על פסק 13972 - חיוב תשלום על נזקי נזילה
שלום וברכה,
יישר כח על פסקי הדין המנומקים בבהירות.
הרב כתב בפסק הדין שכאשר הייתה רשלנות של בעל הבית שממנו בא הנזק ניתן לחייבו בתשלום. לכאורה אמירה זו נתונה במחלוקת ראשונים שהובאה בשו"ע קנה סעיף לג, לגבי הרחקת נזיקין, וז"ל:
"סמך באחד מאלו שהיה לו להרחיק וגרם היזק לחבירו, יש מי שפוטר מלשלם (ראב"ד) ויש מי שמחייב (עיטור)".
והסביר הנתיבות שאם הנזק מוגדר כמזיק בידים ככוטש ריפות המובא בסעיף טו לדעת כולם חייב לשלם. אך בדבר שהצורך בהרחקה משום שנחשב גירי נחלקו הראשונים האם כאשר לא הרחיק חייב לשלם מדין ממונו המזיק, או שבהלכות שכנים אין דין ממון המזיק. ולכן גם לגבי נזילות כיוון שאין המים מזיקים מייד, אין חיובו מדין אדם המזיק ויהיה תלוי במחלוקת זו.
ובשו"ת אמרי יושר (ב, כא) שכתב שבמחלוקת זו אין להוציא מיד המוחזק. וכן פסק בספר משכן שלום (נזקי שכנים עמ' קפ).
אך ניתן לומר שהמחבר הכריע במחלוקת זו כדעה שחייב בתשלום, וכפי הנראה מההלכה בסימן שז, ג' שהובאה בפסק הדין. ואכן הרא"ש סובר כדעת העיטור, כפי שכתב בתשובה קח, י (שג"כ הובאה בפסק הדין).
עוד יש להעיר שניתן לחייב על פשיעת בעל הבית שלא תיקן רק בנזקי ממונו כגון נזילה מצינור אך במי גשמים החודרים לא ניתן לחייבו מן הדין, אף אם ניתן לחייבו לתקן (וכעין שכתב הנתיבות קנז, כב להסביר מדוע אינו חייב על נזקים שנגרמו מחמת שלא סתם פרצה בחצרו ובאו גנבים.)
בברכה,
