בס"ד
מס. סידורי:1163

אי תשלום מקדמת שכר כעילה להפסקת העבודה

שם בית דין:נתיבות שלום בית שמש
דיינים:
הרב עזרן מרדכי
הרב גיאת אייל
הרב פרשה רחמים
תקציר:
התובע נשכר על יד הנתבע לשיפוץ ותיוג ספר תורה ישן. סוכם בעל פה בין הצדדים שהתובע יקבל סכום מסוים בסוף החודש הראשון. הנתבע לא שילם את הסכום מחמת אונס ועקב כך חדל התובע מעבודתו. התובע דורש את שכר העבודה שנעשתה עד כה. הנתבע טוען שעניין התשלום המוקדם לא היה מחייב וכי לקח את הספר לשני מגיהים והם חיוו דעתם שמבחינה מקצועית אין הבדל בין החלק ששופץ לזה שלא שופץ וכי חלק ניכר מאותיות יו"ד שבספר לא תויגו. עוד טוען הנתבע שהוא פטור מתשלום כיוון שהוצרך לשלם את הסכום המלא לסופר אחר שישלים את המלאכה וכן תובע סכום שהפסיד מחמת העיכוב.
פסק הדין:
בית הדין פסק שעל הנתבע לשלם רק עבור התיוג שנעשה ועל התובע להשלים את תיוג אותיות יו"ד שבספר. אם הנתבע לא ישלים את התיוג ינכה הנתבע משכרו את הוצאות השלמת התיוג.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: י"א אלול תשע"ב

תיק מס': 133-08

פסק דין

בדין ודברים בין הצדדים: מר א', ובין מר ב'.

בענין טביעות הדדיות בעבודת שיפוץ ותיוג ס"ת ישן.

תאור העובדות

הצדדים קיבלו קנין וחתמו על שטר בוררות.

התובע מר א' נשכר ע"י הנתבע מר ב' לבצע עבודת תיוג ושיפוץ כללי לס"ת ישן ופסול, למטרת העלתו לדרגת כשר, בהתאם להסכם העבודה שנחתם בין הצדדים, והוגש כראיה לביה"ד.

כמו כן סוכם בע"פ בין הצדדים כי לאחר חודש עבודה יקבל התובע סך 5000  כתשלום חלקי על עבודתו, אלא שהתובע טוען שהדברים סוכמו כתנאי נוסף לחוזה, והנתבע טוען שעניין זה נאמר רק ברמת ההשתדלות מצדו אך ללא כל התחייבות.

כיון שמסיבות אונס שאינן תלויות בנתבע, לא שולם התשלום כפי שסוכם בע"פ, הפסיק התובע את עבודתו על הס"ת, וביקש מהנתבע לסיים את ההתקשרות ביניהם, ולשלם לו על העבודה שנעשתה עד כה, סך 4147 ₪ על עבודת השיפוץ, וסך 2032 ₪ על עבודת התיוג. ומכאן ואילך להעביר את העבודה לסופר אחר.

הנתבע לקח את הספר לבדיקה אצל שני מגיהים וסופרים מוסמכים שאחד מהם בודאי מקובל על התובע, ובחוות דעת כתובות שהוגשו לביה"ד, נאמר כי מבחינה מקצועית אין ניכר הבדל בין החלק שלכאורה שופץ לבין החלק שלא שופץ. כמו כן חלק ניכר מהיו"דים לא תויגו.

הנתבע טוען כי אין עליו לשלם דבר לתובע על עבודת השיפוץ כיוון שעליו לשלם את מלא הסכום שסוכם לסופר החדש ששכר לתקן ולסיים את העבודה בשלמותה, כמו כן עקב אי העמידה בזמנים שנקבעו, נמנעו ממנו תמלוגים בסך כ2000 ₪ שהובטחו לו ע"י הלקוח במידה ויעמוד בזמנים, ולכן הוא תובע להפחיתם משכר התיוג.

ספר התורה הוגש לעיון ביה"ד שעל צוותו נמנים סופרים ומגיהים מוסמכים.

החלטה

1.      על הנתבע לשלם לתובע על התיוג שנעשה על ידו עד פרשת מצורע - הוי אומר, מאה עשרים ושבע עמודות לפי 16 ₪ לעמודה, סך כולל של 2032 ₪.  וזאת בתנאי שהתובע ישלים את מלאכת תיוג היודי"ם שעד פרשת מצורע "היכא דאפשר" בהקדם האפשרי.

2.       הנתבע ישליש את התשלום במזכירות בית הדין עד לגמר העבודה הנ"ל.

3.       במידה והתובע אינו מתרצה לתייג את היודין באופן הנזכר לעיל, יופחת משכרו הנ"ל הוצאות התיוג של היודין עד פרשת מצורע.

4.       שאר התביעות (ההדדיות) נדחו.

הרב מרדכי עזרן שליט"א   הרב אייל גיאת שליט"א     הרב רחמים פרשה שליט"א

אב"ד                             דיין                                          דיין

נימוקים:

הענינים שיש לדון בהם בדין זה:

1.       האם הסופר היה רשאי לחזור בו, והאם המעסיק עשה כדין שפנה לסופר אחר אשר עבד והשלים את עבודתו של הסופר הראשון.

