בס"ד
מס. סידורי:217

תשלום בלמים שנהרסו בשאלה

שם בית דין:מצפה יריחו
דיינים:
הרב קרויזר יהודה
הרב פז ברוך
תקציר:
נ' השאיל לא' את רכבו. א' נכנס לבור בכביש ונהרס בולם. אי אפשר להחליף בולם אחד בלי השני.
נ' תובע בלמים חדשים.
פסק הדין:
בית הדין פסק כי מעיקר הדין א' חייב. כפשרה כיוון שהבלמים שנהרסו לא היו חדשים חייב בית הדין את א' 80%.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: ב' סיון תשע"ה

1. הנידון:

נ' רגיל להשאיל הרכב שלו למשפחות שנוסעות לשבת. א' שאל הרכב כדי לנסוע לקדומים ובדרך בחווארא הרכב נכנס לבור בכביש. הרגישו שהרכב נכנס לבור שמעו בום והבולם זעזועים של הגלגל הקדמי ימיני התקלקל. התברר שא"א על פי חוק להחליף רק בולם אחד אלא צריך להחליף שתיהם. ונשאלת השאלה אם א' חייב לשלם, ואם חייב, כמה חייב? התיקון עולה בערך 1500₪.

2. הפסק

צריכים לעיין בשתי שאלות:

א. אם א' חייב או שיש כאן פטור של מתה מחמת מלאכה.

ב. ואם חייב, כמה חייב? שהרי רק הזיק בולם אחד, ואם כן י"ל שרק חייב לשלם אחד והשני ניזוק בגרמא ובנוסף לכך הרי הבולם לא היה חדש אם כן האם עליו לשלם בולם חדש או משומש?

נתחיל בעז"ה בשאלה אם יש כאן חיוב.

3. איזו רמת שינוי צריך כדי לחייב במתה מחמת מלאכה?

 ברור שאם א', יותר מדויק אשתו שנהגה ברכב, לא היו נכנסים לבור בכביש והרכב היה מתקלקל, הוא היה פטור מתשלום מדין מתה מחמת מלאכה לפי כל שיטות הראשונים בנידון, עיין חו"מ (שמ, א) מיהו בנידון דידן הרכב עלה על בור וכך ניזוק הבולם ואם כן יש לעיין אם זה מפקיע הפטור של מתה מחמת מלאכה. יש לציין שהכביש דרך חווארא הוא כביש משובש אם נהגים ערבים פרועים וכו'.

נאמר בגמרא ב"מ צו: : "ההוא גברא דשאיל נרגא מחבריה. איתבר. אתא לקמיה דרבא א"ל זיל אייתי סהדי דלאו שנית ביה ואיפטר..." משמע ששנוי בשימוש מחייב השואל ומפקיע הפטור של מתה מחמת מלאכה. ויש לעיין באיזה סוג שינוי מדובר. וע"ש בהמשך: "ת"ש דההוא גברא דשאיל נרגא מחבריה ואיתבר אתא לקמיה דרב א"ל זיל שלים ליה נרגא מעליא..." ופירש רש"י ד"ה ואיתבר, "בפשיעה" משמע שצריך שנוי של פשיעה כדי לחייב, אבל שינוי ברמה של כעין גניבה ואבידה פטור. זאת אומרת ששואל ל"צ לשמור שמירה מעלייתא כדי להפטר אלא שמירה רגילה של שימוש סביר שכל או"א משתמש בשלו. וכן משמע מתוספות סוף שבועות שכתב שגם אצל שוכר יש פטור של מתה מחמת מלאכה – וע"כ מדובר בשוכר שהשתמש בכלי בכעין גניבה ואבדה, שבדרך כלל שוכר חייב בו, שהרי דינו כש"ש, אבל אם עושה כן תוך כדי מלאכה פטור! מכאן יוצא שהפטור של מתה מחמת מלאכה קיים גם כאשר השואל או שוכר לא שמרו הכלי באופן מקסימלי אלא השתמשו בו שימוש רגיל. ונראה הסברא שהרי יסוד הפטור של מתה מחמת מלאכה הוא: "לאו לאוקמא בכילתא שאילתא" זאת אומרת שהשואל שאל החפץ כדי להשתמש בו, ולכן פטור על הנזק שנגרם תוך כדי השימוש, משמע שיכול להשתמש בו שימוש רגיל של כל או"א בכלים שלו ול"צ להיות זהיר בצורה מקסימלי שזה ימנע ממנו להשתמש בכלי בצורה רגילה והרי "לאו לאוקמא בכילתא שאילתא". ועיין נתיבות שג"כ כתב שלשוכר יש פטור של מתה מחמת מלאכה א"כ יש פטור כאשר משתמש בו כעין גניבה ואבידה.

