בס"ד


מס. סידורי:1419

נזקי מים מהרכוש המשותף

שם בית דין:בית דין ירושלים לדיני ממונות ולבירור יוחסין
דיינים:
הרב עובדיה דוד
הרב לוין אברהם דב
הרב ביבס שמואל
תקציר:
דירתו של התובע היא מתחת לדירתו של הנתבע וניזוקה על ידי רטיבות מהקומה העליונה, ולכן יש צורך לסייד את הדירה, הנתבע השיב שהנזילה היא כתוצאה מבעייה ברעפים שתוקנה על חשבונו, ועל התובע להשתתף בעלות התיקון והנזקים שנגרמו לו.
פסק הדין:
אב"ד הציע כפשרה שכל אחד יסייד את ביתו ולאחר מכן יבדקו האם נשאר הפרש לתשלום בין הצדדים.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך:

פד"ר ירושלים כרך א' עמ' רז-רח  תיק מס׳ 941־נא

הרב דוד עובדיה, אב״ד; הרב אברהם דב לוין; הרב שמואל ביבס.

פס״ד בתביעת נזיקין בגלל דליפת מים מדירת שכנים

הרקע לתביעה

לתובע יש דירה העומדת להשכרה מתחת לדירתו של הנתבע, והיא ניזוקה ע"י רטיבות מים מן הקומה העליונה, וכתוצאה מכך יש צורך לסייד את הדירה, ומחמת הרטיבות ירד מחירה בדמי השכירות. התובע טוען שהרטיבות נבעה ממי גשמים שירדו לקומה העליונה מגג הרעפים, ושבגלל רשלנותו של הנתבע, שכדייר עליון הוא היה צריך לשים לב לקלקול ברעפים, לא תוקן הגג, מה גם שכבעלים על הדירה יש לו גם חלק יחסי בגג, והנזק שנגרם בגלל אותו קלקול שייך לנתבע, ע"כ תובע ממנו שישלם לו הוצאות הסיוד וכן הפסד דמי השכירות, ובס"ה 2000 ש"ח. עוד טוען התובע שחיפש אחרי הנתבע זמן רב כדי להתרותו על הנזק, אך מפני שלא היה אף אחד בדירה כל הזמן, לא ידע במי להתרות וממילא לא היתרה בו, עד שאיתר את כתובת הנתבע.

הנתבע משיב שבאופן חוקי אין הוא צד בתביעה משום שהדירה העליונה אינה שייכת לו אלא לאחותו וגיסו המתגוררים בחו"ל, וע"כ נכונה העובדה שאין הוא גר בדירה, אך למרות זאת הוא מטפל בדירה במקום הבעלים, ומששמע על הקלקול ברעפים תיקן אותם על חשבונו, למרות שחלקו היחסי בגג הוא קטן. הנתבע מספר שטרם שבאו לביה"ד היה מוכן לפצות את התובע בשליש מהתביעה, אך מכיון שהענין הגיע לביה"ד אינו מוכן לשלם, ואדרבא, כעת תובע הוא את שכנגדו בתביעה נגדית בתור בעלים משותפים של הגג, פיצוי על הנזק שנגרם לדירה העליונה מהמים שחדרו מהגג המקולקל, ושבגלל כן יש צורך בסיוד ותיקון חשמל, וכן הפסדים בדמי שכירות, ובס"ה 2500 ש"ח.

כב' האב"ד שליט"א הציע לצדדים שעד למתן הפס"ד, יסייד כל אחד מהם את דירתו, ואם יחוייב אחד מהם בתשלום לחבירו על הסיוד, ישלם לו אחרי הפס"ד. הצדדים הסכימו לדבר.

מקורות בהלכה

ההבדל בין גרמא לגרמי

קיי״ל דגרמא בניזקין פטור, עי׳ ב"ק ס א וב"ב כב ב ועוד, אבל גרמי חייב, עי' ב"ק צה ב ושם ק א, ורמב"ם חובל ומזיק פ"ז ה"ז וטוש"ע חו"מ סי' שפו א, לפיכך אמרו שמחיצת הכרם שנפרצה ואמר לו גדור, וחזרה ונפרצה אומר לו גדור, ונתייאש הימנה ולא גדרה, ה"ז חייב באחריותו משום גרמי, עי' ב"ק שם.