2.       כיצד יש לשום את העבודה שנעשתה על ידי הסופר הראשון?

3.       במידה והסופר לא נהג כשורה בכך שחזר בו האם עליו לשלם לנתבע על ההפסד של "השכר" שהיה מגיעו במידה והספר היה מושלם בזמן.

הרחבות:

1.       הסופר הודיע למעסיק שלו שהוא מפסיק את העבודה מפני שהתשלום של ה5000 שקלים לא הגיע עד כה. לטענתו נעשה ביניהם תנאי מפורש על התשלום הראשוני הזה ומשלא קיבל את כספו, חזר בו. לטענת הנתבע לא היה תנאי כזה אלא רק "הצהרת כוונות" ללא התחייבות לשלם. בית הדין קבע שהיות ויש בין הצדדים הכחשה בענין זה, יש לילך לפי החוזה הכתוב ביניהם, והיות ואין בחוזה התייחסות לתנאי כזה – אין לפועל רשות לחזור בו והמעסיק שנתן את הספר לסופר אחר במטרה לעמוד בלוח הזמנים המקורי, עשה כדין. 

2.         אמנם על המעסיק לשלם על עבודתו של הסופר הראשון (עבודת השיפוץ ותיוג). אלא, היות והמעסיק פנה למגיה אשר חיווה דעתו שמלאכתו של הסופר הראשון אינה עונה על הדרישות שסוכמו ביניהם כמפורט בחוזה שנערך בין הצדדים מלבד התיוג, בית הדין החליט לאמץ את חוות דעתו של המגיה השני (הרב אברהם עמר) היות והרב הנ"ל הוא בעל מגיה מוסמך ומקובל על שני הצדדים. ולכן, על סמך חו"ד זאת קבע בית הדין שאין לחייב את הנתבע לשלם על עבודת השיפוץ של האותיות שנעשתה עד פר' מצורע.

יחד עם זאת עבודת התיוג שנעשתה על ידי הסופר, היתה תקינה ולכן הנתבע מחוייב לשלם לו עליה. אמנם, היות והסיכום המפורש בין הצדדים היה שהסופר יתייג גם את אותיות "בדק חיה" והנתבע אינו עומד על כך שהתיוג יעשה בכל היודין מפני שלא בכולם הדבר שייך אלא רק "היכא דאפשר" – בית הדין חייב את התובע להשלים את עבודת התיוג ואז יבוא על שכרו משלם. במידה והתובע לא יבצע את הנדרש ממנו רשאי הנתבע להפחית משכרו על התיוג את הוצאות התיוג של היודין שמבראשית ועד פר' מצורע.

3.         על חזרת הסופר וגרימת הפסד הרווח לנתבע אין לחייב היות והסופר לטענתו חזר בו מכח התנאי המפורש ביניהם על תשלום חלקי בסוף התקופה הראשונה של המלאכה, לפי דבריו הנתבע הפר את התנאי ולכן לא היתה לו ברירה אלא להפסיק את העבודה. לסופר לא היתה כוונה להזיקו או לגרום לו הפסד בחזרתו זו, והיות וכאמור לעיל בסעיף 1 יש בין הצדדים הכחשה בענין תנאי הנ"ל, המוציא מחבירו עליו הראיה ועד שלא יוכח אחרת אין לחייב את הסופר.

תגיות

כוונה להזיק - אחריות המזיק כשלא התכוון להזיק עדות מומחה - נאמנות מומחה שבמימון אחד הצדדים עדות מומחה - היזקקות בית דין למומחה פרעון וגבייה של חוב - הוצאות הגבייה הוצאה מהמוחזק - "המוציא מחברו עליו הראיה" שכר עבודה חלקי - בהפסקת עבודה על ידי העובד עדות מומחה - עדות מומחה שומת העבודה - על ידי מפקח/מומחה נאמן על הצדדים בעבודה פגומה - קיזוז משכר העבודה שכר עבודה חלקי - קיזוז משכר העבודה עקב ליקויים זכות המעביד לשכור עובד אחר על חשבון החוזר בו - זכות המעביד לשכור עובד אחר על חשבון החוזר בו זכות המעביד לשכור עובד אחר על חשבון החוזר בו - זכות המעביד לשכור עובד אחר על חשבון החוזר בו הוכחת ההתנאה - כשהתנאי לא נכתב בחוזה הוכחת ההתנאה - כשהתנאי לא נכתב בחוזה הוכחת קיום התנאי - כשהתנאי לא נכתב בחוזה הוכחת קיום התנאי - כשהתנאי לא נכתב בחוזה בחוזה עבודה - בטענה שהיה תנאי שלא נכתב בחוזה בחוזה עבודה - בטענה שהיה תנאי שלא נכתב בחוזה בתנאים - בטענת קיומו של תנאי שלא נכתב בחוזה בתנאים - בטענת קיומו של תנאי שלא נכתב בחוזה הפסקת עבודה על ידי העובד - כשהעובד טוען שלא קוים תנאי שאינו כתוב בחוזה הפסקת עבודה על ידי העובד - כשהעובד טוען שלא קוים תנאי שאינו כתוב בחוזה זכותו לשכר עבודה - זכותו לשכר עבודה עבור העבודה שעשה