ונראה להביא ראיה קצת להנ"ל מב"מ פ. נאמר במשנה שם: "השוכר את הפרה לחרוש בהר וחרש בבקעה אם נשבר הקנקן פטור, בבקעה וחרש בהר אם נשבר הקנקן חייב" בגלל שיש יותר אבנים באדמה בהר מבבקעה. וע"ש בגמרא: "היכא דלא שני בה מאן משלם? א"ר פפא דנקיט פרשא (היינו המוביל של הבהמה) משלם. רב שישא בריה דרב אידי אמר דנקיט מנא משלם. והילכתא דנקיט מנא משלם ואי דוכתא דמחזקינן גונדרי תרוויהו משלמין" וע"ש ברש"י ד"ה והיכא דלא שני שכתב: "ואין לבעל הפרה לתבוע לו כלום, ואלו שהיו בפעולתו, המנהיג והאוחז יתד שכירים היו, איזה מהם פושע בשבירת הקנקן". וכך פירש תוספות ד"ה היכא וכל המפרשים שמדובר איזה מן השכירים שמפעילים החרישה חייב. וכך נפסק בשו"ע (שט, ד). ותמה אני, למה לא להעמיד בשוכר עצמו ששכר הפרה לחרוש וחרש איתה בעצמו?! ונשאל איזה שוכר חייב זה שמוביל הבהמה או זה שמחזיק במנא? למה להעמיד בשכירים? אלא נראה מכאן שאם השוכר עצמו היה שובר הקנקן הוא היה פטור מדין מתה מחמת מלאכה אע"פ ששכירים היו חייבים! ששכיר צריך לשמור שמירה מעלייתא, שדינו כש"ש בגלל שמקבל תשלום ואין לו פטור של מתה מחמת מלאכה! הרי מבואר ששוכר פטור אם שומר שמירה רגילה תוך כדי העבודה משא"כ שכיר. ועיין נתיבות (שט, ה) שאכן ש"ח פטור אם שובר הקנקן, ורק ש"ש חייב. מיהו ק"ק שמן הנתיבות (שט, ד) עצמו משמע שהשוכר חייב בכהאי גוונא וצ"ע.

מיהו עיין רמב"ם שאלה (א, א) וה"ה שם שאפילו אם משנה מעבודה קשה לקלה חייב משמע שכל שינוי מחייב! אבל הרמב"ם דיבר על שינוי מתנאי העבודה לדוגמא ששכר לחרוש והוא רוכב על הבהמה או ששכר לעבוד ביום בלבד והוא עובד גם בלילה. אבל י"ל שאם עובד ביום לפי התנאים יסכים עם הנ"ל שרק פשיעה ממש יחייב ולא שנוי כעין גניבה ואבידה. ובכל זאת י"ל קים ליה כשיטות הנ"ל שרק שינוי גדול של פשיעה ממש חייב ולא שנוי של כעין גניבה ואבידה.

ועכשיו נשאר לנו לקבוע אם כניסה לבור בכביש כזה נחשב שנוי של פשיעה או שזה התנהלות נורמטיבית שאינו מחייב.

