בס"ד
מס. סידורי:148

יישוב שעיכב שירותים עקב חוב

שם בית דין:קרית ארבע
דיינים:
הרב ליאור דוב
הרב אליהו אהרון
הרב אילוז שלום
תקציר:
יישוב מסוים תבע מתושב דמי שכירות דירה שלא שולמו. ולעומתו תבע השוכר נזק שנגרם מעיכוב שירותי ציבור עקב החוב. ובנוסף תבע השוכר החזר ריבית שנוצרה מעיכוב אישור.
פסק הדין:
בית הדין פטר את היישוב מתביעות הנתבע כיוון שנהג כדין ופרס את חובו של הנתבע לזמן ארוך.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: א' חשון תשס"ד

תשס"ג/18

התובעים: מזכירות א' מיוצגת ע"י המזכיר א' א'.

הנתבעים: משפחת ב'.

בנושא: שכר דירה ותביעת נזיקין נגדית.

טענות הצדדים:

התובעים: משפחת ב' נכנסה לגור בישוב בסוף שנת 96 למנינם, נכנסו לבית פלוש, המזכירות הטילה חיוב שכר דירה על הדירות הפלושות בסך 300 ש"ח, שזה היה מעין בטחון שבמקרה של תביעה מגורם חיצוני נגד הפלישה, המזכירות היא תהיה צד המגונן, וכן המזכירות קיבלה על עצמה את אחזקת התיקונים בדירה, כגון דברים שנשברים או תיקוני דוד מים וצנרת.

משפחת ב' עזבה ב 4/2001.

בזמן שגרו בישוב צברו חוב למעלה מ 11,000 ש"ח, ו 8,000  זה שכר דירה. לא עבור כל הזמן דרשנו שכ"ד, כי חלק מהזמן הדירה היתה פלושה, ואחר כך קנו, וחלק מהזמן באמצע לא דרשנו ולכן עלינו לזכות אותם בסכום של 1864.84 ש"ח, בהתאם לתחשיב כפי שמופיע בדף המצורף לתיק, ואילו את יתרת החוב אנו תובעים.

הנתבעים: אנו תובעים דמי נזקים שנגרמו לנו כתוצאה מאי הגשת סיוע ותיקון להחלפת דוד שהתפוצץ בזמן שדרשנו, הערכת הנזק שלנו היא 4,100 שקל כפי שמופיע ברשימה המצורפת לתיק.

כמו כן אנו תובעים את הישוב בגרימת חוב למשרד השיכון, בגלל עיכוב המשכנתא שלא ניתנה לנו, כתוצאה מסירוב המזכיר לתת אישור שאין לנו בית בא', וכן בגלל שרשמו את הבית על שמנו.

התובעים: מה שמשפחת ב' טוענת שכתוצאה מאי החלפת הדוד שהתפוצץ נגרם להם נזק שעולה 4,100 ש"ח, הסביר מרכז המשק שידע על התקלה אבל היות ומשפחת ב' היתה חייבת אז סך כ- 20,000 ש"ח, לא חשב לנכון להיענות לדרישתם ולתקן את הנזק, הם יכלו לתקן לבד ולדרוש זיכוי מהמזכירות.

בנוגע לתביעת משפחת ב' על עיכוב אישור מהישוב שהדירה לא על שמם, וזה גרם להם נזק אצל חברת אשדר באי קבלת משכנתא שלא אושרה להם, וכן ריבית פיגורים בסך הכל 27,640 ש"ח. בדקתי ואין שום מסמך שמעיד שאנו רשמנו את הדירה על שם המשפחה, יכול להיות שהמזכיר דאז הודיע למשרד השיכון שהמשפחה שוקלת רכישת הדירה, אבל לא רשם על שמה. אני הייתי יכול לקצר את התהליך ולתת להם את האישור כחודש וחצי לפני שנתתי, אולם נמנעתי כי התניתי את האישור בהסכמתם לבוררות בפני בית הדין, והם לא השיבו על דרישתי, לכן נתתי את האישור רק לאחר פניה ממשרד השיכון, ולכן איני רואה את א' כאחראית לריבית הפיגורים שהוטלה על המשפחה בקירוב ל 30,000 ש"ח. הם היו צריכים לברר מבעוד מועד אם יש להם זכאות ודאית ולא ללכת על הספק.

