בס"ד


מס. סידורי:1810

ביטול הזמנת אולם

שם בית דין:כוכב יעקב
דיינים:
הרב אביב ניר
הרב אלקובי אריאל
הרב חבר טוב אבישי
תקציר:
אולם הושכר לנתבע. בהסכם היה תנאי המגביל את קבלת המטבח באישור הקייטרינג ע"י מפקח הכשרות, אך אינו תנאי לשכירות האולם. יום לפני האירוע נודע לשוכר שלא אושרה קבלת המטבח, ועקב כך הוא ביטל את ההזמנה. התובע טוען שמגיעה לו כל עלות שכירות האולם למעט הוצאות שנחסכו בהשבתת האולם (סה"כ 2350, ₪ שמתוכם 500 ₪ הם דמי המקדמה). הנתבע טוען שנגרם לו נזק ועגמת נפש כי לא יכל לבטל את הקייטרינג ונאלץ לשכור אולם במקום רחוק, ואף דמי מקדמה אינו צריך לשלם, כיון שאי אישור המטבח בטווח כזה קצר, הוא בכלל חריגים שא"צ לשלם מקדמה.
פסק הדין:
הנתבע פטור מלשלם את שכירות האולם, כי לא היה נזק מוכח אלא אולי מניעת רווח, וא"א להוציא ממון על זה. אבל חייב לשלם את המקדמה, כיון שאין זה אונס ואינו בכלל חריגים הפטורים ממנה. אך משום טענתו שמפקח הכשרות הוצג לו כמשגיח בפועל, ביה"ד מחייבו בשני שליש מהסכום, סה"כ: 333 ₪.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: ו' כסלו תשע"ז

פסק דין

תיאור המקרה

התובע: מזכירות הישוב- מתפעלת אולם לארועים, הנתבע: שוכר האולם.

אולם השמחות השייך לישוב ומנוהל ע"י המזכירות, הושכר לאדם מן הישוב השכן. ההסכם כלל תנאי לקבלת המטבח של האולם והוא שיהיה תיאום עם מפקח כשרות מטעם הישוב. בשל תקופת החגים נוצר מצב שבו הודיעו לשוכר יום לפני האירוע שאינו יכול לקבל את המטבח הואיל והקייטרינג שאותו הזמין איננו תואם את הקריטריונים של מפקח הכשרות. השוכר ביטל את ההזמנה יום לפני האירוע. עתה תובעת מזכירות הישוב את השוכר בעלות מלאה של שכירת האולם למעט הוצאות שממילא לא הוצאו בהשבתת האולם.  

הטענות

טענות התובע

הנוהל הקבוע להזמנת האולם הוא שכבר בשיחת הטלפון הראשונה אני מקריא את הנוסח הקבוע של התנאים של השכירות, ובמידה ויש רצון לסגור את ההזמנה השוכר מגיע למשרד לסגור את העסקה. כשבוע לפני ראש השנה הגיע השוכר למשרד ונסגרה העיסקה. במעמד זה בדרך כלל נותן השוכר: א. 500 ש"ח במזומן כמקדמה, בה הוא מתחייב בכל מקרה אפילו אם יבטל את האירוע. ב. צ'ק על יתרת הסכום לתאריך יום האירוע. ג. צ'ק בטחון דחוי בסך 500 ש"ח למקרה של נזק באולם. במעמד החתימה הוסכם על תאריך כד' תשרי תשע"ו 26.10.16 בסכום כולל של 2950 ש"ח. באופן חריג הוא ביקש השוכר לשלם את דמי המקדמה בצ'ק ולא במזומן עד שיביא את הסכום במזומן, ונעתרתי לבקשתו.

התביעה טוענת כי למשכיר הובהר מראש כי ללא אישור המפקח הכשרות לא ינתן המטבח. התובע הוסיף שחמישים אחוז מן האירועים מתבצעים בפועל ללא המטבח כי אינם עומדים בקרטריונים של מפקח הכשרות.

מהלך המגעים עם לעניין הכשרות לדברי התובע הוא כדלהלן. בערב יום הכיפור סגר השוכר עם הקיטרינג, בערב סוכות בוצעה שיחה של המשגיח עם הקייטרינג. בית הדין יצר שיחה יזומה עם המשגיח שאמר שבחוה"מ סוכות קבע כי הקייטרינג איננו רשאי להשתמש במטבח הואיל ולא היה לו כשרות של רבנות רשמית. באותו יום בחול המועד הודיע המשגיח לאחראי האולם. הלה נסה להשיג את השוכר בימות חול המועד אך ללא הצלחה. לאחר החג, ב25.10.16 הודיע האחראי האולם למשכיר איננו רשאי להשתמש במטבח ע"י קייטרינג זה.