ובחילוק שבין גרמא לגרמי רבו השיטות, ודעת הרא"ש סנהדרין פ"ט סי' ב כדי לחייבו משום גרמי צריך שיתקיימו בו התנאים דלהלן: שיהיה הוא עושה הנזק בידים, וברי היזיקא וההיזק הוא מיד. וכ"כ בשו"ת מהרשד"ם חו"מ סי' שלב ושו"ת משאת בנימין סי' כח. ולדעת המאירי ב"ק נה ב בשם הרבה מפרשים ושכ"ד הרמב"ם אם אין כוונתו להזיק ה"ז גרמא, ולשמ"ק ב"ק צח ב בשם הראב"ד כל מה שממונו מזיק נקרא גרמא.

נזילות נחשבות לדין גרמא

ומעתה ניחזי בעובדה דילן, שטוען התובע שמחמת רשלנותו של הנתבע התמלאה הדירה העליונה מי גשמים שחלחלו והזיקו לדירה התחתונה, מה דינו, שהרי זה פשוט שאי אפשר להחשיב את הרשלנות באי תיקון הקלקול בגג כמעשה של גירי דיליה, שהרי גירי דיליה מפורש בגמ' ב"ק קיז א ורמב"ם שכנים פ"י ה"ו וסמ"ע חו"מ סי' קנה ס"ק יד דהיינו שבעל העליה היה שופך מים והם יורדים על החדר של שכנו למטה ואין שם מעזיבה, וכששופך המים הם יורדים מיד למטה, ומכיון שכאן ירידת המים לא היו בגירי דיליה ה"ה בגדרים של גרמא, וכמש"כ הרא"ש בסנהדרין הנ"ל שאם לא התקיים בו התנאי שעשה הנזק בידים הרי הוא בכלל גרמא אע"פ שהתקיימו כל שאר התנאים של גרמי, גם יש להוסיף לכך את דברי המאירי ב"ק הנ"ל שכל שאין כוונתו להזיק ה"ז גרמא, וכאן הרי לא היתה כוונת הנתבע להזיק, ואצ"ל שלד' הראב"ד ב"ק הנ"ל שבממון המזיק אין גרמי, פשוט שא"א לחייבו כאן.

כל זאת ועוד, כבר כתב הגהות מרדכי ב"ק סי' ריג בשם הר"ר אליהו שאם גוף הדבר בעין ואינו חסר, אלא שצריך הניזק להוציא מעות כדי להחזירו לקדמותו ולהעמידו כבראשונה, או שאינו שוה עתה למכירה כמו בראשונה, אין זה גרמי אלא גרמא. וכ"כ מרדכי ב"ק סי' קיד לענין נזקי ממונו. וע"כ בעובדה דידן א"א לחייבו מדינא דגרמי, שהרי כל התביעה היא כדי להחזיר את הדבר לקדמותו וכן מה שאינו שוה עתה למכירה כמו בראשונה.

אין חיוב בגרמי כשלא התרו בו

ואפילו נימא דהנזק כאן הוא בגדרי גרמי, כבר כתבו ראשונים בב"ק שם ועוד, שאינו חייב באחריות במחיצת הכרם שנפרצה אלא אם התרו בו גדור ושוב התרו בו גדור, אבל אם לא התרו בו, הרי הוא שוגג ולא קנסוהו חכמים משום גרמי, ובעובדה דידן שמיד שהתובע מצא את הנתבע להתרות בו על הקלקול בגג הלך הנתבע ותיקן, וקודם לכן היה שוגג, וא"א לחייבו. אך מ"מ מכיון שאף הנתבע עצמו היה מוכן לפצות את התובע בשליש ההוצאות, ע"כ נכון הדבר שיעשה כן עתה, למרות שנתגלגל הענין לביה"ד.

תגיות

גדרו - הבחנה בין גרמא לגרמי מי גשמים ושפכים - נזילת מים מדירת עליון לדירת תחתון למרות נקיטת אמצעי זהירות פרק ז - הלכה ז דף כב - עמוד ב דף ס - עמוד א סימן שפו - סעיף א דף קיז - עמוד א פרק י - הלכה ו