בס"ד
מס. סידורי:212

תשלום בצ'ק שחזר

שם בית דין:שדרות
דיינים:
הרב בר-אלי אריאל
תקציר:
א' שלם עבור קייטרינג בצ'ק שלא היה על שמו. הצ'ק לא כובד ובעל הצ'ק שלח צ'ק חדש שלא כובד אף הוא. בעל הקייטרינג שלח את הצ'ק החדש לבעל הצ'ק והוא אבד.
בעל הקייטרינג תובע מא' את התשלום על הקייטרינג. א' תובע מבעל הקייטרינג את הצ'ק שאבד.
פסק הדין:
בית הדין פסק כי על א' לשלם על הקייטרינג כיוון שצ'ק לא נחשב תשלום וממילא א' טרם שלם עבור הקייטרינג, וכי על בעל הקייטרינג לסייע לא' בכל הנוגע לצ'ק החדש מדין השבת אבידה.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך:

תאור המקרה

א' הזמין שרותי קייטרינג ושילם עבורם בצ'ק שאינו על שמו.

הצ'ק לא כובד ע"י הבנק, מהסיבה שאין לו כיסוי.

א' לא הסכים לשלם מחדש את חובו, במקום זה הוא התקשר לבעל הצ'ק וביקש ממנו לדאוג לכיסוי. אותו אדם העדיף לשלוח צ'ק אחר שנתנו לו ויש לו כיסוי. הוא התנה את משלוח הצ'ק החדש, בכך שישלחו לו את הצ'ק הישן שלא כובד.

בפועל, הצ'ק החדש נשלח לבעל הקייטרינג עוד לפני שהוא החזיר את הישן.

הבנק סירב להפקיד את הצ'ק החדש היות ויש בו מחיקה.

לבעל הקייטרינג היו שני צ'קים ביד ושניהם אינם תקינים. הוא החליט לשלוח חזרה דווקא את הצ'ק החדש משום שיש בו בעיה בסיסית ולעכב את הצ'ק הישן שיש בו רק בעיה של כיסוי.

הוא תובע עכשיו, תשלום מזומן מא'!

א' מצדו לא מוכן לשלם, לטענתו הצ'ק הוא תשלום בדיוק כמו כסף.

לדבריו, ישנה בעיה עם הצ'ק החדש, הוא כנראה אבד, היות והוא לא נשלח בדואר רשום.  נמצא שאותו אדם שלישי שהוא בעל הצ'ק לא קיבל אותו חזרה. אם כן בעל הקייטרינג צריך לשאת בהפסד הצ'ק ובכך מתקזז החוב!

תובע-  א."ודאי שהצ'קים נתנו רק על דעת כן שבכל מקרה א' ערב למימושם".

            ב. "גם הצ'ק החדש לא תקין ומבחינתי האחריות לתשלום החוב עדיין על א'"

            לכן אני תובע 1200 ש"ח ומעכב את הצ'ק הישן עד לתשלום.

נתבעא."שלמתי את חובי בצ'ק הראשון וכל הבעיה שנוצרה אינה קשורה אלי אלא בין בעל הקייטרינג ובעל הצ'ק".

            ב."נכון שהצ'ק היה ללא כיסוי אבל נשלח צ'ק חדש במקומו, התובע גרם לעצמו את הבעיה בכך ששלח בדאר רגיל"

הערה- הצ'ק שאבד, גרם נזק לאדם ששלח אותו היות והצ'ק לא היה שלו ועכשיו אין לו פרטים עליו.

בירור ההלכה

לפנינו יש שתי תביעות, אחת היא תשלום החוב לבעל הקייטרינג, שנייה היא תביעה לפצות את בעל הצ'ק על אובדן הצ'ק החדש.

הטענה  הראשונה המבקשת לראות את הצ'ק כתשלום מזומן, נדחית. נטיית הפוסקים לראות את הצ'ק כשטר חוב ולא ככסף גמור,  בוודאי אם התברר שאין לצ'ק כיסוי. [יעויין תחומין טו בדברי הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג].

לפי זה, החוב לבעל הקייטרינג לא שולם, אם כן יש פה עדיין חזקת חיוב של א'.

טענתו השנייה היא  בעצם טענת "יש לי כנגדן"- כנגד החוב שלי, "ישנו חוב של בעל הקייטרינג כלפי".

בעצם א' טוען "אני תובע" את הצ'ק שאבד מבעל הקייטרינג. האם ביכולתו לטעון כך? האם ניתן לטעון כנגדו "לאו בעל דברים דידי את"?

האם בגלל שהצ'ק נשלח על פיו הופכת אותו לבעל דין?

נראה שודאי א' יכול להשתתף בתביעה על אובדן הצ'ק היות ולפסק הדין ישנה השלכה ממונית ישירה כלפיו. וכבר מצאנו שעצם החשש שיהיה תרעומת על אדם הופכת אותו לבעל דין [כתובות צב, חו"מ רכ"ו]. במקרה שלפנינו יש להניח שיגרם לא' הפסד כספי עקב אבידת הצ'ק, האדם ששלח את הצ'ק על פי בקשת א', לא ישלם לא' תשלום חדש, לטענתו הוא לא קיבל את הצ'ק חזרה וכלפי א' הוא מוחזק בכספו. ולכן אין זה רק תרעומת.

