בס"ד


מס. סידורי:2129

חובת הפרשה לקרן השתלמות למורה במוסד שאינו מוכר על ידי משרד החינוך

שם בית דין:ישיבת מצפה יריחו - איגוד בתי הדין לממונות
דיינים:
הרב רטבי ישועה
הרב באדי בועז
תקציר:
התובע עבד כמורה במוסד הנתבע. המוסד הנתבע אינו מוכר על ידי משרד החינוך. בחוזה העבודה נאמר שהעובד יקבל משכורת כמו במשרד החינוך כולל דברים נלווים אך אין איזכור לקרן השתלמות. התובע דורש לקבל כספי השתלמות. הנתבע טוען שאינו מחוייב בתשלום זה כיוון שאינו מוכר על ידי משרד החינוך ואינו מתוקצב על ידו וממילא אינו מחוייב בתשלומי משרד החינוך.
פסק הדין:
בית הדין פסק כי הנתבע פטור מתשלום קרן השתלמות כל עוד אינו מוכר ומתוקצב על ידי משרד החינוך.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: י"א שבט תשע"ט

האם חייבים לתת למורה קרן השתלמות?

רקע ועובדות מוסכמות

בחוזה שנחתם בין מוסד חינוכי ובין עובד הוראה נאמר:

"המשכורת תהיה מקבילה למשרד החינוך, לפי דרגתך והוותק שלך, כולל דברים נלווים כהחזר נסיעות והבראה".

המוסד לא מוכר ע"י משרד החינוך, ולא מקבל שעות הוראה ממשרד החינוך, אך המוסד התחייב לעובד לשלם לעובד לפי תנאי השכר של משרד החינוך, ואכן העובד מקבל את שכרו לפי רמת השכר שקבע משרד החינוך.

הדיון נסוב סביב התביעה לשלם קרן השתלמות לעובד. (אין לכך התייחסות בחוזה).

טענות התובע

העובד תובע מהמוסד שישלם לו את כספי קרן ההשתלמות, זאת מכיוון שהובטחו לו תנאים של משרד החינוך, ומשרד החינוך מממן לכל עובד קרן השתלמות, לפיכך המוסד חייב לממן גם לו קרן השתלמות.

טענות הנתבע

המוסד טוען שמשרד החינוך עדיין לא מכיר במוסד, והוא לא מקבל תקציבים ממשרד החינוך, לכן לא ניתן לחייבם לשלם קרן השתלמות לעובד.

הנושאים לדיון:

א.      מוסד שלא מוכר ע"י משרד החינוך.

ב.      מוסד שמוכר ע"י משרד החינוך.

ג.       התייחסות מבקר המדינה וארגון המורים.

א-      מוסד שאינו מוכר ע"י משרד החינוך

מוסד שאינו מוכר ע"י משרד החינוך - לא מחויב לשלם לעובדיו כפי התנאים המקובלים בעובדי הוראה, אלא המעסיק יכול לקבוע שכר כרצונו בתנאי שהוא משלם שכר מינימום ופנסיה.

מוסד פטור חותם שהוא מצהיר ששילם לעובדיו את התשלומים הסוציאליים הנדרשים, וכן שלא הפחית משכר המינימום, וששילם כפי ההסכמים הקיבוציים החלים עליו. (מעבר לכך משרד החינוך מוודא שאין למוסד פטור מפגע בטחוני או בריאותי וכד').

מוסד שמשרד החינוך מכיר בו - מקבל תקציבים בכדי לממן גם את שכר העובד וגם את קרן ההשתלמות, אך מוסד שמשרד החינוך לא מכיר בו - לא מקבל שעות ממשרד החינוך, וודאי שלא מקבל תקצוב לממן קרן השתלמות.

קיים הסכם קיבוצי שמחייב את משרד החינוך לממן לעובדי הוראה קרן השתלמות, אך ההסכם הקיבוצי חל רק על מוסדות שמקבלים תקצוב ממשרד החינוך, ולא על מוסדות שלא מוכרים ע"י משרד החינוך.

בין הצדדים נערך חוזה בו יש התחייבות לגובה השכר, כלומר המוסד מחויב להתחשב בתארים של העובד, במספר גמולי ההשתלמות, לתת לעובד גמול חינוך גמול ריכוז וכד', אבל מימון קרן השתלמות לא כלול בהתחייבות זו, שהיא תוספת מעבר לתנאי השכר הבסיסיים.