לאחר הודעה זו, באותו יום הופיע השוכר במשרד ורצה לבדוק את החוזה. ובשעה 14:00 ביטל השוכר את הזמנת האולם, וביטל את צ'ק המקדמה.

טענו התובעים, כי למרות שבחוזה כתוב שבביטול יתחייב המזמין בדמי המקדמה למעט מקרים חריגים, אין הכוונה ל24 שעות שלפני האירוע שבו אי אפשר להשכיר את המקום יותר. ועוד שבמהלך הסגירה של האולם עם השוכר התעניינו ב' אנשים שנאמר להם כי האולם תפוס. על כן תובעים את מלוא השכר של האולם למעט הוצאות נקיון כ- 290 ושכר מפקח הכשרות כ- 100 ש"ח והוצאות חשמל 200 ש"ח היינו 590 ₪. המורשה מטעם התובעים עיגל את התביעה לסך של 2350 ש"ח.

טענות הנתבע

א. התובעים יצרו מעין הונאה כאשר הציגו לפני כי לאולם יש משגיח צמוד וצריך לתאם איתו. וחשבתי שיש לי משגיח אמיתי ולא פקיד שרק בודק אם יש כשרות רשמית.

ב. בחוזה נאמר בפירוש כי המקדמה תלקח גם אם תבוטל ההזמנה, על כן אי אפשר לחייב אותי ביותר מ500 ש"ח. ולא מוזכר בחוזה שב-24 שעות לפני ישלם השוכר יותר.

ג. גם את אותם 500 ₪ מקדמה אין לחייב אותי משום שבעלי האולם לא הודיעו לי בזמן כדי שאוכל להערך לכך. העניין נודע לי ע"י המשגיח (שהוא מתפלל איתי) רק בהקפות שניות, וכל השבוע אני מתפלל איתו ולא אמר לי דבר בנושא זה. ובהודעה רשמית מטעם המזכירות הודיעו לי יום לפני האירוע כך שהדבר גרם לי לעגמת נפש גדולה בכך שלא היה ניתן לבטל את הקייטרינג (שולם לו מראש חלק מהסכום), והייתי צריך לחפש מקום אחר יום לפני האירוע, ובכך נגרמה לי טרחה רבה והפסד הרבה מנות מאחר והיו אורחים שלא הגיעו. הנתבע טען שאיננו תובע דבר זה, אך לפחות שלא יתבעו ממנו דבר שאינו חייב.

ד. כמו כן כתוב שלא תשולם המקדמה למעט מקרים חריגים. נראה שזה מקרה חריג שמודיעים יום לפני האירוע שלא יהיה שימוש מטבח. הקייטרינג סירב לתת שירות ללא מטבח. ועל כן אין לחייב יותר מ500.

הדיון

התביעה מתחלקת לשני חלקים:

1. תשלום על הנזק שנגרם מביטול האירוע.

2. תשלום המקדמה.

1.  תשלום הנזק

א. התובע טען שאמנם ניתן לבטל אירוע ולהפסיד רק את המקדמה, וכך כתוב בחוזה, אך אין הכוונה בביטול של 24 שעות לפני האירוע, משום שזה סמוך מדי לאירוע. טענה זו נדחית, משום שמפורש כתוב בחוזה שניתן לבטל ולהפסיד את המקדמה, ולא מוזכר שום דבר לגבי הגבלת זמן עד מתי ניתן לבטל ולא להתחייב בתשלום מלא. ואף אם היה ספק, בכל מקום שיש ספק בשטר ואין מנהג מדינה, כלל נקוט בידינו (ב"ב קסו ע"א ועוד) "יד בעל השטר על התחתונה", וכאן מזמין האולם מוחזק, והתובע המוציא ועליו הראיה. (עיין בשו"ע חו"מ מב, ה-י).

ב. אמנם, עדיין יתכן שנגרם נזק לבעלי התביעה. לטענת התובע הביטול של האירוע נעשה יום לפני האירוע, ולכן נגרם נזק שהרי היה ניתן להשכיר את האולם לאירועים אחרים, ואכן שני אנשים התקשרו לגבי התאריך הנ"ל.

בדבר זה מצאנו מח' ראשונים. הגמ' במס' בבא מציעא ע"ו ע"ב אומרת: 

"תניא: השוכר את האומנין והטעו את בעל הבית, או בעל הבית הטעה אותן - אין להם זה על זה אלא תרעומת".

