השכרת חזקת תשמישין

מעשה באדם שהיתה לו חנות תחת בניין מגורים, והעמיד במעבר של הבניין ארון קבוע עבור הסחורה שלו, והיה משתמש שם, ולא מיחו בו השכנים. וכעת מבקש בעל החנות להשכיר את הארון לצורך אדם אחר שימכור שם סחורה אחרת. והשכנים באים לעכב עליו, בטענה שאם הוא משכיר את המקום, השכר מגיע לדיירי הבניין בעלי השטח, ואינו שייך לו. ואילו בעל החנות טוען, זה נהנה וזה אינו חסר.

גדר חזקת תשמישין

כל אדם המשתמש בקביעות בשטח של אדם אחר, או בשטח משותף. אם הדרך להקפיד על שימוש זה, ולא הקפידו. הרי זה בגדר חזקת תשמישין. ואם אין בעל הקרקע רוצה שיחזיקו בקרקע שלו, מוטל עליו למחות על המשתמש. לדעת השו"ע הרי זו חזקה מיד, ואין צריך טענה שבעל הקרקע מכר את הזכות הזו. כיון שאנו אומרים שעצם זה שאדם משתמש בקרקע של חבירו, באופן שרגילים להקפיד, וחבירו אינו מוחה בידו - הרי זו מחילה. ולדעת הרמ"א, צריך ג' שנים וטענה. היינו להחזיק ג' שנים, וגם שהמחזיק יטען שקנה את הזכות הזו.

ופעמים שאין אפשרות למחות. וכגון אם אחד הדיירים בנה בחצר סוכה גדולה, וגם ריצף חלקים מהחצר לצורך הסוכה. אין אפשרות למחות בו. כיון שמותר לכל שכן לרצף את החצר כל עוד אינו מפריע לאחרים. ומותר להקים סוכה כל עוד אין זה מפריע לשכנים האחרים. על כן אין זו חזקה כלל, גם אם היה מקים שם את סוכתו במשך עשרות שנים.

ומה בין חזקת בעלות לחזקת תשמישין? כתב נתיבות המשפט, כל מצב שהמחזיק משתמש במקום לבדו, ואין יכולת לבעל הקרקע להשתמש בכל המקום ההוא, הרי אינו בגדר חזקת תשמישין, אלא הוא כחזקה רגילה, שלכו"ע צריך ג' שנים וטענה. אך אם הוא מעמיד דבר מה בתוך חצר משותפת וכדו', והדרך להקפיד עליו. אינו אלא חזקת תשמישין. וכן זכויות הליכה בחצר של אדם אחר וכדו'. הרי זו חזקת תשמישין.

בעלות ואפשרות מכירת או השכרת חזקת תשמישין

זכות זו, אינה עומדת למכירה או השכרה בפני עצמה. ובעל החנות אינו יכול להשכיר את זכותו לאחר. כיון שזכות זו אינה בעלות בקרקע, אלא זכות שימוש בלבד (עיי' בנתה"מ סי' קמח סק"א). וגם לא ניתן לטעון מטעם כופין על מדת סדום, כיון שדיירי הבניין יכולים לטעון שהם מבקשים לעצמם את תמורת ההשכרה הזו. על כן אינו רשאי להשכיר את זכותו זו ללא רשות דיירי הבניין השותפים במקום. ואם השכיר ללא רשותם, השכירות שייכת לדיירי הבניין.