בחוזה כלל אין התייחסות למימון קרן השתלמות, וע"פ הכלל שקבע אביי במסכת בבא בתרא דף קסו עמוד א: "יד בעל השטר על התחתונה" - יש לומר כפי ההסבר המצמצם, כך שמימון קרן ההשתלמות איננו כלול בהתחייבות לשלם לעובד.

מוסד זה כלל לא מוכר ע"י משרד החינוך, וכפי שאמר הנתבע: "המוסד לא מקבל אפ' לא שקל אחד ממשרד החינוך". כך שההסכם הקיבוצי המחייב לשלם קרן השתלמות - לא חל עליהם (כל עוד משרד החינוך לא מכיר בהם).

לסיכום, מוסד שאיננו מוכר ע"י משרד החינוך - לא חייב לשלם לעובד קרן השתלמות.

ב-      מוסד המוכר ע"י משרד החינוך

כניסת מוסד חינוכי למערכת החינוך הממלכתית מחייבת את קבלת התנאים הקבועים בתקשי"ר, כפי שנאמר בתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים, סעיף 3א 6):

"משכורות המורים והעובדים במוסד יהיו לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים שאינם כלולים בתכנית החדשה".

הנהלת המוסד צריכה לחתום על נוהל הגשת בקשה לרישוי מוסדות חינוך. אחד המסמכים נקרא: התחייבות והצהרת מבקש הרישוי. בסעיף 4 נאמר:

"מתחייב להעסיק את העובדים ולשלם את שכרם עפ"י כל דין, ועפ"י הסכמי השכר הרלוונטיים למורים ולעובדים שאינם עובדי הוראה".

בסעיף 8 נאמר:

"קבלת ההתחייבות מהווה תנאי לקבלתו של הרשיון כמשמעו בסעיף 10 לחוק הפיקוח על בתי הספר, התשכ"ט 1969, חדל להתקיים התנאי רשאי המנהל הכללי לנהוג עפ"י הסמכויות הנתונות בידו, לרבות ביטול הרשיון כקבוע בסעיף 15 לחוק הפיקוח על בתי הספר, התשכ"ט 1969".

כלומר אי קיום התחייבות זו יכולה לגרום לביטול הרישיון ולשלילת ההקצבות.

דין זה מתבאר מדברי המשנה במסכת בבא מציעא דף פג עמוד א: כל מעסיק מחויב לתת לפועל כפי התנאים הנהוגים במדינה, גם לגבי שעות העבודה, ("מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב - אינו רשאי לכופן"), וגם לגבי שאר תנאי העבודה ("מקום שנהגו לזון... לספק במתיקה").

הטעם לכך הוא, שבד"כ המעסיק מדבר רק בצורה כללית עם הפועל ולא מסכם עמו את כל הפרטים ואת כל האפשרויות שיכולות לצוף במהלך העסקתו, לכך אנו אומדים את דעתם, שוודאי המעסיק שכר את הפועלים על פי המנהג המקובל במדינה, כך שיש גמירות דעת משני הצדדים להתחייב על אותם דברים שיש בהם מנהג ידוע ומקובל במדינה[1], ולכך אין המעסיק יכול להרע את תנאי העובד, אא"כ התנה על כך בחוזה העסקה, שאז התנאי חל ככל תנאי שבממון.

כך כתב החזון איש (ב"ק סימן כג בס"ק ב):

"וכל זה (מעסיק שפיטר) בליכא מנהג, אבל אם איכא מנהג - הולכין אתר המנהג, דסתמא הוי הפסיקא כמנהג המדינה[2]".

לסיכום, קיימת חובה הלכתית על המעסיק לשלם לפועל כפי התנאים הנהוגים במדינה, גם לגבי שעות העבודה, וגם לגבי שאר תנאי העבודה.

ג-       התייחסות מבקר המדינה וארגון המורים

מבקר המדינה (דו"ח שנתי 63ג) כתב:

"אף שזכותם של עובדי הוראה לקרן השתלמות עגונה בהסכמים קיבוציים... - לא הפרישו משרד החינוך וחלק מהבעלויות כספים לקרן השתלמות עבור אלפי עובדי הוראה המועסקים על ידם. הפגיעה בכלל עובדי הוראה ברבות השנים מסתכמת בהפסד מצטבר של מאות מיליוני ש"ח.

אי הצטרפות של עובד הוראה לקרן אינה גורעת מחובת המעסיקים לפעול כדי שכל עובד הוראה יממש את זכויותיו במלואן, ועל משרד החינוך והבעלויות להסדיר זאת לאלתר".

