בס"ד


מס. סידורי:1933

היזק ראייה מחלון בית הכנסת

שם בית דין:חניכי הישיבות
דיינים:
הרב גרוס מרדכי
תקציר:
בתכנון בניית בית המדרש תוכנן לפתוח חלונות. אך כיוון שיש חצר סמוכה עלתה השאלה האם מותר לפתוח חלונות אלו.
פסק הדין:
מעיקר הדין מותר לפתוח חלונות אלו, כיוון שהמנהג שאין צורך להרחיק יותר. אך כיוון שניתן למעט את הנזק ע"י וילנות יש לעשות וילון.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: א' כסלו תשס"ד


פתיחת חלונות בבהכ״נ ורואים את חצר השכנים

כבוד הרה״ג מאד נעלה וכו' ע״ד שאלתך שעתה עסוקים עתה בהרחבת ביהמ״ד, ורצונכם לפתוח חלונות אשר יתכן שמהם יוכלו לראות לחצר [מרפסת שהוי חצר] של השכן ממול.

הנה ברירא דכל גדרי היזק ראי' איכא נמי בחלונות ביהכ״נ וביהמ״ד ואף שלא נמצאים שם בתדירות יומם ולילה, וכמבואר הכי בשו״ת הרמ״א סי' ל״ב, ואדרבה איכא רבים דשייכא טפי היזק ראי', - מלבד אם הי' השכן מסכים דבכה״ג שרי כיון שאין החלון להדיא כנגד חלון, וכמבואר בשו״ע חו״מ סי' קנ״ד ס״ג, ואף שהוו רבים נ״פ דגם מותר כשאינו כנגד. בד״א אם הוי להו חצר משותפת, דכיון שבידם להסתכל כשעוברים שם, סגי להרחיק כשאינו כנגדו, אבל אם לא הוי משותפת גם כנתינת רשות צריך להרחיק שלא יראה כלל כמבואר שו״ע שם.

ולכן מה שלדבריכם לא ימחו השכנים ויסכימו אי״ז סיבה להיתר לפתוח חלון כנגדם, ואף שיהא כוונתם דהוא צורך ביהכ״נ שנצרך אויר ואור, כיון שהוא משום מילתא דאיסורא כמבואר בטור דהוי איסורא משום צניעותא, וכ״ה בגר״ז נזקי ממון סי״ב. כמבואר בגמ׳ ב״ב דף ס׳ ע״א בפירוש רשב״ם, ובמ״מ שכנים פ״ו ה״ו משמי׳ דרש״י.

אע״פ שלהיזק ראי׳ אין שיעור הרחקה כמבואר בטור סי׳ קנ״ט סק״ו ובראשונים, מכ״מ כשאיכא שיעור הרחקה הנהוגה עפ״י חוקי העירי׳ שהוא שמונה מטר בין בית לבית, בזה אע״פ שיש היזק ראי׳ כיון שכך הונהג שרי, וכמבואר הכי בתוי״ט ב״ב פ״ג משנה ז׳ עי״ש, ושו״ת מהריט״ץ ח״א סי׳ רנ״ג שו״ת משאת משה חו״מ סי׳ ס׳ ושו״ת שמש צדקה חו״מ סי׳ ל״ד, ועי׳ ספר ציון במשפט עמ׳ קל״ט וספר דיני הבית המשותף עמ׳ ק״מ. ובפרט דלצורך ביהכ״נ וביהמ״ד יש לילך ככל האפשר לפנים משורת הדין כמבואר בסי׳ ק״נ בשעה״צ סק״ט משמי׳ דהא״ר עי״ש.

ונראה דכיון דבשיעור הרחקה המקובלת, אף דאיכא היזק ראי׳ שרי, בהא אם ליכא השיעור הנהוג מכ״מ מהני הסכמתם, דהרי בלא״ה לא קפדינן על היזק ראי׳, ועדיין צ״ע.

מכ״מ תעשו וילון שאין רואים דרכו, ואף דאם היו חייבים בסגירת החלון לא סגי בוילון כיון שבנקל אפשר להטותו כמבואר בראשונים הו״ד בב״י חו״מ סי' קנ״ד ס״ק ט״ו, מ״מ בכה״ג שמדינא שרי רק כל היכי דאפשר למעט ההיזק ראי' ממעטינן סגי נמי בוילון, ויהי' הסוגים שאינם ממעטים את האור.

ומה דחוששים שעקב הרחבת הביהכ״נ יתמעט מחירם של הדירות הסמוכים ובפרט מחמת שאיתא היזק ראי' כנ״ל, קי״ל דאזלינן אחר המנהג ונהגו לבנות בתי כנסיות ובתי מדרשות בסמוך לבתי מגורים, מלבד שלא ברירא דשייכא לתבוע הפסד זה וגם במקום דהוי גירי' דילי' [דלדעת הרמב״ן ב״ב י״ח ע״ב וטור משמי' דתשובות הרא״ש הוי גירי' דילי', אמנם דעת הרמ״א קנ״ד סט״ז שאינו גירי' דילי', ובשו״ת רעק״א סוס״י קנ״א כתב דהכרעת רוב הפוסקים דלא כהרמ״א אלא הוי בכלל גירי' דילי'] וכמתבאר בשו״ת הרא״ש כלל ה' סי' ג', וכידוע דכ״ה דעת מרן הגרי״ש אלישיב שליט״א בזה, ואכמ״ל.

בברכה הצלחה להרחבת מקדש מעט

מרדכי גרוס

 

 

תגיות

דף ס - עמוד א סימן קנד - סעיף ג סימן קנד - סעיף טז זכות העיכוב של השכן הניזק - בבנית חלונות בית הכנסת שיעור ההרחקה - ע"פ חוקי העיריה בנזיקין - היזק ראייה