בס"ד


מס. סידורי:1776

תביעה לפיצויי פיטורין

שם בית דין:בית דין ירושלים לדיני ממונות ולבירור יוחסין
דיינים:
הרב לוין אברהם דב
הרב ביבס שמואל
הרב שרגא ברוך
תקציר:
התובע עבד כטבח במטבח הישיבה, במשך שבע שנים, לאחר זמן זה הרבנית התחילה לפקח על עבודתו באופן צמוד, הוא טוען להרעת תנאים ותובע פיצויי פיטורין מהמעסיק.
פסק הדין:
על העובד לשלם לתובע פיצויי פיטורים כפשרה.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך:

ביה"ד לעניני ממונות שע״י הרבנות הראשית לירושלים

בהרכב הדיינים: הרב אברהם דב לוין, אב״ד; הרב שמואל ביבס; הרב ברוך שרגא. תיק מס׳ 300־נג כרך ב' עמ' רנט - רס

פס״ד בתביעה לפיצויי פיטורין

נושא התביעה

התובע עבד כטבח במטבח הישיבה של הנתבע במשך שבע שנים, וטוען שבתקופה האחרונה הרע הנתבע את תנאי עבודתו, וגם פיטר אותו מהעבודה בגלל שלא הסבים לעבוד בתנאים החדשים, וע״כ הוא תובע פיצויי פיטורין.

בין השאר טוען התובע שבתקופה האחרונה התחילה הרבנית לפקח על עבודתו ולהורות לו דרכי עבודה במטבח, דבר שגרם לחיכוכים ומריבות מדי יום, ולטענתו התערבותה של הרבנית בעניני עבודתו במטבח היו מיותרים לחלוטין, אחרי שיש לו נסיון כטבח זה 17 שנה. בשיחה שקיים התובע עם ראש הישיבה הנתבע, עמד הנתבע על כך שתנאי להמשך עבודתו של התובע הוא שהרבנית תמשיך לפקח על עבודתו, ואם אינו מעונין בכך יכול ללכת. לטענת התובע בכך למעשה פיטר אותו הנתבע מהעבודה, והוא תובע פיצויי פיטורין. עוד הוא טוען שהנתבע הרע את תנאי עבודתו בכך שהגדיל את מספר התלמידים הסמוכים על שולחן הישיבה, דבר שהצריך תוספת עוזר לטבח, אלא שבמקום שהעוזר יהיה צמוד לטבח בעבודתו, מורים לו מנהלי הישיבה לעשות עבודות שונות בישיבה, וממילא עבודת התובע גדולה יותר.

הנתבע משיב שזכותו כמעביד לפקח על עבודת העובדים שלו, וכך היה מאז ומתמיד ואין בזה כל שינוי, והרבנית היא האחראית מטעמו על עבודת הנתבע, והיא תמשיך לפקח על הטבח ולהעיר לו בכל פעם שתמצא לנכון, ועל הטבח להשמע להוראותיה. לטענתו, לא הוא שפיטר את התובע, אלא התובע חיפש עילה לפיטורין כדי לזכות בפיצויים, וע״כ הוא נטפל לדברים אלה, והודעת הפיטורין היתה מצד התובע שהודיע שאינו חוזר לעבודה. לדבריו, הישיבה היתה מוכנה להמשיך ולהעסיק את התובע תחת פיקוח ועם עוזר לטבח, וע״כ אין לחייב אותו בפיצויי פיטורין.

פס״ד

על הנתבע לשלם לתובע סך מסויים עבור פיצויי פיטורין, כפשרה. זאת מלבד הסכום שהצטבר לזכותו בקופת פנסיית המנהלים.

השאלה לדיון

עובד שהתפטר מעבודתו בגלל הרעה שחלה לטענתו בתנאי עבודתו, האם מגיעים לו פיצויי פיטורין עפ״י דין.

תשובה

עפ״י דין תורה שכר העובדים ותנאי עבודתם תלויים במנהג המדינה, וע״כ יש לברר מהו מנהג המדינה בענין פיצויי פיטורין במקרה כגון זה.

בחוק פיצויי פיטורין סעיף 11(א) נאמר שאם התפטר העובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או מחמת נסיבות אחרות שביחסי העבודה לגבי אותו עובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, במקרה זה רואים את התפטרותו של העובד כפיטורים המחייבים פיצויים. ובע.א 62\400 כרך יז עמ' 360 כתוב שעובד שעבד בלא פיקוח של אחר וניתן עליו פיקוח, הרי זה הרעה המצדיקה פיצויים, וראה עוד שם עמ' 33 ש״מובן שלא כל פגיעה קלה בעובד מצד המעביד תצדיק התפטרות עם זכות לפיצויים כדין מפוטר, אלא שהפגיעה במעמדו או בזכויותיו צריכה להיות רצינית ובעלת משקל אשר כל עובד המכבד את עצמו היה רואה צידוק לעצמו שלא להשלים עמה ולחפש לו מקום עבודה אחר. שאלת כובד משקלה של הפגיעה או ההרעה היא שאלה של דרגה, וההחלטה לכאן או לכאן תלויה בנסיבות המקרה״.

ובמקרה דידן למרות שלכאורה הדעת נוטה לקבל את טענת התובע ולחייב את הנתבע בפיצויים, מ״מ קשה להכריע באופן חד משמעי עד כמה ובאיזו מידה היא ההרעה המוחשית בתנאי העבודה של התובע כתוצאה מפיקוח הרבנית על עבודת התובע שהתהדקה בתקופה האחרונה ונעשתה עליו לבלתי נסבלת, שהרי יש לזכור שאף מלכתחילה לא היה הוא אלא עובד הנתון למרות ההנהלה. וגם מה שטוען שהעוזר לטבח אינו צמוד אליו כל הזמן, גם בזה קשה להחליט באיזו מידה יש בזה הרעת תנאי עבודה, שהרי בדרך כלל יש לו עוזר.

ע״כ נראה שיש לפשר בין הצדדים, ולחייב את הנתבע בסכום מסויים של פיצויים, מלבד הסכום שהצטבר לזכותו בפנסיית המנהלים.

 

תגיות

סעיף 11/א התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה - מזכה בפיצויי פיטורין סעיף 11/א התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה - פיקוח הדוק יותר