בס"ד
מס. סידורי:1233

החליף סוללות בין אופניים שכורות

שם בית דין:עיון המשפט
דיינים:
הרב דוידזון אליעזר
תקציר:
הנתבע שכר מהתובע זוג אופניים חשמליים. על מנת לשפר את איכות הנסיעה החליף הנתבע בין סוללות האופניים וכתוצאה מכך ניזוקו האופניים ונזקקו להחלפת חלק. התובע תובע את דמי התיקון בטענה שהנזק נגרם בפשיעה ואילו הנתבע טוען שהוא פטור כיוון שהנזק מוגדר כאונס או כמתה מחמת מלאכה.
פסק הדין:
בית הדין חייב את הנתבע ופסק שיש לשום את הנזק כדין גזלן ולא כדין מזיק רגיל.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: י"ז אב תשע"ז

מעשה באדם ששכר שני זוגות אופניים חשמליים. שונים הם זה מזה, האחד חזק יותר, והשני מסוג פחות חזק. השוכר ביקש לשפר את הנסיעה שלו, והחליף את הסוללה מאחד לשני. במטרה להוסיף ולחזק את יכולת האחד מהם.

כתוצאה מההחלפה הזו, התקלקלו האופניים. ויש להחליף את אחד החלקים של המערכת החשמלית. השוכר טוען שהקלקול ארע באונס, או שהוא מתה מחמת מלאכה. והמשכיר טוען פושע הוא. וכן יש לדון על הדרך לשום את דמי הנזק.

תשובה:

השוכר חייב לשלם, שהרי הוא פושע. ואינו מתה מחמת מלאכה ולא אונס. ויש לשום הנזק כדין גזלן, ולא כדין מזיק בעלמא.

גדר מתה מחמת מלאכה וגדר פשיעה

נחלקו הראשונים בגדר מתה מחמת מלאכה. י"א שמתה מחמת מלאכה, הוא רק מה שארע באשמת הבעלים. וכגון אם הבעלים מסר בידיו מוצר חלש, שאינו מתאים לשימוש רגיל. ויש אומרים שכל עוד השואל השתמש באופן המותר לו, אם ארע קלקול, הרי זה בגדר מתה מחמת מלאכה. ולא רק אם השתמש באופן המותר ממש, אלא גם אם טעה באופן סביר (י"א שאם אדם שאל כלי אוכל, וטעה והכניס כף חלבית לסיר בשרי, הנזק שארע הוא בגדר מתה מחמת מלאכה, כיון שזוהי טעות סבירה שארעה מחמת המלאכה). וכן אם במקום שהלך שם, באו גזלנים וגזלו את האופניים, י"א שאינו אונס ששואל חייב עליו, אלא מתה מחמת מלאכה, כיון שהאונס ארע מחמת המלאכה שהלך למקום שהיה מותר לו לילך לשם, ומחמת ההליכה לשם ארע האונס.

ואם אדם נסע בהרים, והתקלקלו האופניים. כל עוד נסע בכבישים מסודרים, הרי זה גדר מתה מחמת מלאכה. כיון שנסע ברשות. ואם נסע בשבילים שאינם מסודרים, הרי זה שלא ברשות, וחייב.

ובמקרה זה, אותו אדם החליף סוללה ללא רשות המשכיר. ולא היה לו לעשות כן בלי ליטול רשות המשכיר קודם. הלכך אינו מתה מחמת מלאכה, אלא פושע וחייב.

שומת הנזק

כלל הוא, כי מזיק משלם רק פחת שארע. היינו שאם החפץ היה שווה קודם מאה, ואחר הנזק שווה חמישים, המזיק משלם חמישים. שנאמר והמת יהיה לו. היינו לניזק. שהניזק מקבל את המת, והניזק צריך לטרוח במכירת הנבלה. והמזיק משלם את ההפרש, את הפחת שהופחתה מחמת מיתה.

אך בגזלן לא אומרים כן. אלא גזלן נוטל את החפץ המקולקל, ונותן חפץ אחר תקין במקומו. וכאשר התיקון כרוך בטירחה, הטירחה כולה מוטלת במקרה זה על השוכר. כיון שהוא בגדר שוכר שלא מדעת, ושוכר שלא מדעת, גזלן הוי. היינו יש לו כל דיני גזלן.

תגיות

נזק שנגרם מחמת מלאכה - נזק שנגרם מחמת מלאכה נזק שנגרם מחמת מלאכה - כששינה במלאכתו כשמתה מחמת מלאכה - הבחנה בין שימוש שגרתי לשימוש חריג טעם הפטור - פשיעת המשאיל כשמתה מחמת מלאכה - פטור פשיעת המשאיל - השואל פטור מצבים שנחשבים לפשיעת המשאיל - השאלת דבר שאינו כשיר למלאכתו שומת הנזק - דמי תיקון או דמי פיחות השווי של הניזק נזק שנגרם מחמת מלאכה - נזק שארע מחמת טעות סבירה בשימוש במושאל פשיעת השואל - שינה במלאכתו של המושאל נזק שנגרם למושכר באונס - נזק מחמת המלאכה נזק שנגרם למושכר באונס - הבחנה בין שימוש סביר לשימוש חריג אחריות המשכיר - שהמושכר ראוי למלאכתו נזק למושכר מחמת מלאכה - גדרו נזק למושכר מחמת מלאכה - טעות סבירה בשימוש נזק למושכר מחמת מלאכה - הבחנה בין שימוש רגיל לשינה במלאכתו נזק למושכר מחמת מלאכה - נזק למושכר מחמת מלאכה נזק למושכר מחמת מלאכה - פטור פשיעתו במושכר - שינה במלאכתו נזקים למושכר - החליף בין סוללות של אופניים חשמליים שיעור התשלומים והיקפם - הבחנה בין מזיק לגזלן השבת חפץ הדומה לחפץ הגזול - השבת חפץ הדומה לחפץ הגזול השבת חפץ הדומה לחפץ הגזול - כשהחפץ הגזול ניזוק שוכר שלא מדעת - דינו כגזלן