כל זה רק בנוגע לטענת "לאו בעל דברים דידי את". אומנם א' אינו בעל הצ'ק. הוא לא זכה בצ'ק אלא הצ'ק נשלח על פי בקשתו. אם הצ'ק היה תקין אז ניתן היה לראות את בעל הצ'ק כשליח המשלם מכספו עבור א' [כדין עבד כנעני שאחרים משלמים עבורו].

במקרה שלנו לא היה תשלום בפועל אם כן הצ'ק לא שייך לא'. זה שהוא שלח שליח לתשלום זה לא הופך אותו לבעל הצ'ק! סוף סוף הצ'ק לא שלו!

יש פה שליח שלו להעברת הכסף, אבל השליח לא הקנה למשלח את הצ'ק.

אם א' היה בא בהרשאה מאת בעל הצ'ק ניתן היה לדון בטענתו.[1]

מסקנה

מאחר והתברר שאין בטענות הנתבע ממש, החוב נשאר על עומדו. [הנתבע  נתן פעם אחת צ'ק ללא כיסוי ופעם שניה נשלח בעבורו צ'ק שני עם בעיה טכנית].

לכן א' חייב לפרוע את חובו על סך 1200 ש"ח בתוך חודש ימים ללא שום התניה.

בעל הקייטרינג  צריך להחזיר לא' את הצ'ק הישן.

 

 

נספח- א' טוען טענה נוספת שנגרם לו נזק לצ'ק הישן. עכשיו אין לו יכולת להשתמש בצ'ק היות והוא כתוב על שם הקייטרינג ולא ניתן להסב אותו על שם אדם אחר. הוא תובע מדין מזיק את בעל הקייטרינג.

ניתן לדמות את המקרה הזה לדין המופיע בהלכות מקח טעות. בשו"ע סימן רל"ב סעיף י"ג נפסק "המוכר דבר שהיה בו מום, ועשה בו הלוקח מום, אם עשה דבר שדרכו לעשות, פטור".

במקרה שלנו שנמסר צ'ק, הרי הוא מיועד להפקדה בבנק. במיוחד שהייתה פה קבלת אחריות מצד א', ולכן ברור שאין המפקיד חייב לשלם את ההזק החדש שנגרם מעצם ההפקדה.

היות והצדדים חתמו גם על פשרה, ובמקרה שלנו הייתה רשלנות מסויימת  מצד התובע, בכך שהצ'ק נשלח בדואר רגיל לכן  מוטל עליו  לעזור לא' בכל מה שנוגע לצ'ק החדש, וכן מדין השבת אבידה. לכן אם הוא יבקש להפקיד שוב את הצ'ק לחשבון הקייטרינג ולהעביר לו את הסכום, הדבר יעשה.

על החתום- אריאל בראלי


[1] גם אז נראה שאין לחייב את הנתבע  בגין אבידת הצ'ק בגלל השיקולים הבאים:

1. העובדה שהצ'ק אבד לא הוכחה, והמכתב גם לא חזר לשולח בחזרה.

לכן כלפי התובע יש פה ספק בעיקר החיוב בדומה לאיני יודע אם נתחייבתי. ומנגד על א' ישנה חזקת חיוב.

2. יש להוסיף שבפשטות  מנהל הקייטרינג לא קיבל אחריות שמירה על הצ'ק גם אם היינו מניחים שיש פה הסכמה להיות שומר מעצם זה שהוא ביקש שישלחו אליו את הצ'ק החדש. עדיין יש לדון לפטור היות ואין דין שמירה על שטרות. 

אומנם לפי הרמב"ם היה ניתן לחייב מדין פושע מזיק. [בטענת קים לי כרמב"ם]

אבל אין זה ברור שזו פשיעה לשלוח בדואר רגיל ולא רשום, בייחוד שהמכתב לא הגיע רשום!

תגיות

פרעון וגבייה של חוב - שטרי חוב שיש לחייב על אחרים נזק בקשר לשטר חוב - אבד שטר חוב של אחר גדרו - מזומן או אפשרות פרעון או שטר חוב בעלות על צ'ק - כשאדם פרע חוב של חברו בצ'ק ואבד מהנושה באבידה - כשמקבל הצ'ק שלחו בדואר ואבד כשיש למורשה נגייעה בנידון - כשהנתבע אבד צ'ק שניתן כדי לפרוע חוב של התובע נזק בקשר לשטר - נושה ששלח ללווה בדואר צ'ק שחזר ואבד נזק בקשר לשטר - נושה שהפקיד צ'ק וחזר ועי"כ מנע מהלווה להשתמש בו כשיש למורשה נגייעה בנידון - כשלמורשה נגיעה של תרעומת