בס"ד


מס. סידורי:1702

תביעה לסגירת מחסן שמלכלך את סביבתו

שם בית דין:בית דין ירושלים לדיני ממונות ולבירור יוחסין
דיינים:
הרב לוין אברהם דב
הרב ביבס שמואל
הרב שרגא ברוך
תקציר:
התובע הוא בעל דירה שבנה את ביתו מעל חנות מכולת, הוא תובע שהמכולת תסלק לכלוך שבכניסה לה, וכמו כן שתסתום את המחסן שליד החנות, בתגובה תבעה הנתבעת שהתובע יאטום את הנזילה שמגיעה משטחו התובע אטם את הנזילה ורצה לתקן בעצמו את הנזק בחנות המכולת.
פסק הדין:
לבעל הדירה יש זכות לתיקון הנזק בכוחות עצמו. כמו כן אין לו זכות לתבוע את סילוק המחסן למרות שהוקם ללא רשיון.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך:

ביה״ד לעניני ממונות שע״י הרבנות הראשית לירושלים תיק מס׳ 941-נג כרך ב' קסז-קע

בהרכב הדיינים: הרב אברהם דב לוין, אב״ד; הרב שמואל ביבס; הרב ברוך שרגא.

פס״ד בתביעה לסילוק מחסן שנבנה ללא רשיון, ורצון מזיק לתקן בעצמו את הנזק שעשה

נושאי הדיון

התובע הוא בעל בית שבנה לעצמו על גבי גג של חנות מכולת. הנתבע הוא בעל המכולת. טוען התובע שהמחסן המקורה והסגור מצדדיו בכניסה למכולת, מפריע לו מכמה בחינות, הן משום הלכלוך שקיים במקום בגלל אותו מחסן, לכלוך שמפריע לו משום שזה חזית הבית שהוא גר בו, והן משום ירידת ערך הבית שלו, שהמחסן הקיים בכניסה למכולת מבליט את קיומה של המכולת במקום, ומרתיע אנשים מלקנות בית יוקרתי זה, ומכיון שמחסן זה אינו חוקי הוא רואה זכות לעצמו לדרוש את סילוק המחסן. עוד דורש התובע שהנתבע יסלק את השלטים הגדולים החדשים שתלה הנתבע מעל המכולת.

בתוך דברי טענותיו אמר התובע שבודאי הנתבע יטען כנגדו על הנזק שגרם הוא למכולת ע״י חדירת מים מהמרפסת שלו שלא נבנתה באופן המועיל, וע״כ הוא מודיע שהוא מקבל עליו לתקן את הריצפה שלו באופן שלא יגרם עוד נזק לנתבע, וכן לתקן את הנזק בקיר של המכולת.

בדברי תשובתו, הנתבע אכן טען על הנזק שגרם לו התובע ע״י חדירת המים מהמרפסת שלו, וטען שהתובע מתחמק כבר זמן רב מהתיקון שהוא חייב.

בענין המחסן בכניסה למכולת טוען הנתבע שהמחסן המקורה היה קיים במקום מאז ומתמיד, עוד לפני שהתובע קנה את הגג כדי לבנות את ביתו, וכראיה הוא מציג תמונה מהחנות מלפני כ-30 שנה, וע״כ אינו יכול לטעון על ירידת ערך הדירה בגלל המחסן. כמו כן טוען שהיה קיים שלט על המכולת מאז ומתמיד, וגם ע״כ הוא מביא ראיה את התמונה הישנה. הנתבע מודה שהוסיף רשת בצידי המחסן כדי למנוע גניבות של ארגזי חלב, אך לטענתו אין בכך כל שינוי במחסן שהיה קיים כאמור מאז ומתמיד.

החלטת ביניים

לאחר שביה״ד ביקר במקום כדי להתרשם ולראות במה דברים אמורים, קבע ביה״ד בהחלטת ביניים שקודם כל על התובע לתקן את הנזק שגרם במכולת של הנתבע, וכפי שהודה הוא עצמו בביה״ד, ורק אח״כ ידון ביה״ד בתביעתו.

המשך הדיון

התובע מודיע שתיקן והחליף את ריצפת המרפסת שלו כדי שיותר לא יחדרו משם מים לתוך המכולת למטה. הוא מודיע שמוכן לשלוח סייד שיתקן את הנזק בתוך המכולת, ולא כדרישת הנתבע לשלם את דמי התיקון, בעיקר בגלל הפרשי המחירים. כמו כן מוכן הוא לתקן רק את ״מקום הנגע״ בלבד.

