בס"ד


מס. סידורי:1454

השלמת סכום חסר שהתקבל מחלפן כספים

שם בית דין:בית דין ירושלים לדיני ממונות ולבירור יוחסין
דיינים:
הרב עובדיה דוד
הרב לוין אברהם דב
הרב ביבס שמואל
תקציר:
התובע החליף מט"ח אצל הנתבע שהוא חלפן, הנתבע אמר לו לספור את הכסף, ושאם לא יספור כעת הוא לא יוכל להשלים לו, התובע הלך לבנק ומצא שחסר לו כסף, התובע אמר שלמרות שהוא מאמין לו, הוא לא ישלים לו את סכום הכסף בגלל שהתנה איתו.
פסק הדין:
החלפן חייב להשלים את סכום הכסף החסר לרוכש השקלים.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך:

פד"ר ירושלים כרך א' עמ' רכט-רל תיק מס׳ 603־נא

בהרכב הדיינים: הרב דוד עובדיה, אב״ד; הרב אברהם דב לוין; הרב שמואל ביבס.

פס״ד בתביעה משולחני על טעות בספירת הכסף

השאלה

ראובן החליף מטבע זר אצל שמעון שהוא חלפן כספים תמורת ש"ח, ושמעון אמר לו שיספור את הש"ח במקום, שאל"כ אינו מתחייב להחזיר לו אם ימצא טעות בספירה, משום שאת חבילת הכסף קבל מאדם אחר שהחליף אצלו קודם לכן, ולא יוכל להחזיר את הטעות אלא אם יגלה אותה במקום, וראובן השיב שאין באפשרותו לספור במקום אלא ע"י המכונה בבנק, ואמנם הלך ראובן לבנק ובספירה במכונה נמצא שקבל פחות ש"ח ממה שהיה צריף לקבל, ושמעון נאחז בהודעתו ומסרב להחזיר לו, למרות שאינו חושדו שמשקר.

והשאלה היא האם צודק שמעון שהואיל והודיע לראובן שלא יחזיר לו אא"כ יספור במקום, וראובן לא ספר במקום, אינו חייב להחזירו, או שהואיל ומאמינו שאינו משקר, עליו להחזירו, מה עוד שראובן השיב מיד שאינו יכול לספור במקום וממילא אינו מוחל על טעות שתימצא.

תשובה

האם פרעון במטבע שהוא ספק מזויף נחשב ל"ספק פטור" או "ספק חיוב"

בגינת ורדים חו"מ סי' מ נשאל אודות ראובן שהיה לו אצל שמעון השולחני זהוב אחד, ולקח ראובן הזהוב משמעון והצניעו בתיבתו, ולאחר ששה חדשים לקח ראובן חיטים ופרע הזהוב ולא רצה לקבלו, ראובן טען ששמעון החליף את הזהוב, ושמעון טען היה לך להראות תיכף ומיד והיית מחזירו לי ואני הייתי מחזירו למי שנתנו לי, אבל עכשיו לאחר ששה חדשים אינני יודע ממי לקחתי ואע"פ שיודע אותו שלקחתי ממנו, איני יכול להחזירו לו, וראובן שוב טוען אני סמכתי עליך, כיון שאתה שולחני בודאי בדקת אותו והוא טוב.

והשיב בעל גינת ורדים, בנידון דידן הוי שמעון כאומר יודע אני שאני חייב לך ואיני יודע אם פרעתיך, דמשתלם ממנו שכנגדו בלא שבועה, והכא הרי הוא מודה שהיה חייב לראובן זהוב אחד ואינו נפטר ממנו אלא כשיפרע לו זהוב אחד טוב ואין שמעון יודע בבירור אם פרע לו זהוב טוב, וכיון שכן הו"ל כאומר איני יודע שהזהוב שפרעתיך היה טוב, וראובן טוען בבירור שזהו הזהוב שלו, ואין מוטל על ראובן אלא חרם, עכ"ל.

והנה אף בנידון דידן ששמעון מודה שהיה חייב לתת לראובן ש"ח כפי שטוען ראובן, ויש לראובן טענת ברי שלא קבל מה שמגיע לו, אף אם לא היה שמעון מאמינו, מ"מ אינו טוען ברי שנתן לו מה שמגיע לו, וה"ז כאומר א"י אם פרעתיך שחייב לפרוע בלא שבועה, מה עוד ששמעון מאמינו לראובן בטענתו, פשוט שעליו לשלם לו, ואע"פ שלא תבע חסרונו מיד בשעה שהיה שמעון יכול למצוא את מי שנתן לו חבילת הכסף הזו ולתבוע ממנו, ועכשיו כשתבע לאחר זמן אין שמעון יכול לתובעו בחזרה, כבר כתב בגינת ורדים הנ"ל שהואיל ומודה בחיובו אין זו טענה, וה"ה בנידון דידן.

תנאי שהתנה החלפן, והרוכש לא הסכים לקבלו

ומה שטוען שמעון שהתנה עם ראובן שאינו חייב להחזירו אא"כ יספור במקום והוא לא ספר במקום, יש לחלק טענתו לשתים: א. תנאי לחיוב מצד שמעון שלא נתחייב אלא בתנאי שיספור במקום. ב. הסכמה ומחילה מצד ראובן להתנייתו של שמעון. ונראה שטענתו היתה מקובלת לו היה ראובן מסכים להתנייתו, אבל הואיל וראובן הודיעו שאינו מסכים להתנייתו א"א לומר שיש לדבריו תורת תנאי, ובודאי שא"א לומר שהיתה כאן מחילה מצדו.

תגיות

"איני יודע אם פרעתיך" - אם נוצר ספק בפרעון