בס"ד
מס. סידורי:143

עיכוב במסירת הדירה והכללת תנור במכירה

שם בית דין:קרית ארבע
דיינים:
הרב ליאור דוב
הרב אליהו אהרון
הרב אילוז שלום
תקציר:
תביעה לכלול תנור חימום ומשאבה במכירת הדירה, ותביעה לקבל שכר דירה מהמוכר שהתעכב במסירה עפ" התנאי בחוזה, ולעומת זאת טען המוכר בגלל שלא שולם מלוא התשלום אין התנאי מחייבו.
פסק הדין:
בית הדין קבע שהתנור חימום בקרית ארבע הוא כלול במכירת הדירה וכן המשאבה. ועל המוכרים להחזיר ובפרט שהמוכר ציין זאת בשעת המכר. בית הדין קיבל את פרשנות המוכר בחוזה.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: א' אייר תשס"ג

תשס"ג/9

התובעים: משפחת א', קוני הדירה.

הנתבעים: משפחת ב', מוכרי הדירה. חתנם ג' – עו"ד.

בנושא: מכירת דירה והטענות הנלוות עליה.

 

טענות הצדדים:

התובעים: קנינו מב' שתי דירות שפיזית הינן מחוברות ביניהן, הדירה היתה אמורה להימסר לנו ב 15 לספטמבר ולמעשה נמסרה ב 8 לפברואר שנה אחרי. אנו תובעים דמי שכירות שהם אמורים היו לשלם לנו עבור כל חודש איחור ביציאה מהבית, זאת אומרת ½ 4 חודשים לכל דירה 100 $ סך הכל 900 $, לא שילמנו במועד בגלל שלא קיבלנו מהבנק את המשכנתא.

כמו כן אנו תובעים את תנור החימום והמשאבה שהראו לנו בדירה, וכתוב בחוזה שהדירה תימכר כמו שהיא, וכשבאנו לאחר מסירת המפתח לא ראינו את התנור והמשאבה. אנו מצידנו מצהירים שהננו מוכנים לשלם את יתרת החוב 7000 $ כפי שכתוב בשטר החוב שלנו, למרות שבחוזה כתבו ששילמנו את זה אבל כל זה נעשה בשביל הבנק למשכנתאות, והאמת היא שלא שילמנו בפועל. המוכרים היו מוכנים לעיסקה זו.

 

הנתבע: אנו אמנם הסכמנו לשלם דמי שכירות אם אנו נשארים בדירה אחרי התאריך שבו היינו אמורים למוסרה, רק באם שולם לנו כל התשלום למעט 7000 $ שהסכמנו לדחות את מועד פרעונם, והיות ובפועל התשלום האחרון היה 29 ינואר והדירה נמסרה כמה ימים אחרי זה, במסגרת איחור שמותר לדעתנו ולכן אין אנו חייבים לשלם דמי שכירות.

ביחס לתנור, בחוזה לא מוזכר שום דבר אודותיו ואמנם מרצון טוב היינו מוכנים להשאיר אותו, אולם לאחר שמשפחת א' התנהגה כלפינו בצעקות וביטויים לא מכובדים בלשון נקייה, אין אנו מוכנים ליתן מתנה סתם. אנו חוששים שהם לא ישלמו את יתרת החוב ויקזזו אותו עבור שכר דירה, שלפי טענתם מגיע להם.

 

עד כאן עיקר הטענות. הצדדים הרחיבו והסבירו את השתלשלות הדברים, אולם זה תמצית הטענות.

הצדדים חתמו על שטר בוררות כמקובל בישראל.

בירור הדין

הפרת חוזה

קודם כל בית הדין סבור לאחר העיון בטענות ובדברים הכתובים שנמסרו לו, שלא היתה כאן הפרת חוזה מכוונת מצד הקונים. המוכרים ידעו שהקונים אמורים לקבל משכנתא, גם הם היו אמורים להגיש קיום צוואה עבור דירת הגב' ג' וזה נמשך זמן מה, וכן היתה איזו שהיא רשלנות מצד הבנק, כפי שעולה מהטענות, ולכן אין מקום לחייב את משפחת א' בקנסות של הפרת חוזה.

פרשנות החוזה

מצד שני משפחת ב' טוענת שלפי הפרשנות שלה לדברי החוזה וזה מתקבל ע"י בית הדין, שחיוב תשלום דמי שכירות זה מזמן ששולם כל התשלום, והיות וזה לא קרה עד 29 בינואר 2003 אין בית הדין סבור שהם חייבים לשלם שכר דירה עבור העבר היות ובאותו זמן לא שולם כל החוב (שהיה אמור להיות משולם פרט ל 7000 $).

חזרה מהכללת חפצים במכירת הדירה

בנוגע לתנור, הנה מובא בהלכה שו"ע חו"מ ס' רי"ד סע' י"א, שמי שמוכר בית מכר תנור וכירים אם הם קבועים. במציאות שלנו בקרית ארבע התנור זה לא מותרות בחורף, ומן הסתם שמי שמוכר בית ויש בו תנור ודאי שכוונתו גם על התנור. וכן בדיני שוכר ומשכיר מצינו שבמקומות הקרים חובת התקנת התנור היא על המשכיר כל זה נכלל בלשון בית. יתירה מזאת במציאות שלנו המוכר אמר שהוא נותן לקונה את התנור, ורק לאחר מכן רצה לחזור בו בגלל שהרגיזו אותו, והקונה ודאי שהבין שזה כלול בכלל הבית. ולכן מכל זה נראה שהמוכרים חייבים להחזיר את התנור והמשאבה למקומם.

לסיכום:

א.    אין לחייב את משפחת א' בהפרת חוזה.

ב.     משפחת ב' פטורה מלשלם את דמי השכירות.

ג.       משפחת ב' תחזיר את התנור והמשאבה.

ד.     משפחת א' תשלם את יתרת החוב בסך 7000 $ במועדים שנקבעו בין הצדדים.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. 

בכבוד רב 

הרב דוב ליאור                      הרב אהרון אליהו               הרב שלום אילוז

תגיות

פרשנות החוזה - הסתמכות על הלשון או על ההגיון דברים הכלולים במכר - גילה דעתו לתת בשעת חתימת החוזה וחזר בו דברים הכלולים במכר - תנור חימום בדירה