הנתבע דוחה את הצעת התובע לתקן את הנזק, והוא תובע תשלום דמי התיקון כפי שנקב לו סייד מקצועי שהוזמן על ידו, וכמו כן דורש לסייד את כל הקיר הפגוע, ולא רק את מקום הנגע, משום שתיקון מקום הנגע בלבד ישאיר רושם של טלאי.

פס״ד

עמדת התובע לתקן את הנזק על ידי סייד משלו, מתקבלת, ועל התובע לתקן את הנזק בהקדם, היינו לתקן את הטיח במקום הפגוע, וכן לסייד את כל הקיר שבו הנגע.

תביעת התובע לסלק את המחסן שבכניסה למכולת נדחית, אך על הנתבע לסדר את הארגזים במחסן בצורה נקיה ומסודרת, ולנקות מידי יום ביומו את הכניסה למכולת מלכלוך וכיו״ב.

השאלות לדיון

א. האם יש זכות לשכן לתבוע הריסת מבנה של שכנו שהיה קיים מאז ומתמיד, רק משום שאין למבנה רשיון חוקי

ב. האם יכול מזיק לפטור עצמו ע״י השלמת הדבר שהזיק, או שחייב לשלם את דמי הנזק.

תשובה

א. נזק לכלוך מחנות כשהבית נבנה אחריה

בנידון דידן שטוען התובע שהמחסן בכניסה למכולת של הנתבע גורם לו נזק של לכלוך בחזית ביתו, נזק שנתרבה עם הזמן, דבר שגורם גם להפחתת ערך הבית שלו, אילו היה ממש בטענתו היה מקום לשקול את תביעתו לסילוק המחסן, אבל עפ״י התרשמות ביה״ד אין הדבר כן באופן חד משמעי, אמנם יש לכלוך, אבל זה במידה רגילה של כניסה למכולת, והרי על דעת כן בנה את ביתו על גג המכולת.

שכן אינו יכול לתבוע סגירה של מחסן שהוקם ללא רשיון

ומה שטוען שהמחסן הוקם בלי רשיון, וע״כ זכותו לדרוש את סילוקו, הרי זה אינו ענין של התובע אלא של רשויות הציבור, משום שהצורך ברשיון נועד לתיקון הציבור והרבים, וע״כ אין מקום לתביעתו זו.

ב. חיוב מזיק - כשעת הנזק או כשעת התשלום?

במחנ״א הל׳ נז״מ סי׳ א דן בחיובו של מזיק, האם החיוב הוא כגזלן שחייב לשלם שווי הנזק כפי שהיה שוה בשעת הנזק אע״פ שעכשיו הוזל, או שחיובו הוא לתקן את הנזק, ואם הוזל אינו משלם אלא כפי ששוה היום. וכתב שהדבר תלוי במחלוקת ראשונים, שמהרמב״ם שכירות פ״ג ה״ג נראה שאין חיובו אלא להחזיר הדבר שהזיק אע״פ שהוזל, אבל מהראב״ד טו״נ פ״ה ה״ב נראה שמשעה שהזיק נתחייב בדמי היזקו, ואם הוזל משלם כשעת הנזק, ועי׳ מחנ״א שם בארוכה. ואמנם הש״ך חו״מ סי׳ צה ס״ק יח מצדד לחלק בין מקרה שאי אפשר לתקן הנזק שאז שמין למזיק, לבין מקרה שאפשר לתקן הנזק שאז מסתבר שחייב המזיק לתקן הנזק, ועי׳ נתה״מ שם ס״ק ז שהעיקר בזה כדברי התומים שבחפירת קרקע הרשות ביד המזיק למלא החפירות ולא לשלם דמים ומשו״ה הוי כתביעת קרקע, ועי׳ חזו״׳א ב״ק סי׳ ו אות ג שלדברי הש׳״ך אם הוקר תשלום הנזק משלם ביוקר ואם הוזל משלם בזול (ועי׳ ס׳ זכרון עולת שלמה ח׳׳ב עמ׳ שו מהגר״ש שקאפ שחקר האם חיוב המזיק הוא השלמת הפסד דמי החפץ שניזוק או שחיובו הוא השלמת החפץ עצמו שנפסד).

זכות התיקון העצמי של המזיק

ולפי״ז אם המזיק רוצה לתקן בעצמו את הנזק והניזק תובע שישלם את שכר התיקון שהוא יתקן, נראה שהדבר תלוי בדברים הנ״ל, ולדעת המחנ״א הדבר תלוי במחלוקת ראשונים, ע״כ א״א להוציא מיד המוחזק כשרוצה הוא לתקן.

תגיות

תיקון הנזק - ניזק דורש שלא יתקן המזיק אלא מישהו אחר תיקון הנזק - האם יש חובת תיקון או תשלום זכות העיכוב של השכן הניזק - לאחר קבלת אישור מהמועצה