בס"ד


מס. סידורי:1556

אחריות לכשל הנדסי בבנייה

שם בית דין:ארץ חמדה גזית נוף איילון
דיינים:
הרב שנקולבסקי אליעזר
הרב בנימין גדעון
הרב רכניץ עדו
תקציר:
הנתבע הוא קבלן שביצע עבודות שיפוץ והוספה לתובעים, לאחר זמן הסתבר שאחד היסודות שקע, לאחר זמן מה מומחה בית הדין גילה שיסודות נוספים שוקעים.
פסק הדין:
התובעים רשאים להזמין קבלן ומהנדס לצורך פתיחת היסודות וביצוע חוזר, לאחר שיודיעו מהן עלויות הביצוע בית הדין יחליט איזה פיצוי התובעים יקבלו. כמו כן מומחה בית הדין יתמחר את כל הליקויים שאאינם איכות ירודה, על מנת לפצות את התובעים.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: ט' ניסן תשע"ד

ב"ה, ‏ט' ניסן תשע"ד

‏09 אפריל 2014

תיק מס' 73013

פסק דין ביניים - האחריות לכשל הנדסי בבנייה

בעניין שבין

בעל בית המשפץ את ביתו

לבין

קבלן בנייה

א.     רקע וטענות

הנתבע הוא קבלן וביצע תוספת בנייה עבור התובעים.

התובעים טענו כי יש שקיעה של אחד היסודות הגורמת לסדקים בקירות. התובעים הציגו את חוות דעתו של המהנדס ש' על פיה הסיבה לסדקים היא שקיעה של היסוד. ביה"ד קיבל את טענת התובעים בפס"ד ביניים,. לטענת שני הצדדים הנתבע ביצע באיחור את פס"ד הביניים ותיקן את היסוד ע"פ הוראות מר ש'.

מעבר לכך טענו התובעים לליקויים רבים בכל רחבי הבית, ובכלל זה לסדקים רבים בקירות. פס"ד זה עוסק באותן טענות לליקויים.

הנתבע טען כמה פעמים שהוא לא אחראי לליקויים, והוסיף וטען שאין בכוונתו לתקן או להגיע שוב למבנה לצורך תיקונים.

ב.      חוות דעתו של מומחה ביה"ד המהנדס ב'

ע"פ החלטת ביה"ד מונה מפקח הבניה המהנדס למומחה ביה"ד והוא בחן את המבנה והוציא חוות דעת. התקיימה ישיבה נוספת, ובה העיד המהנדס.

את תוכן חוות דעתו של המהנדס ניתן לחלק לשני חלקים עיקריים:

חלק א: בעיית היסודות

המהנדס סבור כי הסדקים בקירות הבית נובעים מבעיה ביסודות של ההרחבה של המבנה. בהתאם לכך הוא סבור שיש לפתוח את היסודות ולתקן ע"פ הוראות מהנדס. לאחר התיקון יש לבצע תיקון חיצוני של הסדקים בקירות הבית.

חלק ב: ליקויי בניה נוספים

המהנדס עבר על דוח חברת הדס שהתובעים הגישו והעיר את הערותיו.

בישיבה התייחס המהנדס ושני הצדדים לסעיפי הליקוי השונים.

כעת נדרש ביה"ד להכריע בשתי הסוגיות שהעלה המהנדס בעקבות התביעה.

ג.       מי אחראי לבעיית היסודות

כאשר מתבצעת עבודת בניה בסדר גודל כזה יש צורך בהיתר בניה. היתר הבניה כולל חתימה של מהנדס (או הנדסאי) על התכנון ועל אחריותו לוודא את הביצוע התקין של העבודה.

במקרה זה העבודה נעשתה ללא היתר בניה ועל ידי קבלן שאיננו רשום. לפיכך, לא היה מהנדס שהתחייב לאשר את ביצוע הקונסטרוקציה.

בפועל, כפי שהעיד מר ש' (שהכין את התוכנית ההנדסית, עדותו בפרוטוקול ישיבה מס' 3) הוא בדק רק שהברזל תקני, ולא היתה לו יכולת בשלב בו הגיע לאתר לראות האם היסודות בוצעו כראוי.

את אחד היסודות הסכים בישיבה הנתבע לתקן לאחר שמר ש' הורה על כך, וביה"ד עיגן זאת בפסק ביניים. לאור הסכמת הנתבע, באותו פס"ד לא היה צורך להכריע מי אחראי לביצוע הלקוי של היסודות.

אולם, כעת, לאחר שמומחה ביה"ד העלה את החשש המסתבר ששני יסודות נוספים שוקעים, השאלה היא מי אחראי לכך?

