בס"ד
מס. סידורי:1231

עיקול דירה בגלל חוב

שם בית דין:אזורי חיפה
דיינים:
הרב אטלס אברהם
הרב שחור ישראל
הרב בן יעקב צבי יהודה
תקציר:
התובעים תובעים מהנתבע סך 192,500 דולר, עבור חוב שהנתבע חייב להם, והדירה שלו משועבדת לחוב. הם רוצים שהנתבע יפרע להם כעת, לצורך כך הם דורשים כינוס נכסים לדירה.
פסק הדין:
בית הדין ממנה את עו"ד טולדיאנו ככונס נכסים למכירת הדירה.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: א' שבט תשס"א

ב"ה

מדינת   ישראל

בית הדין הרבני האזורי חיפה

- הרב אברהם אטלס, אב"ד

- הרב ישראל שחור, דיין

- הרב צבי בן יעקב, דיין

   

מס' תיק:7010-35-1

תאריך    :25/01/2001

                 א' שבט תשס"א       

התובעים : פלונים

               

הנתבע : אלמוני

               

הנדון :תביעה כספית / בוררות

פסק דין

בפנינו הופיעו הצדדים וחתמו על שטר בוררין.

נידון התביעה הוא חוב של 192,500 דולאר שתובעים התובעים מהנתבע. סך של 120,000 דולאר לתובע 1, 37,500 דולאר לתובע 2, וכן 35,000 דולאר לתובעים 3-4, באמצעות משכנתא הרשומה ע"ש התובעים הנ"ל, שניתנה לנתבע. בכסף הנ"ל שקיבל הנתבע מהתובעים, נקנתה דירה בככר העיריה בקרית אתא, הידועה כגוש 11017 חלקה 236/3.

הדירה נרשמה אצל רשם המקרקעין בהערת אזהרה ע"ש תובעים 3-4.

בתאריך 22.6.98 חתם הנתבע על התחייבות להחזר החוב להוריו, גיסו ואחיו, סך כולל של 192,500 דולאר בתוך שלשה חדשים מיום חתימת ההתחייבות. עוד התחייב הנתבע כי: "רשאים הנושים להוציא לפועל מכירת כל הנכסים ללא התערבות מצידי". וחזר והתחייב בכתב בתאריך 11.3.99 להחזיר את החוב הנ"ל עד לתאריך 1.8.99. הנתבע אישר את חתימתו והתחייבותו הנ"ל.

ביה"ד קיים שתי ישיבות, ובישיבה השניה מוסכם היה על דעת שני הצדדים כי סכום החוב עומד ע"ס של 192,500 דולאר, והמחלוקת הינה על דרך פרעון החוב. הנתבע מוכן להתחיל להחזיר את החוב תוך חצי שנה, ואילו התובעים חפצים בתשלום החוב לאלתר, והסכימו לשלשה תשלומים תוך חצי שנה, וזאת בהתחשב בזמן הרב שעבר ממתן הכסף, וכן בהתחשב בהתחייבות הנתבע המאפשרת לתובעים לממש את הנכס לפרעון החוב.

באשר לטענה השניה של הנתבע כי התובעים 3-4 לא נתנו לו יפוי כח לתבוע את מוכר הדירה על טענות שיש לנתבע כנגד המוכר, (באשר לטענתו המוכר טען שהדירה בבעלותו, והתברר שיש למוכר רק זכות חכירה), וזה המונע את פרעון החוב. על כך הגיב ב"כ התובעים כי אין מקום לקשור את פרעון החוב בתביעה הנ"ל, ומ"מ הוא מוכן, בתוקף היותו כונס נכסים, לנהל מו"מ עם המוכר לסיום הדו"ד בין הנתבע למוכר. ובכל ענין אין כל קשר וענין בין תשלום החוב לבין הדו"ד שיש לנתבע עם המוכר.

ביום כח אלול תש"ס החליט ביה"ד כי על הנתבע להשיב לביה"ד אם יהיה מוכן לפריסת החוב תוך 12 חודש החל מחודש תשרי ס"א, ב-12 תשלומים שוים, או לחילופין יציע שני שמות של כונס נכסים. הנתבע לא השיב לביה"ד על הנ"ל.