ואחרי בירור אצל המוסכניק שמטפל ברכב מתברר שהבולמים האלו הוחלפו במאי 2011 ומאז עברו עליהם 100,000 ק"מ. לפי דברי המוסכניק בולם מחזיק 150,000 ק"מ או יותר עד 200,000 ק"מ. לפי"ז יוצא שהבולם הזה היה במצב טוב ולא היה בסוף ימיו כאשר כל מכה יכול לקלקל אותו. משמעות הדברים שהרכב צריך היה להכנס לבור רציני בכביש כדי להתקלקל ולא מדובר במכה של מה בכך, גם לפי עדות א' הרגישו שהרכב נכנס לבור ושמעו "בום" משמע שהיתה מכה חזקה. א"כ נראה שזה יחשב פשיעה, שכניסה לבור רציני בכביש תחשב פשיעה גם בכביש משובש ככביש חווארא ולא תחשב טעות נורמטיבית. ועיין רמ"א (שמ, ג) שאם יש ספק אם מתה מחמת מלאכה או לא - חייב, שאינו יכול להישבע שמתה מחמת מלאכה ולכן אפילו אם נאמר שזה ספק אם נחשב פשיעה או לא - חייב! ואפילו לפי ב"י שמשמע שם שחולק על פסיקה זו, נראה שיודה בנידון דידן ששם מדובר שהבהמה מתה ולא הרגישו עליה שום סימני קושי בעבודה, ולכן הרא"ש פוטר שלא ידוע אם מתה מחמת מלאכה או לא והב"י פוטר בגלל שהפטור של מתה מחמת מלאכה ודאי לפנינו ואין ספק מוציא מידי ודאי. אבל כל זה נכון בנידון של הרא"ש שם אבל בנידון דידן שיש שנוי לפנינו ולכן יש ספק אם בכלל קיים כאן פטור של מתה מחמת מלאכה, בכה"ג נראה שגם ב"י מודה שחייב.

סיכום פרק זה

כניסה לבור רציני בכביש גם בכביש משובש אינה נחשבת התנהלות נורמטיבית אלא פשיעה ולכן אין בכה"ג פטור של מתה מחמת מלאכה.

עכשיו צריכים לדון בשומת הנזק וצריכים לדון כאן בשתי שאלות:

א. רק בולם אחד ניזוק, אבל לפי החוק חייבים להחליף שניהם בגלל שאינו בטיחותי לנהוג עם שני בולמים לא מתאימים. האם בנידון כזה חייבים לשלם על בולם אחד או שניים?

ב. הבולמים כאמור היו ישנים ששני שליש של החיים שלהם מאחוריהם. האם בכה"ג חייבים לשלם בולמים חדשים או בולמים ישנים?

נדון ראשון ראשון בעז"ה:

4. האם חייבים לשלם על אחד או שניים כאשר מזיקים אחד מצמד וכך נגרם ירידת שווי גם לשני?

הפוסקים דנו בשאלה כזו כאשר ניזוק עגיל אחד מתוך צמד ועכשיו אין שימוש לעגיל השני. בספר פתחי חושן נזיקין (ג, הערה נח) מובא בשם ערך ש"י לחייב מדין גרמי. לעומתו מובא (ג, עה) בשם נצר ישראל בשם שו"מ לפטור. אבל נדמה לי שבנדון דידן לכו"ע חייב משני טעמים:

א. בנידון של עגילים יש לעגיל שנשאר שימוש וערך, ולכן  מדובר רק בירידת ערך ולא בביטול גמור של השני. בבלמים אין לבולם השני שום ערך כלל ולכן בכה"ג ודאי נחשב כנזק לשני ולא רק כירידת ערך.

ב. בנידון דידן הנזק נעשה למכונית כולו. ברור שיש לרכב מושבת בגלל תקלה, ירידת ערך בשווי של התיקון כולו, אם לא יותר. ולכן בלי להתיחס כלל לנזק לבולם אחד או שניים, לרכב כולו יש ירידת ערך בשיעור התיקון. ולכן כאן לכו"ע חייב שאינו גרמא אלא נזק ישיר לרכב כולו.

בנוסף לכך יש להביא ראיה שנזק לאחד משני מרכיבים ועי"ז יש ביטול של השני נחשב לביטול של הכלי כולו מדין רכב וריחיים. נאמר בב"מ קטז שאם מזיקים רכב או ריחיים חייבים מלקות על כל אחד ואחד. ויש לעיין אם זה גזה"כ שחצי כלי נחשב כלי בפני עצמו ויש מלקות על כל חלק ככלי שלם. א"ד זו סברא שביטול חלק שמשבית הכלי כולו נחשב ביטול כל הכלי.