התוספות הקשו מדוע לא לחייב את בעל הבית שביטל את שכירות הפועלים לשלם להם מדינא דגרמי, שהרי נפסקה ההלכה כדעת ר"מ (שם ק.) שדנין דינא דגרמי, ומתרץ שמדובר שהיו יכולים למצוא בעל הבית אחר שישכור אותם. אולם המגיד משנה (הל' שכירות ט,ד) מביא בשם הרמב"ן (ב"מ עו: ד"ה מודה) והרשב"א שאין להם עליו אלא תרעומת דוקא בשלא היו יכולים להשכיר עצמם אמש כששכרם בעל הבית זה, אבל אם היו נשכרים אמש ועכשיו אינם נשכרים כלל, הרי זה כדבר האבד להם ונותן להם שכרם כפועל בטל. ומשמע שאינם מחייבים מדינא דגרמי אלא רק משום דבר האבד. והר' עקיבא איגר החונה (חו"מ שלג,ב) העיר שהנפ"מ היא שבמקרה והפועלים לא היו מוצאים מלכתחילה אחר שישכיר אותם, לדינא דגרמי פטור, ומשום דבר האבד חייב.

על התוספות הקשו האחרונים מדוע חייב בדינא דגרמי הרי קיימא לן שמבטל כיסו של חברו פטור (ירושלמי ב"מ ה,ג), וכן נועל חנותו של חבירו פטור, ואם כן אפילו אם הפועלים מצאו אמש להשתכר והיום לא מצאו אין לחייבו מדין מזיק כיון שאינו אלא כנועל דלת חנותו של חבירו. וקצות החושן (שלג,ב) תירץ שיש לחלק בין נזקי ממון לנזקי גופו, בנזקי הגוף המזיק חייב בד' דברים ובכללם יש חיוב שבת ולפי ר"מ חייב אם גרם לו לשבת, אולם בנזקי ממון אין חיוב שבת, ולכן המבטל כיסו של חברו פטור. והמהר"ם (שו"ת סי' תתכא) כתב לחלק בין נזק שגרם הפסד מן הקרן לבין מניעת רווח, ולדבריו יוצא שאפילו אם הפועלים מצאו מקום אתמול להשתכר והיום לאחר הביטול אינם מוצאים, בעל הבית פטור. ולפי שיטת הרמב"ן והרשב"א אין לחייב מדינא דגרמי שהרי הוי מבטל כיסו של חברו, ולכן כתבו לחייב משום דין דבר האבד. דין זה מצאנו מפורש בגמ' שם במצב הפוך, שהפועלים אינם מופיעים לעבודה ונגרם נזק לבעל הבית בדבר האבד, שאז הדין הוא ש"שוכר עליהם או מטען". והקצות מבאר שכשם שהפועלים מחוייבים לקיים התחייבותם בדבר האבד לבעל הבית ולגמור מלאכתן ולכן שוכר עליהם, כך גם להפך לגבי בעל הבית שביטל שכירות הפועלים צריך לשלם להם שכרם בדבר האבוד להם, כגון שלא יכלו להשכיר עצמם לאחר שביטלם. והקצות שם מביא מח' הראשונים האם דין האבד שייך רק לאחר שהתחילו במלאכה שזה כמו קניין (מהר"ם), או שאפילו לא התחילו במלאכתן שייך דין האבד (מרדכי ותוס'). מכל מקום, למסקנה מעלה הקצות שם שאין להוציא ממון נגד דעת המהר"ם, ואפילו אם הפועלים היו מוצאים עבודה אחרת אתמול לולי שכרם ולאחר שביטלם אינם מוצאים, הרי שבעל הבית פטור כי זו רק מניעת רווח ולא הפסד, ואין להם עליו אלא תרעומת. ונתיבות המשפט (שם ס"ק ג) ביאר שמעיקר הדין פטור מדין מבטל כיסו של חברו, וכאן יש תקנה מיוחדת שתקנו חז"ל לגבי פועל שבדבר האבד הוא כאילו הזיקו בידיים, וזו גם כוונת התוס' ואינו דין גמור מדאורייתא. והשו"ע (חו"מ שלג,ב) פסק שאין כאן דינא דגרמי אלא רק דבר האבד.

האנשים הללו התעניינו לגבי התאריך אבל לא ניתן באמת לדעת בוודאות שהיו שוכרים את האולם אם היה פנוי באותו תאריך. בית הדין שאל את התובע כמה אחוז מאלה שמתעניינים סוגרים לבסוף אירוע, וענה שתלוי מהיכן הם והרוב כן סוגרים. למרות שלדברי התובע לרוב זה כך, אך עדיין מדי ספק לא יצאנו, ואין כאן נזק וודאי ומוכח.

