גדר שדה שנפרצה ונכנסים בעלי חיים לפרדס הסמוך
על פסק זה התקבלו הערות, להערות לחץ כאן
כב אייר תשע"ז 18/5/17
תיק מס' 5777/5
פסק דין
בפני כבוד הדיינים:
הרב אוריאל
אליהו - דיין יחיד.
בעניין שבין
|
התובע י' [בעל מטע ארגן] |
הנתבע א' [בעל שדה] |
תיאור
המקרה
התובע
הינו בעלים של מטע עצי ארגן, המשמשים לייצור שמנים אתריים יקרים.
הנתבע
הינו בעלים של שדה סמוכה.
הגדר החיצונית
של בעל השדה הגנה על השדה והמטע מפני בעלי חיים, ביום מן הימים הגדר נפלה, ונכנסים
צביים דרך השדה למטע ומשמידים את כל היבול.
בעל המטע
טוען, שעל בעל השדה לבנות חזרה את הגדר על חלקו, וכן להשתתף עמו בנזק הרב שנגרם לו,
משום שבעל השדה לא תיקן את הפרצה.
לעומתו,
טוען בעל השדה, שלא יעלה על הדעת שהוא צריך לשלם כדי להגן על מטעו של חברו, אדרבא,
יודה לו על כך שהגן עליו עד עכשיו.
פסק דין
בעל השדה
חייב לתקן את הפרצה, אך פטור מלשלם על נזקים.
נימוקים
בבית יוסף חושן משפט סימן קנה הביא תשובת גאונים וז"ל:
"כתוב בתשובות הגאונים (שע"צ ח"ד ש"א סי' כב) שני ישראלים שיש להם שני חצרות וחורבה אחת מהן ואמר לו שכן לבעל חורבה או בנה או גדור או מכור שגנבים באים עלינו בלילה. כיון דמודה ר' יוסי בגיריה ומאי ניהו היזק הבא מכחו הילכך יש מן הדין על בעל החורבה לגדור כדי שלא יהו גנבים באים שם עכ"ל".
העולה מדברי
הגאונים שזה שלא חסם את הפירצה נחשב כמזיק בחיציו ממש, אמנם הב"י בעצמו תמה
עליהם וכתב:
"ואיני מבין דברי תשובה זו דהכא לאו גיריה נינהו".
ובטור חושן משפט הלכות שותפים בקרקע סימן
קנז כתב:
"וכתב הרמ"ה ז"ל מאן דמתחייב למגדר בינו ובין חבירו ולא גדר ואתו גנבי וגנבי ליה מידי דרך הגדר חייב לשלומי ליה:
וכן כל הגורם לאפסודי ממונא דחבריה כי האי גוונא אף על גב דלא עביד מעשה והוא דאתרו ביה מעיקרא ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל דאפילו פורץ גדר בפני בהמת חבירו בידים פטור מדיני אדם על הבהמה:"
וברמ"א חושן משפט הלכות נזקי שכנים
סימן קנה סעיף מד הביא את שתי הדעות:
"שני שכנים הדרים ביחד, וביתו של אחד נפרץ, וע"י זה באים גנבים לבית השני, ואמר השני: גדור ביתך או מכרנה לאחרים כי אתה גורם לי היזק [קל], י"א דהדין עמו וצריך לתקן היזקו (ר' ירוחם נתיב ל"א חלק ו' וכ"כ הטור בסי' קנ"ז בשם הרמ"ה), ויש חולקין דלא הוי גירא דיליה (ב"י). וכן אם לא גדרה ונעשה לו היזק, פטור מלשלם לדברי הרא"ש".
[צ"ע אי מיירי רק משום דא"א
לבעל הבית הבנוי לחסום בעצמו או שבכל ענין בעל החורבה חייב כיוון שדרכו מגיע הנזק].
ובב"ח חושן משפט סימן קנז פסק
כגאונים והרמ"א.
אמנם בש"ך על שולחן ערוך חושן משפט
הלכות נזקי שכנים סימן קנה סעיף מד ס"ק כב פסק כב"י ודחה את הב"ח:
"י"א דהדין עמו כו'. וכ"פ הב"ח סי' קנ"ז ס"ה ודימה אותו למחיצ' הכרם שנפרצה בפרק השותפין ובעיני ראייתו כעוכלא לדנא דשאני התם דהיזק כלאים ברי כשנפרצה אבל גנבים מאן לימא לן דאתי ויותר ברי הוא הזיקא דפורץ גדר בפני בהמת חברו וק"ל:"
וכ"פ שם בנתיבות המשפט לפטור
וכ"פ רבים מן הפוסקים.
ובפעמוני זהב ובחזו"א (ב"ב סימן
א סק"ג) כתבו דאף לדעת הפוטרים, לא פטרו אלא מתשלום אבל ודאי חייב לבנות
ולסתום פירצתו שלא יזיק וכ"כ ערוך השולחן חושן משפט סימן קנה סעיף לח:
"שני שכנים הדרים ביחד וביתו של אחד נפרץ וע"י זה באים גנבים לביתו של השני וא"ל השני גדור ביתך או תמכרנה כי אתה גורם לי היזק י"א דהדין עמו ומחוייב לתקן הזיקו דהוי גרמי ולדעת הרמ"ה שהובא בטור סימן קנ"ז אם אירע נזק חייב לשלם שכתב האי מאן דמתחייב למיגדר בינו ובין חבירו ולא גדר ואתו גנבי וגנבו לו חייב לשלם אף על גב דלא עביד מעשה והוא דאתרו ביה מעיקרא עכ"ל אבל הרא"ש ז"ל חולק עליו דנהי דודאי מחוייב לגדור מ"מ אם לא גדרה ונעשה לו היזק פטור מלשלם דזה לא הוי לא גירי דיליה ולא גרמי ואפילו כגרמא לא הוי [הגר"א] וראיה לזה דהרי אין לך היזק ברי מפורץ גדר בפני בהמת חבירו ועכ"ז פטור מלשלם:"
לפיכך גם
בנידון דידן יש לחייב את בעל השדה לתקן את הפירצה, אך, אין לחייבו בתשלום הנזקים.