עד כאן עיקר הטענות הצדדים חתמו על שטר הבוררות.

בירור הדין

 דמי שכירות לדירה פלושה

עומדות בפנינו שתי תביעות הנגד של משפחת ב' כנגד תביעת הישוב לשלם את הסכום של כ 11,000 שלטענתם המשפחה חייבת.

בראשית הדברים, בית הדין מוצא לנכון להדגיש שיש זכות למזכירות הישוב לדרש שכר דירה גם מדירה פלושה, היות והבתים הם על קרקע ששייכת לרשות, ומה גם שהכסף מיועד היה לטובת המשתכנים כנגד תביעה משפטית של פלישה, וכן אחזקת הבתים.

נזק כתוצאה מעיכוב שרותי ציבור בגין חוב

מה שמשפחת ב' טוענת על נזק שנגרם כתוצאה מאי תיקון תקלה, הנה מרכז המשק טען שהיות והדיירים לא שלמו את חובם לישוב לכן הוא נמנע מלתקן. בררנו דבר זה אצל מומחה בענין, ואמר שזה לגיטימי שהמזכירות או המועצה רשאית למנוע נתינת שירות לתושב, אם אינו עומד בחיובים שלו, כמו סגירת מים. ממילא אין מקום לדון על האחריות של הנזק שנגרם כתוצאה מאי תיקון הנזילה. אילו המזכירות היתה חייבת בתיקון והיא התרשלה היה מקום לדון האם היא חייבת גם לשאת בתוצאות הנזק ומאיזה דין נחייב אותה האם זה נקרא מזיק או קבלת אחריות. אבל בנידון שלפנינו אין מקום לדון כלל, כי הם לא תיקנו משום שהתושב לא שילם את החוב שלו למזכירות.

 עיכוב אישור שגרם לריבית

ובנוגע לתביעת המשפחה על עיכוב האישור שגרם הצטברות ריבית שמגיע לכ 30,000 ש"ח בקירוב, בנידון הזה קשה לחייב את המזכירות.

א.    לטענתם הם לא רשמו את הדירה על שם המשפחה ואין במסמכים עדות לכך. היתה כנראה איזו טעות במשרד השיכון אבל לא הם עשו זאת. מדין מזיק מדינא דגרמי אין לחייב כאן, כי ודאי שלא היתה בהתחלה כוונה להזיק, ולפי המאירי בבא-קמא נ"ו בדעת הרמב"ם בגרמי חייבים רק בכוונה.

ב.     זכותו של המזכיר דאז להתנות את האישור בהסכמת הצד השני להתדיין כדי לברר את הנושא. אי אפשר לדרוש ממנו שהוא יסייע לה במה שהוא מתבקש, והם לא יסכימו אפילו לבירור.

ג.      כפי שטען המזכיר על המשפחה היתה מוטלת האחריות לברר את הזכאות שלה לפני שחתמה חוזה עם חברת אשדר, ואם הם לא עשו זאת אין להטיל אחריות על מישהו אחר.

לסיכום: אין בית הדין רואה לנכון לחייב את הישוב א' בחיוב תשלומים עבור הנזק, וכן לא חייבים עבור עיכוב המשכנתא וריבית שחויבה המשפחה כתוצאה מזה. יתרת החוב שמגיעה לישוב ממשפחת ב' היא צריכה לשלם, אולם היות והמשפחה היא די צעירה, בית הדין סבור שיש ליתן פריסת החוב לזמן ארוך דהיינו שכל חודש ישלמו בין 300 ל 500 ש"ח ללא ריבית והצמדה עד שיגמרו את החוב כולו. שהצדדים ישבו ביחד יערכו חשבון מדויק ויפרסו את החוב לשנים הבאות.

בית הדין מקוה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב

הרב דוב ליאור              הרב אהרון אליהו            הרב שלום אילוז

תגיות

כפייה במסים - על ידי מניעת שירות מזכירות היישוב - הטלת שכר דירה ומיסים על פולשים לדירות שאין להן אישור גדרו - הצורך בכוונה