העולה מכל האמור, שאפילו אם בוודאי מזכירות הישוב הייתה מוצאת אחרים שישכירו את האולם, אי אפשר לחייב את הנתבע, משום שמדובר במניעת רווח ויכול לומר קים לי כמהר"ם שהביא הקצות, או משום שמדובר בשכירות מקום ודבר האבד הוא תקנת חז"ל לפועל בלבד כדברי הנתיבות, והשו"ע פסק את הסוברים דבר האבד.

אולם למעשה איננו צריכים לכל זה, משום שהאנשים הללו התעניינו לגבי התאריך אבל לא ניתן באמת לדעת בוודאות שהיו שוכרים את האולם אם היה פנוי באותו תאריך. בית הדין שאל את התובע כמה אחוז מאלה שמתעניינים סוגרים לבסוף אירוע, וענה שתלוי מהיכן הם והרוב כן סוגרים. למרות שלדברי התובע לרוב זה כך, אך עדיין מדי ספק לא יצאנו, ואין כאן נזק וודאי ומוכח.

2. תשלום המקדמה.

בית הדין התקשר לאחראי על הכשרות באולם השמחות בנוכחות שני הצדדים. הוא סיפר שבעל הקייטרינג התקשר אליו רק בחוה"מ סוכות, והתברר שאין לו תעודת כשרות מסודרת ומוכרת, ולכן אמר לו שלפי הנהלים לא ניתן להשתמש במטבח. בית הדין שאל אותו מדוע לא הודיע זאת לנתבע, והוא השיב שאין זה מתפקידו, הוא הודיע לקייטרינג ולמנהל האולם. התובע שהוא מנהל האולם אמר שניסה להתקשר לנתבע ולא הצליח להשיג אותו. בפועל, הדבר נודע לנתבע רק במוצאי שמחת תורה, הוא בדק עם הקייטרינג והתברר שאינם מוכנים לעבוד ללא מטבח, ומאחר ולא הייתה לו ברירה, ביטל יום לפני האירוע את שכירות האולם ומצא מקום חלופי בירושלים. לטענתו, לא הוא ביטל את האירוע, אלא הגורם לביטול הוא מזכירות הישוב.

לפי בדיקת בית הדין עולה, שהכשל העיקרי היה מצד הקייטרינג שאיחר להתקשר לאחראי הכשרות, ונגרם מצב שהעובדה שלא ניתן להשתמש במטבח נודעה בזמן מאוחר. האחריות על הכשל של הקייטרינג שייך לצד הנתבע, ולמרות שיתכן שמנהל האולם היה צריך להתאמץ יותר כדי להשיג אותו ולהודיע לו, היה זה ממילא מאוחר מדי מכדי לבטל את הקייטרינג. זאת ועוד, שנאמר לו מראש שהשכירות היא גם ללא מטבח. ומצד שני, מתקבלת טענת הנתבע שלא הבין כל כך את תפקיד אחראי הכשרות שהוצג לפניו כ"משגיח כשרות".

טענת נוספת של הנתבע היא שהמקרה שלו הוא נכלל בסעיף המופיע בחוזה האומר שהמזמין מתחייב במקדמה למעט 'מקרים חריגים'. לדעת בית הדין מקרה 'חריג' הוא מקרה של אונס גמור כגון לידת תינוק או אבילות ל"ע ומשהו לא צפוי, אך אי סדרים עם הקייטרינג אינו נכלל בהגדרה זו, במיוחד שידוע שהיו חברות קייטרינג שעשו אירוע ללא מטבח.

לכן בסעיף זה הדין נוטה לטובת התובע, ובית הדין פוסק לחייב בסעיף זה את הנתבע בשני שליש מהסכום, כלומר 333 ₪.

 החלטה:

הנתבע ישלם למזכירות הישוב בתוך 30 יום סך 333 ₪.

על החתום:

הרב ניר אביב                           הרב אריאל אלקובי                               הרב אבישי חבר טוב

תגיות

מזיק - מבטל כיסו של חברו פרק ה - הלכה ג דף קסו - עמוד א סימן מב - סעיף ה סימן מב - סעיף ז סימן מב - סעיף ח סימן שלג - סעיף ב דף עו - עמוד ב סימן מב - סעיף י סימן מב - סעיף ט סימן מב - סעיף ו ביטול הזמנת אולם - מחמת צימצום השכירות נזק לבעל האולם - מדינא דגרמי או מדין דבר האבד נזק לבעל האולם - מדינא דגרמי או מדין דבר האבד נזק לבעל האולם - במניעת רווח נזק לבעל האולם - במניעת רווח ביטול הזמנת אולם - מהו מקרה חריג