בס"ד
מס. סידורי:209

חיוב פיצויים על ביטול הזמנת תזמורת

שם בית דין:ארץ חמדה גזית שדרות
דיינים:
הרב בר-אלי אריאל
תקציר:
עמותה הזמינה תזמורת לאירוע, בעל התזמורת נענה להזמנה ובטל הופעה אחרת לשם כך. עקב שינויים בלתי צפויים העמותה חזרה בה מההזמנה. התזמורת טוענת שהחזרה המאוחרת לא אפשרה מציאת מקום אחר להופעה וכן שבשל הביטול נמנע פרסום. עקב כך התזמורת תובעת מהעמותה את מלוא הסכום שסוכם ובנוסף פיצויים על הפרסום שנמנע. העמותה טוענת שכיוון שהודיעה שבעה ימים לפני מועד האירוע וכן סבת הביטול לא היתה תלויה בה אין לחייבם במחיר המלא.
פסק הדין:
בית הדין פסק שהעמותה חייבת את מלוא הסכום שסוכם (על סמך הגמרא בבבא מציעא עז. ומנחת צבי חלק א) ופטורה מפיצויים על הפרסום שנמנע.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך:

התובע: א, בעל תזמורת 

הנתבע: ב, עמותה

עובדות וטענות

לקראת יום העצמאות היה סיכום בעל פה בין עמותה כלשהי לנציג תזמורת מקומית על הופעה בליל יום העצמאות. בעקבות כך ביטל בעל התזמורת הופעה בעיר אחרת, השיקול שלו היה פרסום מקומי. התזמורת לא מספיק מוכרת באותו מקום ואירוע המוני על פי רוב גורר הזמנות חדשות.
שבוע לפני יום העצמאות התקשרו לעמותה והודיעו להם שמוסד חינוכי מעיר אחרת יגיע למקום לחגוג יחד את יום העצמאות. מדובר במוסד חשוב בעל יכולת כלכלית, לכן ישנו עניין גדול לעמותה לעבוד עמו בשיתוף. התברר שיחד עם תלמידי המוסד מגיעה תזמורת יוקרתית. העמותה התקשרה לבעל התזמורת המקומית והודיעה לו שההסכם מבוטל. נציג התזמורת ביקש להופיע אפילו רק חלק מהזמן אולם לא היה מספיק זמן לאפשר זאת.
בעל התזמורת תובע את השכר המלא שסוכם על סך 5000 ₪ ועוד פיצוי כספי על הפסד הפרסום.

נציג העמותה טוען שהוא הודיע שבוע לפני האירוע וכן סיבת הביטול לא תלויה בו - אין צורך בשתי תזמורות באותו אירוע. הוא מוכן לפצות את התובע בסכום של 1500 ₪ בלבד.

האם היה מותר לעמותה לחזור בה מהזמנת התזמורת?

ראשית, יש לברר האם היה היתר לעמותה לחזור בה מהסיכום ולאחר מכן נדון על המשמעות הכספית של החזרה. מוכר החוזר בו מההסכמה שהייתה בעל פה בינו לבין הלוקח נקרא מחוסר אמנה [שו"ע סימן רד סעיף יא].
נחלקו הדעות כאשר הוא חוזר בו מחמת עליית מחירים:

"אף על פי שבדברים בלא מעות יכול לחזור בו וא"צ לקבל עליו מי שפרע, מ"מ ראוי לאדם לעמוד בדיבורו אע"פ שלא עשה שום קנין, רק דברים בעלמא, וכל החוזר בו, בין לוקח בין מוכר אין רוח חכמים נוחה הימנו. והני מילי בחד תרעא, אבל בתרי תרעי אין זה ממחוסרי אמנה. וי"א דאפילו בתרי תרעי אסור לחזור, ואם חזר בו יש בו משום מחוסר אמנה וכן נראה עיקר" [שולחן ערוך חושן משפט סימן רד סעיף יא].

הסמ"ע כתב שאותה מחלוקת קיימת גם בשכירות פועלים. ובשו"ת חתם סופר [סימן קב] דן על מקרה שבו הקונה זוכה בירושה ומחמת כן הוא רוצה לבטל את העסקה ומסקנתו שיש להקל. אם כן כאן שהגיע תזמורת ממקור לא צפוי הדבר דומה לירושה שהגיע פתאום, ולהכרעת החת"ס מותר לחזור בו[1].

המשמעות הכספית של החזרה

לכאורה במקרה שלנו לא היה קנין אלא דיבור בעלמא אין אפשרות לתבוע שכר כאשר לא היה קנין בין הצדדים. החזרה מסיכום כשלעצמה, אינה סיבה לתשלום!
אולם כאשר נגרם נזק פועל אז הוא יכול לתבוע את כיסוי הנזק מדין גרמי [תוספות בבא מציעא עו: ד"ה אין]:

"אם היו נשכרים אמש, ועכשיו אינם נשכרים כלל, הרי זה כדבר האבוד להם, ונותן להם שכרם כפועל בטל". [שולחן ערוך חושן משפט סימן שלג סעיף ב]

