שהוא אסמכתא אונאה בשכירות - בדירה כשהמחיר גבוה פי שתים מהמחיר המקובל אונאה בשכירות - בדירה כשהמחיר גבוה פי שתים מהמקובל אחריות השוכר - אם חייב להחזיר את המושכר ברמת הנקיון בה קבלו פשיעתו במושכר - לא השקה את הגינה והמשכיר לא חזר להשקותה אחריות השוכר - כשלא השקה את הגינה והמשכיר לא חזר להשקותה בחוזה שכירות - בקנס איחור בהחזרת המושכר בחוזה שכירות - כשלא כתוב שצריך להחזיר את המושכר כמו שקבלו במכירת מקרקעין - כשהאונאה היא ביותר מפי שתים מהמחיר דרכים למתן תוקף לאסמכתא - קנין בבית דין חשוב במכירת מקרקעין - "אין אונאה בקרקעות"