והנה במשנה ערכין כג,ב תנן דמסדרין לחייבי ערכין. ובגמ' ב"מ קיג,ב קיי"ל דכשם שמסדרין לחייבי ערכין, כך מסדרין לבעל חוב, וכן פסק בשו"ע חו"מ צז, כג. והמהרי"ט (ח"א סי' קיג ד"ה ואני רגיל) כתב דכשם שמסדרין לבע"ח ומניחים בידו כסות לי"ב חודש, הוא הדין ביחס לדירה שבה דר והיא בבעלותו, שאין מוציאין אותו מדירתו למכרה לפרעון החוב אלא לאחר י"ב חודש. והרא"ש בתש' (כלל ח סי' ד) דן בראובן ששדך בתו לשמעון, ונשבע לו ע"ד רבים שיתן לו חמשת אלפים זהובים לסוף ששה חדשים, והיה לו לראובן ממון רב בחובות, ועל סמך שיגבה מחובותיו נדר, ונתקלקלו החובות. והשיב הרא"ש שאם אין לראובן לפרוע מחובות ומקרקעות ומחפצים חוץ מבית דירתו וכלי תשמישו, הוא פטור משבועתו ואינו עובר עליה, דביתו וכלי תשמישו אין מחייבין  אותו למכור לקיים שבועתו. ובמהר"א ששון בתש' (סי' ריו, הביאו הש"ך בחו"מ צז,יד) הביא שאחד מגדולי הדור רצה ללמוד מדברי הרא"ש שאין סידור לבע"ח בביתו, דהיינו שאין מוציאין אותו מביתו כדי לשלם חובו. וחלק עליו המהר"א ששון שאין נידון הרא"ש דומה לראיה, דהתם הוא בנודר והוא אנוס, אבל בבע"ח הוא משועבד. והביא ראיה מדברי הרשב"א בתש' (ח"א סי' אלף קמג, הובאו דבריו להלכה ברמ"א חו"מ קג,ה) שמוציאין הלוה ומוכרים ביתו אפילו בדבר מועט, ואין חוששין להפסד הלווה שמוציאין אותו מביתו בשביל דבר מועט, דאין מרחמין בדין, עיי"ש.

ומבואר דלדעת הרשב"א והמהר"א ששון מוציאין את הלוה מביתו ומוכרין ביתו על מנת לפרוע חובו ואפילו בית שדר בו ואפילו בעבור חוב מועט. ואפילו לדעת המהרי"ט הנ"ל מבואר דהיינו דוקא ביתו, אבל קרקעות שיש לו, פשיטא שמוכרים עבור פרעון החוב ואין הקרקע בכלל הסידור. ע"כ גם בנידון שלפנינו שאין הדירה הנ"ל משמשת למגורי הנתבע אלא לשכירות ורווחים, יש למכור את הדירה ולפרוע בתמורתה את החוב הנ"ל.

זאת ועוד - יש לראות את הדירה הנ"ל כאפותיקי סתם, המשועבדת לפרעון החוב לפני נכסים אחרים (חו"מ קיז,א) וזאת משתי סיבות: א - בעצם הרישום בטאבו ע"ש נתבעים 3-4 יש לראות בדירה כמשכונא שדינה כאפותיקי סתם, עיין שו"ע חו"מ קיז,ב. ב - מכח שטר ההתחייבות הנ"ל שבה איפשר לתובעים לממש את הנכס לשם פרעון החוב.

לאור האמור לעיל ביה"ד מחליט:

א. ממנים את עו"ד י.טולידאנו ב"כ התובעים ככונס נכסים למכירת הדירה בככר העריה קרית אתא, הידועה כגוש 11017 חלקה 236/3.

על הכונס לדאוג גם לאינטרסים של הנתבע, בהתאם להצהרתו בפני ביה"ד ביום כ"ב תמוז תש"ס.

ב. מתמורת המכירה יפרע כונס הנכסים לתובע 1 סך של 120,000 דולאר, לתובע 2 סך של 37,5000 דולאר, ולתובעים 3-4 סך של 35,000 דולאר.

ג. יתרת הסכום שתשאר ממכירת הדירה לאחר ניכוי החובות הנ"ל תועבר ע"י הכונס לנתבע.

ד. שכר הכונס ישולם מחצית ע"י התובעים, כ"א יחסית לגובה חובו, ומחצית ע"י הנתבע.

ה. שכר הכונס יקבע מראש בין הצדדים לכונס, ובהעדר הסכמה יקבע ביה"ד את שכרו.

ניתן ביום א' שבט תשס"א                    (25/01/2001)

(-) הרב אברהם אטלס, אב"ד  (-) הרב ישראל שחור, דיין (-) הרב צבי בן יעקב, דיין           

העתק נאמן ומתאים למקור

הרב מנשה מילר

המזכיר הראשי

תגיות

עיקול - דירת מגורים עיקול - דירת מגורים