בס"ד
מס. סידורי:126

תשלום על עבודה שכבר אי אפשר להעריך

שם בית דין:קרית ארבע
דיינים:
הרב ליאור דוב
הרב אילוז שלום
הרב אליהו אהרון
תקציר:
תביעת קבלן לקבל תשלום נוסף על שיפוצים שא"א עכשיו לבדוק אותם, ודרישתו לפסול חוות דעת של מומחה.
פסק הדין:
בית הדין פטר את הנתבע. בית הדין קבע שכעקרון יש לשלם על עבודה שא"א להעריך כעת עפ"י הערך הנמוך בשוק. ועוד קבע שאין לדחות את קביעת המומחה.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: כ"ו אייר תשנ"ח

תשנ"ח/5

בירור דברים

התובע: א', קבלן עבודות.

הנתבע: ב' מנהל החברה ב'.

בנושא: תשלום עבור שיפוץ גדרות.

טענות הצדדים:

התובע: אני הוזמנתי ע"י מר ב' לביצוע עבודות של התקנת גדר במקומו של פ', שלא יכול היה להמשיך. באמצע ביצוע העבודה פגע קבלן ערבי בכמה מקומות בגדר, כשעשה עבודות תשתית (מצע), ואזי סיכמתי עם ב' לעשות שיפוץ ותיקון במקומות שנפגעו. ב' אמר שאגיש חשבון והוא ישלם, על עצם התקנת הגדר, אין לי ויכוח איתו, אולם ביחס לשיפוצים הגשתי לו חשבון ומגיע לי לפי חשבוני עוד 13,945.50 ש"ח, קבלתי ממנו מראש סך של 20,000 ושלשת אלפים ניתן לזקוף על החשבון ולכן איני תובע שש עשרה אלף תשע מאות ארבעים וחמש שקל וחמישים אג'.

הנתבע: בעקרון הדברים נכונים, אולם אינם מדויקים, אני עובד לפי מחיר מסוים שיש להתקנת גדר או פירוקה, שיפוץ גדר כגון ישור עמוד, מתיחת חוטים, הרכבת קונסרטינה, יש מחיר לכל מטר, ותיקון ושיפוץ יש אחוזים שמשערים לפיהם.

מר ב' הביא איתו את מר ג' מהנדס במקצועו שערך השערה של העבודה שבוצעה בתיקונים בסך 4,913.50 שקל, כעת אין אפשרות לערוך השערה מחדש כי חלק ניכר נפגע עוד פעם, ולפי טענת הקבלן, חייב להחזיר לנו עוד סך 4,107.25 שקיבל יותר.

ג' הוא מהנדס שאינו עובד בחברה, אולם התובע אינו סומך על הערכתו.

התובע: אני עבדתי קשה, לפעמים עד סמוך לשבת כדי להשלים את העבודה, השקענו הרבה מאמץ, גם הבחורים שעבדו.

הצדדים הרחיבו את הרקע שהתלווה במשך ביצוע העבודה, אולם עד כאן הם עיקר הטענות. 

בירור הדין

הנושא העומד לדיון לפנינו הוא כיצד יש לנהוג כשקיימת סתירה בין התובע לנתבע, אודות גובה התשלום שצריך לשלם עבור עבודה שבוצעה, שכעת אין אפשרות לשער ולהעריך.

גובה התשלום כשאי אפשר להעריך כעת

מצינו בתלמוד בבא-מציעא ע"ו ע"א, במקרה שבעל הבית אמר לשליח שכור לי פועלים בשלשה זוזים והשליח אמר להם בארבעה ושכרכם על בעל הבית, ושואלת הגמרא מפני מה אינו משלם להם אלא שלשה, נעריך את העבודה? עונה הגמרא שזה מדובר במקרה שאין אפשרות להעריך, וכן נפסק בשו"ע חו"מ סי' של"ב  סע' א', אם אין אפשרות להעריך אזי משלמים את השכר המינמלי.

דחית קביעת המומחה

והנה בנידון שלפנינו אילו התובע היה טוען שהערכתו של המהנדס היא בטעות, שבשוק משלמים מחיר כל עמוד שנתעקם או רשת שניזוקה 80% מהתקנה חדשה, אזי היה מקום לבוא ולדרוש שיש כאן אונאה, ואנו פוסקים בשו"ע חו"מ סי' רכ"ז סע' ל"ו יש טענת אונאה בקבלן. אולם התובע טען שאינו סומך על מקצועיותו של המהנדס, טענה שעל בית הדין אינה קבילה, כי קשה לומר על מהנדס שעובד כמה שנים ויש לו נסיון, שאינו בקי ואין לסמוך על קביעתו.

עבודה בקבלנות

בכל הטענות ששמע בית הדין ראינו שמרכיב הזמן אינו מופיע, כלומר התשלום הוא עבור הקמת גדר, עמוד, מתיחה וכדומה שישנו מחיר, אבל בכמה שעות זה מסתכם זה ענינו של הקבלן, התשלום הוא בקבלנות. בית הדין מקבל את טענת התובע שהשקיעו הרבה ימים ומאמץ גדול, אבל זה הכל בקבלנות. יכול להיות שאילו היו לתובע פועלים מיומנים היה מסיים את ביצוע הפרויקט בזמן קצר יחסית.

ולכן היות ומרכיב הזמן אינו מהוה כאן שיקול מכריע, אנו חוזרים להערכה של המהנדס שהעריך את ביצוע השיפוצים בסך 4,913.50 שקל ולפי דברי הנתבע החברה שילמה את הסכום ועוד נשארה יתרה למעלה מארבעת אלפים, אלא היות והנתבע לא תבע אותה ויתרה מזאת החברה מוכנה אפילו לוותר על הסכום, אם כי בעצם הויתור אין הודאה בתשלום החוב שהיא חייבת כאילו לפי דברי התובע, אין בית הדין רואה מקום להתערב בזה היות והנתבע לא תבע, כפי שמבואר ברמ"א חו"מ סי' י"ז סע' י"ב.

בנסיבות הקיימות בית הדין בא לכלל מסקנה שאין לחייב את החברה ב' בתוספת תשלום כפי דרישת התובע.

 

לסיכום: אין לחייב את החברה בתשלום ה - 13,945.50 ש"ח.

אנו מקוים שהצדדים יבונו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב 

הרב דוב ליאור                            הרב שלום אילוז                          הרב אהרון אליהו

תגיות

אונאה בדיני עבודה - אונאה בקבלן בית דין כטוען לבעלי הדין - כשלא תבע את המגיע לו שומת העבודה - בקבלנות שומת העבודה - כשאי אפשר לשום עדות מומחה - כנגד טענה שאינו מקצועי גדרם של יחסי עובד-מעביד - מתי נחשב שכיר ומתי קבלן