החזרה מהסיכום הייתה מאוחרת מדי ובזמן כזה אין אפשרות למצוא מקום חדש. לכן יש לחייב את הנתבע במקרה שלנו הייתה לתזמורת הצעה אחרת והיא ביטלה אותה אם כן ודאי יש פה הפסד.
אין לטעון שהעמותה אנוסה וממילא היא פטורה מתשלום כמבואר בסימן של"ג. ההחלטה לבטל את הזמנת התזמורת נובעת מנקודת מוצא של טובת העמותה אבל מצד המציאות ניתן להמשיך בהסכם ולא לקבל את התזמורת החדשה. בשולחן ערוך מוזכר כי במקרה כזה שכר הפועל אינו משולם באופן מלא אלא נותן לו שכר כפועל בטל.
נראה שאין הדבר נכון כלפי המקרה שלנו. ישנה דוגמא אשר בה חייב בעל הבית לשלם את כל שכר הפועלים. מי שהזמין סבלים וחזר בו והם לא מוצאים כרגע עבודה, צריך לשלם להם שכר מלא [בבא מציעא עז עמוד א].
שכר של פועל בטל בנוי על כך שהפועל מוכן להפחית משכרו על מנת לשבת בטל ולא לעבוד. אם שכרו הוא 1000 ₪ מסתבר שיסכים לקבל 500 ₪ ולהישאר בבית. הסבלים צריכים לשמור על יכולת גבוהה של משא. כאשר הם לא עובדים אז הם מאבדים את הכושר שלהם, לכן הם תמיד מעדיפים לעבוד ולא לקבל שכר בטלה.
האם ניתן ללמוד מהתקדים של הסבלים לכל מקרה פרטי שבו הפועל מעדיף לעבוד ולא לשבת בטל? אם הפועל צריך מאוד את הכסף וברור לנו שהוא היה מעדיף לעבוד, האם יקבל את שכרו?
הרב שפיץ בספרו [מנחת צבי חלק א] פסק שאכן יש להתחשב במצבו הכלכלי[2] של הפועל ובמקום שברור לנו שהוא לא היה מוותר על עבודתו, אם המעביד חזר בו צריך לשלם לו את כל שכרו. אם כן במקרה שלנו ברור שהתזמורת הייתה מופיעה ולא תסכים ליטול שכר בטלה משום הפרסום.
לגבי התביעה לפיצוי על אובדן פרסום - אין בסיס לתביעה היות והמעביד לא התחייב לפרסם אותם אלא דרך אגב הם היו מתפרסמים לכן אין לו אחריות על כך. ובכל מקרה זה מניעת הרוח שאינו אלא גרמא בעלמא ופטור.

מסקנה:

על העמותה לשלם לתזמורת את כל השכר שסוכם איתה בסך 5000 ₪.


1. ישנה תרעומת של הפועל כלפי המעסיק היות ויש לו טירחא למצוא עבודה אחרת [בבא מציעא עה:]. נציג התזמורת מעלה טענה שיש לו עניין בהופעה לשם פרסום. ניתן לומר שכלפיו זה דבר האבד ואז אין רשות לבעל הבית לחזור. נראה שכאן אין זה דבר האבד היות ומדובר על מניעת הרוח ולא על הפסד ישיר. מצאנו דבר האבד בפועלים שלא העלו את הפשתן מתוך החומצה שהוא שרוי בה, או תזמורת החוזרת בה מהופעה בחתונה כאשר אי אפשר למצוא תזמורת אחרת, אז האירוע יתקיים בצורה חסרה. לא מצאנו דבר האבד כלפי רווח עתידי.

 

2. הרב אשר וייס שליט"א הגדיר אחרת. לדעתו סיבה כלכלית אינה שיקול שהרי חז"ל ידעו שישנם פועלים שאם הדבר תלוי בהם יעדיפו לעבוד ולא להשתכר דמי בטלה, אף על פי כן חז"ל לא חילקו. רק במקרה ויש סיבה חיצונית כמו בסבלים ניתן לדבר על שכר מושלם. לדעתו שיקול של פרסום כן דומה לסבלים לכן שכרם יהיה שלם.

תגיות

פיצויים - חיוב פיצויים עקב הודעה מאוחרת שמנעה אפשרות רווח עקב אונס - של הפסד ממון הפסד ממון או איום בהפסד ממון (אונס ממון) - ביטול הזמנת עבודה מחמת הפסד ממון מי שפרע - מי שפרע מי שפרע - כאשר בטל מחמת שינוי במחירי השוק מי שפרע - כאשר בטל מחמת שינוי בלתי צפוי פיצויים - כשנגרם נזק לעובד פיצויים - פיצויים ביטול הזמנת עבודה - עקב שינוי במחירי השוק פיצויים - חיוב פיצויים מורחב בעקבות אינטרס של העובד בעבודה פיצויים - חיוב פיצויים על מניעת רווח של הפועל מהעבודה מעשים שהם גרמי בנזיקין - ביטול הזמנת עבודה בשלב שכבר לא ניתן למצוא לקוח אחר מניעת רווח - ביטול הזמנת עבודה שמנע רווח צדדי מהעבודה אופן חישובו - כשחפץ בעבודה אופן חישובו - אופן חישובו של "פועל בטל" - זכות עובד לשכר כפועל בטל עבור העבודה ממנה בטל זכות העובד לפיצויים על נזקיו - טעמה עקב קבלת מושא העבודה ממקור אחר - כשהוזמן ממקור אחר