ועיין מנחת חינוך (מצווה תקפג) שדן בשאלה אם ממשכן רכב ולמחרת ממשכן הרחיים חייב על השני, וכתב שאינו חייב על השני וכ"כ בהערה שם בשם פנים מאירות. א"כ נראה שטעם שמישכון רכב או רחיים חייב הוא בגלל שעי"ז מושבת הכלי כולו ולכן חייב בגלל השבתת כל הכלי. ולכן אם  למחרת ממשכן החלק השני של הכלי פטור בגלל שלא עשה כלום שכל הכלי כולו כבר נהרס ע"י לקיחת החלק הראשון. וא"כ ה"ה בנידון דידן נזק לאחד מצמד יחשב ביטול כל המערכת כולו כאשר אין לחלק הנשאר כל שימוש וחייב מעיקר הדין ולא מדין גרמי. וצ"ע.

סיכום פרק זה

חייב על שני בולמים אם מזיק לבולם אחד בצורה שמחייב החלפת שני הבולמים ולכן א' חייב כאן על שני בולמים.

5. האם יש חיוב לשלם בולם משומש או בולם חדש?

אחרי בירור אצל המוסכניק מתברר שא"א לקנות בולמים משומשים רק חדשים בגלל שבולם כאשר הוא מנותק מן הרכב מתקלקל וא"כ יש לעיין אם נזק לבולם ישן מחייב תשלום על בולם חדש אם א"א לתקן באופן אחר?

ונראה שזה דומה למוציא צרור מן הגורן שחייב לשלם כאילו הוציא חיטה (ב"ב, צג:. נפסק בשו"ע רכט, ב). מדובר שם במקום שרגילים למכור התבואה עם אחוז מסוים של עפר בתוכה והדין שמי שמוציא צרור אחד חייב כאילו הוציא חיטה ממש בגלל שגורם עי"ז נזק לבעל הגורן שמתמעט משקל הגורן ואסור לו להוסיף עפר תמורת זה שהוציא. וכן בנידון דידן אע"פ שרק הזיק בולם משומש עי"ז גורם נזק כאילו הוציא בולם חדש שאפשר לתקן רק ע"י הרכבת בולם חדש.

הואיל והרכב עומד למכירה, כך אמר נ', דינו כגורן שעומד למכירה. שאם היה עומד לשימוש יש לדון שסוף סוף יש לנ' רווח מן הבולמים החדשים.

סיכום פרק זה

אע"פ שא' רק הזיק בולם משומש הואיל ועי"ז מושבת כל הרכב ואפשר לתקן רק ע"י הרכבת בולמים חדשים, חייב לשלם בולמים חדשים.

6. החלטה:

א' חייב לשלם על התיקון כולו אבל נראה בתור פשרה קרובה לדין לחייב אותו רק ב80% מהנזק הואיל וסו"ס יש לנ' רווח מזה שיש לו עכשיו בולמים חדשים במקום הישנים, אפשר למכור הרכב ביותר קלות ואולי אפילו להוסיף על המחיר בגללם.

ביצוע הפסק בתוך שלושים יום מיום אישורו היינו י' סיון.

הוצאות הקלדה וכו' 50 ש"ח שיתחלק בין הצדדים.

על החתום:

הרב יהודה קרויזר, רב היישוב מצפה יריחו

הרב ברוך פז

תגיות

נזק שנגרם מחמת מלאכה - כששינה במלאכתו מעשים שהם גרמי בנזיקין - היזק לאחד מתוך צמד שפוגם גם בשני ניזוק שעמד להחלפה טרם הנזק - כשהניזוק ישן וחייבים להחליפו בחדש שומת הנזק - לפי ירידת ערך הכלי כולו או לפי הפרט הניזוק עשיית פשרה - כשהניזק יצא מורווח זכותו של הנתבע לסמוך על זה שפטר אותו ("קים ליה") - זכותו של הנתבע לסמוך על זה שפטר אותו ("קים ליה")