לפנינו לפחות שלושה גורמים אפשריים אותם צריך לבחון: המזמינים (התובעים), הקבלן (הנתבע) או המהנדס. לכאורה שלושת הגורמים לא נהגו באופן ראוי:

הקבלן נהג שלא כדין בכך שלא הזמין מהנדס לראות את היסודות לפני היציקה. ע"פ עדותו של מומחה ביה"ד במסגרת תפקידו של הקבלן לבצע את התוכניות עליו להזמין פיקוח הנדסי לביצוע השלד. וכיוון שלא עשה זאת, הרי שלא עמד בהתחייבות שלו לביצוע העבודה.

אמנם, המהנדס נהג שלא כראוי בכך שלא וידא שיש פיקוח הנדסי על היציקות. ע"פ עדותו של מומחה ביה"ד (ישיבה מס' 4, עמ' 3, שורות 13-16):

מומחה: כתבתי את זה אחרי שחפרו יסוד אחד ומצאו שהוא לא טוב.

קודם כל הקבלן אחראי למה שהוא עושה, יש גם אחריות למהנדס, חלק מהאחריות שלו היא לבוא ולבדוק ולאשר כל דבר שהוא בטיחותי: יסודות, עמודים, תקרה. עמודים בדר"כ לא בודקים.

במילים אחרות, ברירת המחדל היא שמדובר באחריות גם של הקבלן וגם של המתכנן. על בסיס דבריו של המומחה עלינו לקבוע מבחינה משפטית מהי חלוקת האחריות בין שני אלה.

בעניין דומה נפסק בשו"ע (חו"מ רכז, כה):

"מוכר ולוקח שנתרצו לגמור המקח על פי שומת לוי, ושם אותו בסך ידוע ונמצא שיש בו אונאה, יש לו דין אונאה. ואם אי אפשר להחזיר האונאה, כגון שהלך המאנה לדרכו, אם לוי הוא תגר ובקי בשומא ולא קיבל שכר על השומא, פטור".

כלומר, מדובר בעסקה בין מוכר וקונה, וסוכם שהתמורה תקבע ע"י אדם שלישי (לוי) והוא טעה בשומה שלו. במקרה כזה נפסק שאם שני הצדדים לעסקה במקום, אזי, יש לדון ביניהם, אולם, אם המאנה אינו במקום אפשר לתבוע במקרים מסוימים את השמאי.

גם בנדון דידן, על פניו (שהרי ביה"ד לא דן בתביעה כנגד המתכנן) יש אחריות למתכנן כאיש מקצוע למנוע נזק מהמזמינים. אולם, אחריותו נוספת על אחריות הקבלן שלא ביצע את העבודה כראוי.

לכך יש להוסיף, שאילו היה הקבלן מזמין את המתכנן לאשר את חפירת היסודות לפני היציקה, והלה לא היה מגיע, אזי היה מקום לשקול האם הדבר מסיר חלק מהאחריות מעל הקבלן. אולם, בפועל, הקבלן אל הזמין את המתכנן לאשר את היסודות ובכל נטל על עצמו את מלוא האחריות לבעיית היסודות.

יש לציין שגם המזמינים נהגו באופן לא תקין בכך שלא הוציאו היתר בניה. אילו היו נוהגים כדין, הם היו נדרשים להחתים מהנדס על אחריותו לביצוע השלד. אולם, התנהלותם זו (שבוודאי התבררה בסוף כמי שהזיקה להם במידה רבה) איננה מסירה את האחריות מהקבלן לעמוד בהתחייבות שלו כנדרש.

לפיכך, אנו קובעים כי הנתבע הוא הנושא באחריות לשקיעת היסודות.

ד.      איכות העבודה הנדרשת

לאחר הדוח של המהנדס אין ספק שיש במבנה ליקויים להם אחראי הנתבע, זאת מעבר ובנוסף לאחריותו לבעיית היסודות. כעת יש לדון בשאלה מהי איכות העבודה הנדרשת מן הנתבע. רוצה לומר, גם אם הנתבע אחראי לליקויים, יתכן שהוא פטור מלשלם כיון שהעבודה היא ברמה הנדרשת. למשל בדוח המומחה המהנדס נכתב כמה פעמים שהעבודה בוצעה ב"איכות ירודה", והדבר מעורר את השאלה איזו איכות נדרשה מהתובע? בהמשך לכך עולה השאלה כיצד ניתן לקבוע אילו לקויים מהווים חריגה מההסכם שבין הצדדים. שאלה זו מתחדדת לאור העובדה שההסכם שבין הצדדים הוא מינימאלי, ולא כולל מפרט מסודר. 

כאמור, הנתבע קבלן וככזה הוא התחייב להגיע לתוצאות מסוימות (בניגוד לעובד שמקבל שכר על השקעת זמן ללא קשר לתוצאות). לגבי איכות התוצאות הנדרשת מקבלן אין התייחסות מפורשת בשולחן ערוך,[1] אולם, מדיני מקח טעות נלמד, שם נפסק (שו"ע חושן משפט רלב, סעיף ז):

"כל הלוקח סתם, אינו לוקח אלא הדבר שלם מכל מום".

