פיטורי עובד בניגוד למובטח ללא הודעה מוקדמת
תיק 5770/1
פסק דין
תיאור המקרה:
בחודש אייר תשע"ב החל א' (להלן - המעסיק)
להעסיק את נ' (להלן - העובד) בעבודות בכרם שבבעלותו.
בחודש אב שאל העובד האם תמשך העסקתו מכיוון שיש לו
עבודה אחרת. המעסיק אמר לו שיש לו עבודה בשבילו בכרם עד סוף עונת הבציר, וכי הוא
מעריך שזו תמשך לפחות עד סוף חשוון, וגם לאחר מכן יש לו עבודות בבניה.
על סמך דברים אלו ויתר העובד על הצעת עבודה אחרת
שהוצעה לו, תוך שהוא מתכוון לנסות למצוא עבודה אחרת שבה ימשיך בתום הבציר, משום שעבודת
הבניה אינה מתאימה לו, ובמחשבה שאם לא ימצא עבודה אחרת - יעבוד בבנייה אצל א'.
במוצ"ש פרשת בראשית הודיע המעסיק לעובד על אי המשך העסקתו, מכיוון שבניגוד
לתחזית הראשונית עבודת הכרם הסתיימה מוקדם מן המצופה.
כן הודיע לו שאיננו מעוניין להעסיקו בבנייה משום
שלדעתו אינו כשיר לעבודות אלו.
בבית הדין טען המעסיק, שבזמן שסיכמו על המשך ההעסקה
בחודש אב לא היה מודע לחוסר התאמה קיצוני (לטענתו) של העובד לכל התחומים
בהם עוסק המעסיק, ושהדבר התברר לו רק בשבועות האחרונים של חודש תשרי, בהם מקום
העבודה היה סמוך לביתו, ועל כן החליט שהנזק בהעסקתו של העובד גדול מאד, אעפ"כ
לא פיטרו עד סוף הבציר ע"מ לעמוד בדיבורו, אך אם היה מודע לנ"ל לא היה
מעסיקו כלל ובוודאי לא מבטיח לו המשך עבודה.
מנגד, טען העובד - א. על המעסיק היה לבדוק במשך
חודשי הקיץ כיצד הוא עובד. ב. היה צריך להודיעו שהוא בתקופת ניסיון. ג. אם היה משקיע
יותר זמן בהכשרתו ובהסבר על העבודה העובד יכל להיות הרבה יותר יעיל, אך, מכיוון
שמעולם לא הוסבר לו בצורה מסודרת כיצד לעבוד אין כאן התרשלות מצדו של העובד. אמנם
לעניין עבודות הבנייה מודה העובד שאינן מתאימות לכישוריו.
לעומתו המעסיק טוען שלעובד זה חסרה יכולת הסתגלות
מינימלית לעבודות מסוג זה.
העובד תובע לשלם משכורתו עד סוף חשוון וכן להמשיך
להעסיקו עד שימצא עבודה אחרת.
הצדדים קיבלו עליהם את הדיין כדיין יחיד הן לדין
הן לפשרה.
פסק הדין
א.
המעסיק פטור מכל תשלום
מר"ח כסלו והלאה.
ב.
על המעסיק לשלם שכר
מלא עבור 6 ימי עבודה מלאים מאז שהודיע לעובד על פיטוריו. (תשלום זה כולל
את הימים שעבד העובד בפועל לאחר הודעת הפיטורין, דהיינו שאם בלאו הכי מקבל העובד
שכר על עבודות שעבד לאחר הודעת הפיטורין יקוזז שכר זה מהתשלום הנ"ל).
ג.
בעד יתרת ימי
העבודה שנותרו עד סוף חודש חשוון, הברירה ביד המעסיק אם להעסיק אצלו את העובד בשכר
מלא או שלא להעסיקו כלל ולשלם שכרו כפועל בטל.
ד. במידה ויחליט
המעסיק לשלם לעובד כפועל בטל, החישוב הינו מחצית שכרו היומי הממוצע של
העובד אצל מעסיק זה כפול מספר ימי העבודה שנותרו מחודש חשוון כנ"ל.
ה. המעסיק הודיע שהינו
מוכן לתת 500 ₪ כמענק לעובד על השתדלותו - ביה"ד פוטרו מכך בעקבות התשלומים
הנ"ל.
ו.
על העובד לחפש
עבודה אחרת גם לחודש חשוון ובמידה וימצא עבודה, שאינה קשה יותר מעבודתו הקודמת,
חובה עליו לקזז את מה שיקבל מתשלומי המעסיק הנוכחי עבור חודש זה.
