בס"ד


מס. סידורי:1830

אי פריעת חוב, מחמת שאין לחייב

שם בית דין:כוכב יעקב
דיינים:
הרב אביב ניר
הרב חבר טוב אבישי
הרב אלקובי אריאל
תקציר:
בידי התובע שני שטרי הלוואה חתומים בכתב ידו של הנתבע שזמן פרעונם עבר, והוא טוען כי נותר סכום שטרם נפרע. הנתבע מודה בזה אך אומר שאין בידו לפרוע, ומבקש פריסת תשלומים שהתובע מסרב לה.
פסק הדין:
מצד הדין חובת הלוה לעשות הכל כדי לפרוע חובו.
אך המלוה הסכים שהלוה יחזיר את כל החוב, בתוך ארבעה חודשים, וכך פסק בית הדין.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: ח' כסלו תשע"ז

פסק דין

התובע: המלוה,    הנתבע: הלוה

התובע הציג בפני בית הדין שני שטרי הלוואה החתומים בכתב ידו של הנתבע, סכום ההלוואה בשני השטרות יחד הוא 10,000 ₪ (5000+5000). הסיכום היה שהפרעון יעשה בפריסה של תשלום חודשי עוקב של 500 ₪ לכל חוב. זמן הפרעון הסופי של שטרי החוב הסתיים לפני כחצי שנה, והנתבע נשאר חייב סך של 5,500 ₪. התובע דורש לקבל לידיו את כל הסכום באופן מיידי.

הנתבע הודה לכל העובדות, ובכללם שהחוב עומד על סך 5,500 ₪, אך טוען שאין לו אפשרות לשלם את כל הסכום בבת אחת אלא רק בתשלומים חודשיים של 750 ₪. לטענתו, הוא נמצא בתהליך של פשיטת רגל, ויש לו חובות נוספים ולכן אין ביכולתו לשלם יותר.

החלטה

לאחר שמיעת שני הצדדים:

ישנה מחלוקת בגמרא (קדושין יג:) האם יש שעבוד מהתורה על הלווה לפרוע חובו, והנפ"מ היא האם נכסיו השתעבדו לטובת המלווה שאז מוציאין מיד הלקוחות ונותנין למלווה. אולם לכו"ע ישנה מצוה על בעל חוב לעמוד בדיבורו ולפרוע את חובו, וכמקור לכך מביא רש"י (כתובות פו. ד"ה פריעת) את הגמרא (ב"מ מט.) "הין צדק שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק", וכן כתבו הר"ן והמאירי. אולם הרמב"ן, הריטב"א ותלמידי ר' יונה בשם ר"י מקורביל וכן התוס' רא"ש מביאים מקור אחר מהפסוק "האיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט", ומבואר שאף למ"ד שעבודא לאו דאורייתא מכל מקום מצוה איכא.

והגמ' (כתובות פו.) אומרת שכופין את הלווה לפרוע עד שתצא נפשו:

"אמר ליה רב כהנא לרב פפא, לדידך דאמרת: פריעת בעל חוב מצוה, אמר לא ניחא לי דאיעביד מצוה, מאי? א"ל, תנינא: במה דברים אמורים - במצות לא תעשה, אבל במצות עשה, כגון שאומרין לו עשה סוכה ואינו עושה, לולב ואינו עושה, מכין אותו עד שתצא נפשו".

וכך כתב הטור (חושן משפט הלכות הלואה סימן עג) שהלווה "מושבע ועומד הוא מהר סיני לפרוע חוב שלו ומכין אותו עד שתצא נפשו אם אינו רוצה לפרוע".

בית הדין הסביר לנתבע שרובצת עליו מצוה לפרוע ועליו לעשות הכל כדי לפרוע את חובו, והנתבע אמר שהוא מוכן לשלם את כל הסכום בתוך ארבעה חודשים. גם התובע הסכים להאריך את הזמן עוד ארבעה חודשים.

מסקנה:

על הנתבע לסלק את חובו ולשלם לתובע סכום בסך 5,500 ₪ מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מתאריך ח' אדר התשע"ז.

הרב ניר אביב                                               הרב אריאל אלקובי                                      הרב אבישי חבר טוב

תגיות

דף פו - עמוד א לאחר הזמן הנקוב - יש לשלם מיידית פריעת בעל חוב מצווה - מקור הדין אחריות נכסים - אם השעבוד מהתורה דף יג - עמוד ב