ומכאן, שכל מה שהקבלן התחייב הוא חייב לבצע, וכך נפסק בספר פתחי חושן (שכירות יג, הערה ט):

"בקלקול שאפשר לתקנו, דהוי כאילו לא גמר מלאכתו, וחייב האומן לתקנו, ואם אינו רוצה לתקן נראה שדינו כקבלן החוזר באמצע העבודה שידו על התחתונה".

לגבי היסודות שבהם נראה שהעבודה לא בוצעה כראוי – יש לתקן. כך גם בכל ליקוי שהוא בגדר חוסר.

כיון שהתובע הודיע כי אין בכוונתו לתקן, וכיוון שאת תיקון היסוד עליו הוחלט בפס"ד הקודם הוא ביצע באיחור של כמה חודשים, הרי שהמזמינים רשאים לתקן בעזרת קבלן אחר עם פיקוח הנדסי כנדרש.

כעת נדון בליקויים אותם הגדיר מומחה ביה"ד כ"איכות ירודה". כאן יש לשאול מהי איכות העבודה הנדרשת, שהרי אם אדם התחייב לבצע חלון אלומיניום, ישנן רמות שונות באופן משמעותי של חלונות אלומיניום, ובכל זאת כולן בגדר חלון אלומיניום.

כדי לעמוד על איכות העבודה הנדרשת, לאור העובדה שאין סיכום מפורש, עלינו לעיין בפרטי העסקה.

מדובר במזמינים שלא טרחו להוציא היתר בניה. היתר כזה היה מחייב אותם לעמוד בדרישות פיקוח שהיו כנראה מונעות את בעיית היסודות. כמו כן, הם התקשרו עם קבלן לא-רשום ללא חוזה מפורט וכמעט ללא מפרט כלשהוא. במצב כזה לכל הפחות ידם על התחתונה (ויתכן שאף ניתן לקבוע כי רמת הציפיות האובייקטיבית בהתקשרות כזו היא נמוכה).

לפיכך, לגבי כל מה שבוצע אבל ב"איכות ירודה" – לדעת המיעוט יש לחייב את הנתבע בשליש הפער בין עבודה באיכות טובה לבין עבודה באיכות ירודה, כפי שיתמחר המומחה.

לעומת זאת, לדעת הרוב, לאור מכלול השיקולים הנ"ל יש לחייב בשיעור חצי מהפער, כיון שיש סבירות מסוימת שהתובעים ככל אדם רצו עבודה ברמה שאיננה ירודה.

אולם, כל מה שלא בוצע או שלא בוצע בהתאם לתקן – יש לחייב את הקבלן בפיצוי.

ה.     החלטות

  1. בעיית היסודות והסדקים – התובעים רשאים להזמין קבלן ומהנדס לצורך פתיחה של היסודות וביצוע חוזר אם הדבר נדרש. לאחר פתיחת היסודות, יודיעו הצדדים לביה"ד על עלויות הביצוע כפי שהוגדרו ע"י המהנדס. ביה"ד יחליט איזה פיצוי התובעים יקבלו. כמו כן, התובעים יודיעו לביה"ד מהי עלות תיקון הסדקים וביה"ד יחליט גם בעניין זה. על התובעים להודיע עד לתאריך ח' אייר תשע"ד על לוח הזמנים בעניין זה, וביה"ד יכריע בעניין.
  2. ליקויים נוספים – מומחה ביה"ד יתמחר את כל הליקויים שאינם בגדר "איכות ירודה". התמחור יעשה לפי עלות תיקון נקודתית. לדוגמא, לגבי ברז הפוך במקלחת, תחושב עלות התיקון כולל תיקוני קרמיקה נקודתיים ולא החלפת כל הקרמיקה בחדר (אף שאין להשיג אריחים תואמים לקיים).
  3. לגבי כל מה שבוצע "באיכות ירודה" כפי שקבע מומחה ביה"ד, יגיש המומחה תחשיב של הפער בין עלות עבודה באיכות טובה לבין עלות עבודה באיכות ירודה. התובעים יקבלו חצי מהפער הזה.

פסק דין ניתן ביום ט' ניסן תשע"ד, ‏09 אפריל 2014.

בזאת באנו על החתום

______________

הרב גדעון בנימין

______________

הרב אליעזר שנקולבסקי, אב"ד

______________

הרב עדו רכניץ

 


[1] ראו שו"ע חושן משפט שו, ג: "צבעו כעור", ובסמ"ע שם, ח.

תגיות

בעבודה פגומה - עובד שפשע בעבודתו סימן רכז - סעיף כה סימן רלב - סעיף ז אחריות מפקח בנייה - לליקוים שביצע קבלן בנייה - שקיעת יסודות אחריות עובד לפגמים בעבודה - אחריות מתכנן לפגמים בעבודה