בס"ד
מס. סידורי:1247

ערעור על פסק דין לא מנומק

שם בית דין:בית הדין הרבני לערעורים
דיינים:
הרב טופיק משה
הרב שרמן אברהם
הרב נדב יוסף
תקציר:
גרוש מערער על פסק דין של בית הדין האיזורי בחיפה, בעניין תשלומי ארנונה ודמי טיפול, כמו כן בעניין מזונות.
פסק הדין:
יש להחזיר את הדיון לבית הדין האיזורי על מנת לקבל נימוקים על פסק הדין.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: י' כסלו תשס"א

ב"ה

מדינת   ישראל

בית הדין הרבני הגדול

 

בפני כבוד הדיינים:

- הרב משה טופיק, דיין - יו"ר

- הרב יוסף נב,

- הרב אברהם שרמן,

                                                                                                         

מס' תיק:8933-64-1

תאריך    :07/12/2000

                 י' כסלו תשס"א      

המערער :  פלוני

 

המשיבה : פלונית

 

הנדון        :שונות

פסק דין

זהו ערעור של הבעל לשעבר על פס"ד של ביה"ד האזורי בחיפה מיום ג' בשבט תש"ס. טענה אחת העלה על טעות בחישוב המשכנתא בסך עשרת אלפים דולר, וכן הערעור נסוב על כמה חלקים מפסה"ד. האחד על גובה הכתובה, והשני על תביעת הבעל להחזר תשלומים משכר דירה שגבתה בעודו בחו"ל, וכן על כך שביה"ד חייבו לשלם לה תשלומי ארנונה וכו' וכן על דמי טיפול שנפסק לגרושתו.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בחומר שבתיקים החלטנו שלא להתערב בפסה"ד נשוא הערעור שפסק פשרה בענין גובה הכתובה. וכל הסכומים הנוספים שייכים לענין המזונות שבדרך כלל נתונים לשיקולו של ביה"ד האזורי שהחליט כנראה להשאיר לאשה את הכספים שקיבלה מהשכרת הדירה, אם משום הגדלה למזונותיה שהיו מועטים ואם משום שנאלצה לגור בבית הוריה, ועל כן מחליטים:

א. דוחים את הערעור.

ב. אשר לטענה שהעלה בקשר לסכום של 5,000 דולר שזה מוטעה, יש להחזיר

   לביה"ד שידון בנושא ויפסוק.

ג. אין צו להוצאות.

(-)משה טופיק        (-)יוסף נדב

לאחר שמיעת הערעור ועיון בהודעת הערעור ובחומר שבתיק, דעתי לקבל את הערעור על כל חלקיו.

המערער העלה בערעורו טענות כלפי פסק דינו של ביה"ד האזורי, הן במישור העובדתי והן במישור ההלכתי. כ"כ העלה המערער טענות שקשורות בחישוב גובה המשכנתא, בחישוב דמי שכירות ובחישוב ערך הכתובה ותוספת הכתובה. המערער טען כנגד עצם קביעתו העקרונית של ביה"ד שיש לחשב את הכתובה והתוספת בהצמדה לדולר למרות שבכתובה עצמה אין כל הצמדה כאשר ביה"ד לא ביסס זאת על יסודות הלכתיים. כ"כ ערער המערער על איזה בסיס הלכתי פסק ביה"ד קמא לחייב את המערער בסך 24,000 ש"ח דמי טפול למרות שלא היתה תביעה של האם, ובמדה והיתה תביעה, דמי הטפול כלולים בפסה"ד שנתן ביה"ד בחיוב מזונות הילדים בכל התקופה שלפני שהתגרשו.

בטרם בואי לפסוק בערעור, מאחר ופסה"ד על כל סעיפיו לא היה מנומק, וביה"ד לא ציין את הבסיס ההלכתי והיסודות העובדתיים עליהם נשען בפס"ד וכן בפסה"ד הובאה דעת הרוב כאשר דעת המיעוט ונמוקיה לא הובאו כלל, פניתי לכבוד ביה"ד שלפני מתן חוו"ד בערעור, שיתייחס ויבהיר את עמדתו על אותם סעיפים שלדעת המערער נקבעו על בסיס טעויות עובדתיות וקביעות שלא נתבססו על ראיות והוכחות ברורות. כ"כ בקשתי מביה"ד שיתן את נמוקיו ההלכתיים לפסק דינו. אבה"ד שליט"א סרב להענות לפנייתי בטענה שהוא אינו יכול לכבד בקשה להבהרת פסק דינו ונמוקיו רק בחתימת דיין אחד, והוא מחזיר את התיק לעיון מחדש שכן על כגון הא ניתן לומר "הפך בה והפך בה דכולא בה". אני תמיה על נמוקו וסרובו להענות לבקשה, ושאלתי על איזה הלכה או תקנה הוא מבסס את סרובו, אדרבא מצינו גמ' מפורשת במס' בב"ב ק"ל ע"ב בדאמר להו רבא לרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע

"כי אתי פסקא דדינא לקמייכו וחזיתו ביה פירכא לא תקרעוהו עד דאתיתו לקמאי אי אית ליה טעמא אמינא לכו ואו לא הדרנא בי ופר' רש"י שם ד"ה פסקא דדינא - שפסקתיו ומסרתיו לאדם להיות לראיה בידו אל תקרעוהו לבטל דברי",

הרי דרבא הורה לתלמידיו שכאשר הם מצאו פירכא על פסק דין שנתן אסור להם לבטל את פסק הדין אלא חובה עליהם להראות את הפירכות לפסק דינו והוא ישיב להם ורק כשיקבלו את תשובתו ונמוקיו יוכלו לבטלו אם נמצא שהיה בפסק הדין טעות בדבר משנה.

