אי החזר הלוואה והודאה במקצת

לפסק זה ניתן פסק המשך. לפסק ההמשך לחץ כאן.

מס׳ תיק: 167 ע״ו

התובע: הרב א'

הנתבע: הרב ב'

פסק דין

בהתאם להחלטת ביה״ד מתאריך ו' כסלו תשע״ז (6-12-2016) הועברה המעטפה עליה רשם הנתבע את סכומי הפירעון לבדיקת מומחה, אשר קבע כי לא ניתן להסיק קביעות או מסקנות מכתב היד.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, עיון בספרי הפוסקים ובסוגיות ההלכה, ביה״ד מחליט כדלהלן:

א. תביעת התובע בטענת ברי, הינה על סך 240,100 אלף דולר.

ב. מתוך הסכום האמור, הודה הנתבע לפנינו על סך 116,100 דולר, אך כפר בחיובו על שאר הסכום. לטענתו, מתוך הסכום האמור בסעיף א׳ יש לקזז סך 50 אלף דולר בגין עמלה על העברת הכספים. לטענת התובע, העברת הכספים בפעימה השניה וההמתנה במשך תקופה לקבלתם מידי הנתבע היו בכפוף לסילוק וויתור החוב בגין העמלה. לעניין זה קובע ביה״ד כי אין התובע מחוייב בעמלה זו.

ג. לגבי יתרת הסכום בסך 74,000 דולר אשר לטענת הנתבע סכום זה נפרע לתובע בסביבות חודש כסלו תשע״ו, ואילו הנתבע הכחיש זאת בטענת ברי, ביה״ד חקר ובדק את טענות הצדדים באמצעות חקירתם, בשמיעת העדות, ובניסיון בדיקת המעטפה ע״י מומחה בעל שם לבדיקת כתב יד. מאחר ולמרות הבדיקות שנעשו, לא ניתן לקבוע מסמרות בדבר, הרי שעל פי ההלכה מחוייב הנתבע בשבועת מודה במקצת. ומאחר ובזמן הזה נהגו בכל תפוצות ישראל שלא להשביע אלא לחייב את המחוייב שבועה בדרך של פשרה, וכתב הדברי מלכיאל (ח״ב סי׳ קלג) כי הפשרה נמדדת לפי אומדן דעת ביה״ד בגוף החוב, ועיין בקובץ דרכי הוראה (חלק ו מבי רב סי׳ ג) שאין לקבוע מסמרות בגובה הפשרה אלא שיעור הפשרה הינה לפי ראות עיני הדיין, על כן קובע ביה״ד כי כנגד הסכום שבגב המעטפה בסך 52,000 דולר, מחוייב הנתבע בסך 90%, דהיינו 46,800 דולר, וכנגד הסכום שבקידמת המעטפה בסך 22,000 דולר, מחוייב הנתבע בסך 2/3, דהיינו 14,666 דולר. ס״ה חוב הנתבע בסעיף זה הינו, סך 61,466 דולר.

ד. לאור האמור, בנוסף על סך 116,100 אלף דולר אשר היה על הנתבע לשלם עד ליום כ״ב טבת תשע״ז (20-1-2017), בהתאם להחלטת בית הדין הנ״ל, על הנתבע לשלם לתובע סך 111,400 דולר, וזאת תוך 30 יום ממועד פסה״ד.

ה. מהסכומים האמורים ינוכה סך 17,000 ₪ אשר הודה התובע כי שולמו לו קודם לקיום הדיון השני בעניינם.

ו. הלוואת המשכנתא אשר לדברי הנתבע אמורה להיות מאושרת בימים אלו, מעוקלת לטובת סילוק החובות הנ״ל סעיפים ב׳ ג׳ ד׳.

ז. האמור בפס״ד זה הינו בנוסף לאמור בהחלטת ביה״ד הנ״ל לפיה ניתן תוקף פס״ד להתחייבותו של הנתבע שלא לשעבד בצורה כלשהי את דירתו ולהשלים את הליך קבלת המשכנתא לשם סילוק החובות הנ״ל.

באעה״ח ביום כ״ה טבת תשע׳׳ז (23-1-2017)

(-) צבי לנדמן - דיין                           (-) אשר וייס - גאב"ד                    (-) עובדיה יוסף טולדאנו - דיין

לפסק זה ניתן פסק המשך. לפסק ההמשך לחץ כאן.