נימוקים
א. בחו"מ סימן של"ג מבואר שבעה"ב רשאי לפטר עובד מכל סיבה שהיא, אך במידה ואינו אנוס -
עליו לשלם לו כפועל בטל, דין זה הינו גם אם ע"י כך הפסיד העובד עבודה אחרת -
אין לו שכר אלא כפועל בטל.
ב. אמנם, במידה והתברר שהפועל אינו מתאים לעבודה הנצרכת, ה"ז כמקח טעות, ובעה"ב פטור
מלשלם (עיין בזה בספר משפט הפועלים יז יא וכן במשפטיך ליעקב ג סי' כא), {ויש ללמוד
כן מדין מלמד המלמד טעות מחוסר ידיעה, עיין ב"מ קט ע"א וב"ב כב
ע"א ועיין רמב"ם שכירות י,ז ושו"ע חו"מ סימן שלד}, אך, אם ידע
בעה"ב על חוסר התאמתו של העובד לעבודה זו או שיכל לבדוק אם ישנה
התאמה, והתרשל מכך והעסיקו, אין כאן מקח טעות ועליו לעמוד בחוזה, (לדידן אין
נפ"מ אם החוזה היה בכתב או בע"פ). {כעין זה כתבו המגיד משנה הלכות מכירה
טו ג והסמ"ע חו"מ סי' רלב ס"ק י}.
ג. ע"פ הנ"ל, נראה שביחס להמשך העסקת העובד בעבודת הבניה יש כאן מקח טעות, ועם כל עגמת הנפש, המעסיק
פטור לגמרי. (ואף לסברת התוס' ב"מ עו: ד"ה אין, שאם הפסיד עבודה אחרת
חייב המעסיק לשלם, היינו מדינא דגרמי ואינו שייך כאן, כשהתברר שהעובד אינו מוצלח
ואין כוונת המעסיק אלא להציל עצמו, עיין סימן שפו).
ד. אך, ביחס לעבודת היקב, יש כאן פשיעה מסוימת של המעסיק, כיוון שהעובד הועסק אצלו 3 חודשים קודם
להחלטתם להמשיך יחד בעבודות הכרם, ואיננו יכול להפר חוזה ללא תשלום.
ה. כיוון שנאמר במפורש ע"י המעסיק שעבודת היקב תמשך לפחות עד סוף חשוון, ה"ז כקוצב זמן, ולכן
חל כאן דין מעסיק המפטר באמצע זמנו ועליו לשלם כפועל בטל.
ו. שכר פועל בטל הינו מחצית שכרו של פועל העובד בפועל באותה העבודה, כמבואר בט"ז חו"מ ריש סי'
שלג.
ז. שכר פועל בטל הינו רק במידה וא"א למצוא עבודה אחרת מקבילה בקושי העבודה (עיין שו"ע חו"מ סי' שלג), ולכן, במידה ותימצא עבודה במהלך חודש חשוון יש לקזז את שכרה.
ח. הודעת פיטורין - ע"פ החוק, עובד המועסק פחות משנה אינו זכאי לפיצויי פיטורין, אך ישנה חובת הודעה מוקדמת ע"מ לאפשר לו לחפש עבודה אחרת (יום - כנגד כל חודש עבודה שעבד - בנידון דידן - 6 ימים מראש), אמנם, אנו סוברים שבדיני נזיקין וכו' שבין אדם לחבירו ליכא דינא דמלכותא (עיין חו"מ סי' שסט ואכמ"ל), אך במידה ונוצר מנהג הידוע לכל, המנהג מחייב (עיין תומים סי' עג) בפרט בדיני פועלים "הכל כמנהג המדינה" (עיין בבא מציעא פג ע"א ועוד). אמנם נראה שחוק זה אינו מפורסם כ"כ, ולכן אין כאן חיוב גמור. אך, מכיוון שגם בדין תורה ישנה חובת הודעה מראש כשם שמצינו בשכירות בתים (עיין חו"מ סי' שיב), ועיין פד"ר כרך ד עמ' 130 וכן בפסקי דין ירושלים כרך יא עמ' קפז והלאה, ולכן נראה לענ"ד, מכח פשרה הקרובה לדין, שאכן שבוע הודאה מראש הינו זמן הכרחי, וע"כ, במידה והופסקה העבודה מיד לאחר ההודעה, יש לשלם שכר מלא על 6 ימי עבודה.
