בס"ד
מס. סידורי:176

תיקון של עבודה לקויה על ידי קבלן אחר

שם בית דין:קרית ארבע
דיינים:
הרב ליאור דוב
הרב אליהו אהרון
הרב הירשנזון ישראל
תקציר:
תביעות הדדיות כשהעבודה היתה לקויה והזמינו מישהו אחר לתקן.
פסק הדין:
בית הדין פסק על דרך הפשרה כי על הנתבעים לפצות את התובע בחלק מדמי התביעה ופרס את הסכום לשלושה תשלומים.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: ט' אדר ב תשס"ה

תשס"ה/7

התובע: מר א', קבלן.

הנתבעים: מזכירות הישוב ב', המיוצגת ע"י מר ב'.

בנושא: ביצוע עבודה בשיפוץ קרוונים בישוב.

טענות הצדדים:

התובע: אני קבלן עבודה, ופנו אלי מהישוב ב' שאבצע שיפוץ בקרוונים לפי המפרט המצורף בתיק. המזכיר אמר לי שיש לבצע את העבודה מהר ובזול. ביצעתי, ובסיום המסירה נתגלו ליקויים במבואה ועוד כמה ליקויים קטנים. קבלתי על עצמי לתקן, כל זה היה בחודש מנחם אב תשס"ה. לפי הפרוט מגיע לי  עוד 14,000 ש"ח קיבלתי סך 10,000 ש"ח פניתי אליהם ולא הייתה כל תגובה. רק לאחר שהגשתי את התביעה, הם הגישו תביעה נגדית.

הקרוואן שהגיע לא היה מפולס והמשפחה נכנסה כ 20 דקות לאחר שסיימתי את הריצוף, לחץ הזמן ואי תקינות מערכת החשמל כנראה, גרמו לליקויים. הם הלחיצו אותי.

הם הביאו קבלן אחר לביצוע התיקונים והוא הפריז והגזים בהערכה ואין לי אמון בקביעה שלו. כשהמשפחה נכנסה וגילתה פגמים, הם לא היו באחריות שלי לבצע אני עבדתי לפי הרשום במיפרט. לא קראו לי לתקן, ובכלל נתקו כל מגע איתי. זה יוצר רושם של גישה עוינת ורדיפה אחרי.

 

הנתבעים: לאחר כמה זמן, גילינו ליקויים קשים בשיפוץ הקרוונים ונאלצנו למסור את ביצוע העבודה לקבנים אחרים, כי לא היה לנו אמון בקבלן הזה. עלות העבודה שעשו, רובה נעשתה כמעט מחדש והסתכמה בסכום של 26,000 ש"ח. (לפי הפירוט המצורף).

הגג היה דולף, החשמל לא היה מחובר באופן תיקני. הרצפה הייתה מפורקת והשירותים לא בסדר. וכן, עוד כמה ליקויים.

אנו דורשים שישלם לנו את ההוצאות שנגרמו לנו.

 

עד ע': שימש כמזכיר בעבר. א' ביצע באופן כללי את המוטל עליו, היו מקודם ליקויים אבל אין לראותו כאינו מסוגל לביצוע העבודה.

 

ע"כ עיקר הטענות הצדדים עוד הרחיבו והסבירו. אולם, זוהי תמצית הטענות. הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור הדין

עומדים לפנינו שתי תביעות, תביעת הקבלן להשלמת דמי שכירות בסך 14,000 ש"ח. ותביעה שכנגד של היישוב, עבור הוצאות שיפוץ בסך 26,000 ש"ח שלטענתם גרם הקבלן.

אחריות התיקון

לפי ההלכה, קיימת אחריות על פועל קבלן לביצוע עבודה תקינה, לטובת המזמין.  ואם העבודה לא בוצעה כדבעי, יש עליו אחריות כמבואר בשו"ע חו"מ סי' ש"ו. וכן, לפי חוקי המדינה קבלן חייב באחריות של תקינות לזמן מוגבל, אם שנה או יותר.

בנידון שלפנינו, הרי הקבלן הודה שהוא מוכן לתקן את המבואה, ולפי הערכתו כל העניין אינו שווה יותר מ -  3,500 ש"ח. וכן כל שאר הליקויים הוא היה מוכן לתקן והישוב משום מה דילג עליו. הישוב היה צריך קודם כל לפנות אליו, ולדרוש את התיקון של כל הליקויים, ולא ללכת תכף לקבלן אחר. ישנה סבירות גבוהה בעיני בית הדין שהלה ניצל את המצוקה שהישוב נמצא בה, ודרש מחיר מופרז. ולכן אין להטיל את ההוצאות הגדולות על הקבלן, היות, ולא הוא גרם את הנזק הגדול הזה.

 

לסיכום: בית הדין סבור, שבנסיבות הקיימות יש לפצות את הקבלן בדרך פשרה בחלק מסכום התביעה שלו, דהיינו בסכום 8,500 ש"ח. היות ולישוב ישנה בעיה של מימון, ניתן יהיה לחלק את הסכום לשלשה חדשים, בכל חודש החל מחודש זה לשלם שליש מהסכום הנ"ל.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב 

הרב דוב ליאור                          הרב אהרון אליהו               הרב ישראל הירשנזון

תגיות

אחריות עובד בנזיקין - מי המתקן