ועיין בשו"ת הרדב"ז ח"א סי' רע"ט וכן בשו"ת חתם סופר ח"ו סי' נ' שהביא דברי רבא הנ"ל וכן בספר סמיכה לחיים, לגר"ח פלאג'י ח' אה"ע פ"ח ט'.

ועין בפסק דין שכתבתי בתיק ערעור חרפוף אריה-פרידה נז/778 עמוד 5 שכאשר ביה"ד הגדול מקבל פס"ד בלתי מנומק וביה"ד אינו יודע על מה מתבסס פסה"ד שחובתו של ביה"ד הגדול לשלוח ולדרוש הנמוקים של ביה"ד קמא שיקבל את נמוקי פסה"ד ורק אח"כ לאחר ראית נמוקיו רשאי ביה"ד לדון בפסה"ד, ולא יהיה בזה אסור דבי"ד בתר בי"ד לא דייקי. אם כן פניתי לביה"ד האזורי שיועיל לשלוח את נמוקיו מתאימה להוראת רבא שאם נמצאת פירכא בפס"ד שנתן אין לבטל את פסה"ד וחובה לבקש את נמוקי פסה"ד ורק לאחר מכן להחליט.

לאור סרובו של אבה"ד ליתן הנמוקים לפסה"ד וכן את תגובת ביה"ד על טענותיו העובדתיות וההלכתיות של המערער אין בידי כל תשובה לפירכות העובדתיות וההלכתיות שהעלה המערער על פסה"ד ואין בידי לחוות דעתי בערעור.

גם עמדת עמיתי הרה"ג שליט"א ונמוקי החלטתם לדחות את הערעור פרט לענין הטעות העובדתית בחישוב של ביה"ד ע"ס 5,000 דולר, אינה ברורה לי. עמיתי הרה"ג שליט"א קבעו שבענין גובה סכום הכתובה שפסק ביה"ד שהבעל חייב, נפסק כפשרה ודבר זה נתון לשקול דעת ביה"ד האזורי, ולכן אין מקום להתערב, אך המעיין בפסה"ד מוצא בסעיף ג' (של פסה"ד נשוא הערעור) שביה"ד קבע קביעה עקרונית שכתובה שסכום הכתובה נכתב בשקלים ישנים, יש להצמידו לערך הדולר אע"פ שבגוף הכתובה הבעל לא התחייב, ולא הצמיד את סכום התחייבותו לדולר ועל בסיס ההצמדה לדולר נקבע הסכום בכתובה והפשרה נעשתה רק על יסוד קביעת הצמדתה של הכתובה שזו היא קביעה הלכתית שיש לבססה בסיס הלכתי ועל היסוד ההלכתי הזה טוען המערער שכל הפשרה בנויה על בסיס הלכתי מוטעה. וגם על ביה"ד דנן לתת דעתו לקביעה הלכתית זו שיש להצמיד סכום הכתובה למרות שהבעל בכתובה לא התחייב בהצמדה.

גם ביחס לסכומים הנותרים שחייב ביה"ד את הבעל בפסה"ד נשוא הערעור, טוענים עמיתי הרה"ג שליט"א שמאחר ומדובר בענין חיוב מזונות שהדבר נתון לשיקולו של ביה"ד האזורי, ואין לביה"ד דנן להתערב, והדברים לא ברורים שגם אם נקבל את העקרון שביה"ד דנן אינו מתערב בענין מזונות הדברים אמורים שבאופן עקרוני החיוב קיים והערעור מתיחס לגובה סכום החיוב. ברם בנדון דנן המערער עורר שאלות הלכתיות שהמערערות את עצם החיוב כגון האמור בסעיף ד' שבפסה"ד שחייב את המערער לשלם למשיבה סך 24,000 ש"ח דמי טיפול על חמש שנים שעברו, וזאת בלי שהיתה תביעה מצד האשה על כך, ועל תביעת מזונות שתבעה האשה בעבר יצא פס"ד שהבעל שלמו, ואותם תשלומים כללו גם עבור דמי הטפול, כפי שטען המערער, ועל חלק זה היה על ביה"ד להתייחס לשאלות ההלכתיות שנוגעת לעצם החיוב גם מבלי להכנס לגובה החיוב שנתון לשקול דעת ביה"ד.

לאור כל האמור, יש להחזיר את התיק לביה"ד האזורי, ולאפשר למערער להעלות בפני ביה"ד את טענותיו, כולל טענתו שקשורה לסכום של 5,000 דולר, כפי שקבעו עמיתי הרה"ג.

(-)אברהם שרמן

לאור הדברים שכתב כב' הגר"א שרמן שליט"א, נראה לי כי הוא זכאי לקבל נמוקים לפסק הדין נשוא הערעור, ע"מ שיוכל לחוות דעתו בערעור.

(-)יוסף נדב

מצטרף.

(-)משה טופיק

לאור האמור לעיל מוחלט כנ"ל.

ניתן ביום י' כסלו תשס"א         (07/12/2000)

(-) הרב משה טופיק, דיין - יו"ר            (-) הרב יוסף נדב,             (-) הרב אברהם שרמן,            

העתק נאמן ומתאים למקור

הרב עזריאל אבן -חן

המזכיר הראשי

תגיות

התדיינות מחודשת בפני בית דין אחר - חובה על בית הדין קמא לנמק