מבקר המדינה עוד ציין, שמשרד החינוך מעביר למוסדות החינוך את הכספים הנדרשים לצורך מימון קרן השתלמות, אך מוסדות שלא העבירו את הכספים לעובדים לא החזירו את הכספים למשרד החינוך. יוצא אפוא שלמוסדות ישנן שתי אפשרויות או להעביר את הכספים לעובד הוראה או להחזיר את הכספים למשרד החינוך, אך אין למוסדות זכות להשתמש בכספים אלו לדברים אחרים.

פניתי לארגון המורים בשאלה, האם יש חובה חוקית למוסד לפתוח קרן השתלמות למורים? זו התשובה שקיבלתי:

"כל עובד הוראה זכאי לפתוח קרן השתלמות העובד במוסד מוכר על ידי משרד החינוך. כמו כן באתר קרן ההשתלמות עגור רשום מי זכאי להצטרף. אם המעסיק מסרב להפריש לקרן יש לפנות אלינו עם כל פרטי המעסיק והנהלת ארגון המורים יטפלו בנושא מידי".

שאלה זו הופנתה לעוד גורם בארגון המורים וזו תשובתו:

"המוסד אינו מחויב לפתוח קרן השתלמות למורה. חובה זו חלה על המורה-פתיחת הקרן. מורה גם יכול להחליט (החלטה לא חכמה) שאינו רוצה להפריש לקרן. מרגע שהמורה פתח קרן שכזו, יש חובה על הבעלות להפריש כספים לקרן זו".

לאור האמור, ככל שבעתיד המוסד יוכר ע"י משרד החינוך, הוא יהיה חייב לשלם לעובד גם קרן השתלמות, כפי ההסכם הקיבוצי המחייב זאת, וכן כפי חתימת המוסד על כך שהמוסד מתחייב להעביר את התקציבים לעובדים בצורה מלאה.

לסיכום, בשלב זה המוסד לא חתם על שום מסמך מול משרד החינוך, לפיכך אין הוא מחויב לשלם את קרן ההשתלמות. ברגע שהמוסד יוכר ע"י משרד החינוך הוא יהיה חייב מאותו רגע והלאה לשלם לעובד קרן השתלמות.

החלטות:

1.      בשלב זה המוסד איננו מוכר ע"י משרד החינוך, הנהלת המוסד לא חתמה על שום מסמך מול משרד החינוך, לפיכך אין הם מחויבים לשלם את קרן ההשתלמות לעובד.

2.      ברגע שהמוסד החינוכי יוכר ע"י משרד החינוך, תחול התחייבות מאותו רגע והלאה לשלם לעובד קרן השתלמות.



[1] בספר פתחי חושן (שכירות פרק ז הערה יז) מובא:

"ובזמננו נהגו הבתי דינים לדון בקצת דיני ממונות עפ"י חוקי המדינה, ולכאורה יש לדון כן מצד דינא דמלכותא, ואף במקום דלא שייך דינא דמלכותא, כגון בא"י שי"א דלא אמרינן כן, וכן לדעת כמה אחרונים שבדיני ממונות שבין ישראל לחבירו לא אמרינן דינא דמלכותא (עי' קצה"ח סימן קד סק"ו ובנה"מ שם), יש מקום לדון עפ"י החוק משום מנהג, וכן נהגו בתי דינים בא"י לדון בהרבה דיני שכירות עפ"י המנהג המבוסס על החוק, כגון דמי מפתח ופיצויי פיטורין וכדומה, ולכן נראה שבדברים שאינם שכיחים - יש לדון עפ"י ד"ת ולא עפ"י החוק".

[2] החזון איש הוסיף:

"אבל דינא דמלכותא דינא - לא שייך בישראל, במקום שאין הדבר נוגע למלכותא ולא אכפת להו אם מתדייני בדייני ישראל כפי דין התורה הקדושה".

תגיות

פירוש מצמצם - בממונות פירוש מצמצם - בחוזה עבודה מנהג בדיני עבודה - שמחייב כשלא סוכם אחרת מנהג בדיני עבודה - טעם חלותו כשלא סוכם אחרת ספק וסתירה בפרשנות המסמך - יד בעל השטר על התחתונה דף פג - עמוד א דף קסו - עמוד א הפרשה לקרן השתלמות - מוסד מוכר על ידי משרד החינוך הפרשה לקרן השתלמות - מוסד שאינו מוכר על ידי משרד החינוך הפרשה לקרן פנסיה - במוסד מוכר על ידי משרד החינוך הפרשה לקרן פנסיה - במוסד שאינו מוכר על ידי משרד החינוך