ערעור על החלטת בורר יחיד 1
הרב אבו יצחק יאיר
הרב צוייג אברהם
בנידון זה ניתן פסק קודם, לפסק הקודם לחץ כאן. בנוסף ניתן פסק המשך, לפסק ההמשך לחץ כאן.
בורר ששמע בהיתר את טענות התובע שלא בפני חבירו, אך מאידך לא היה היתר זה מחמת השתמטות במזיד של הנתבע, האם זכותו של הנתבע לדרוש שבית דין אחר ידון מחדש בסכסוך, ובידי מי זכות בחירת בית הדין בכה"ג.
החלטה לשינוי צו המניעה מיום י"ז שבט תשע"ז
בדו"ד שבין:
הר"ר א. א. (להלן: צד א') לבין הר"ר מ. ע. (להלן: צד ב')
והרב ח. ק. (להלן: צד ג')
פרוטוקול
1) צד א' פנה לבית הדין היום וסיפר כי אמנם עודנו עומד בתוקף על כך
שלא חתם מעולם על שטר בוררות מול צד ב' אצל צד ג', אך מ"מ מספר מזכרונו
שכחודשיים לפני ביצוע העיסקה ביניהם ישבו הוא וצד ב' אצל צד ג' לסיכום תנאי
העיסקה, והסכימו אז בע"פ על כך שצד ג' ישמש כבורר ביניהם.
2) צד א' מסביר שלא היה בכוונתו מעולם להעלים פרט זה מעיני בית הדין,
אלא שלתומו סבר שכל הסכמה שנעשית בע"פ ובלא קנין אינה מחייבת כלל, וע"כ
לא ראה צורך להזכיר פרט זה, ורק כעת עלה בדעתו שמ"מ ראוי שיזכיר פרט זה.
3) לשאלת בית הדין, משיב צד א' שלא נעשו שום התמקחויות והתדיינויות
לאחר הפגישה המדוברת אצל צד ג', אלא כל הפרטים סוכמו כבר קודם לכן.
החלטה
א) מכיון שעפ"י הודאתו של צד א' עולה שאמנם לטענתו לא נחתם שטר
בוררות בכתב, אך מ"מ ברור שהעיסקה נעשתה על דעת כן, ע"כ על אף שלכאו'
מבחינת חוקי הממשלה אין זה נותן תוקף לבוררות (באם אכן נכונה טענתו ששטר הבוררות –
הנושא את חתימתו – מזוייף), אך מ"מ עפ"י גדרי ההלכה כן ישנו תוקף להסכם
זה מדין "מאן דלא נכתב כמאן דנכתב דמי", והיה על הנתבע לשתף פעולה עם
הרב הבורר שהוסכם, אף אם בע"פ בלבד.
ב) יחד עם זאת, בהתחשב בעובדה שלפי גירסת צד א' הרי שאי התייצבותו של
צד א' לדיונים אצל הרב הבורר נעשתה בשגגה, בוודאי שיש לפתוח את התיק מחדש ולזמן את
שני הצדדים להתדייינות מחודשת, ואין להסתמך על הפסק שניתן בטרם התקיים דיון במעמד
שני הצדדים. ומכיון שכב' הרב ח. ק. שליט"א כבר שמע את טענותיו של צד ב' שלא
בפני צד א' - אמנם בהיתר גמור מחמת אי התייצבותו של צד א' - אך מ"מ מאחר שאי
התייצבות זו נעשתה בשגגה גמורה לכן נראה שיש להעביר תיק זה לבית דין קבוע של ג'
אשר ייקבע ע"י התובע, ובתנאי שיהיה הרכב מוכר וידוע ברמתו הרוחנית והעיונית
לא פחות מאשר כב' הבורר הקודם, וכן שכל ג' חברי ההרכב לא שמעו קודם לכן את טענותיו
של אי מי מן הצדדים. על התובע להודיע לבית דיננו בכתב בתוך שבוע מהיום מיהו
הרכב בית הדין אשר נבחר על ידו.
[ויוער לתשומת לב הרכב הבי"ד שייבחר, שביחד עם הודאה זו של
הנתבע, טען הנ"ל גם טענה על התייחסות מפורשת באותו מעמד מדובר לענין אופי
העיסקה, המחזקת לדבריו את גירסתו בעניין זה.]
ג) ובנוסף, הואיל ומהחלטתו של הרב ק. מסתמן שיש בתיק זה לכאורה חששות
כבדים לאיסורי ריבית, ע"כ מוצא בית הדין לנכון להעיר את תשומת לב בית הדין
שייבחר ע"י התובע כי מומלץ לצרף להחלטתם העתידית גם חוות דעת הלכתית של רב
"פוסק" ידוע המומחה לרבים בתחום זה של דיני ריבית.
ד) ההחלטה הקודמת של בית הדין בתיק זה (מיום י"ז בשבט
תשע"ז) – משתנה בהתאם להחלטה זו.
