בס"ד
מס. סידורי:115

מנהל חשבונות שהמשיך לעבוד לאחר שלדברי המעסיק פוטר

שם בית דין:קרית ארבע
דיינים:
הרב ליאור דוב
הרב אליהו אהרון
הרב הירשנזון ישראל
תקציר:
תביעת מנהל חשבונות לקבל שכר כשלדבריו עשה מה שעדיין היה מוטל עליו ולדברי בעל הבית כבר פוטר.
פסק הדין:
בית הדין פסק כי אין לחייב את בעל הבית כיוון שלא נהנה מהשירות שנתן מנהל החשבונות אך חייבו על טרחה שטרח ופטר את המנהל מהוצאות משפט כיוון שבעל הבית הוציאם מדעתו.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: י"ב אלול תש"ס

תש"ס/5

התובע: מר א'

הנתבע: מר ב'

בנושא: הגשת דוחות והנהלת חשבונות.

טענות הצדדים:

התובע: אני עבדתי עבור ב' במשך 9 שנים. ערכתי משכורות וכן ניהול הספרים, וכן חישבתי והגשתי את השומות השנתיות וכן הצהרת הון.

באמצע פברואר הודיע לי ב' שהחליט שהנהלת החשבונות של השנה תיעשה ע"י חבר שלו, אני כבר חישבתי את המשכורות של ינואר והתרעמתי עליו שהודיע לי מאוחר מדי. באותה שיחה סוכם עם ב' שהמשרד שלי יגיש ויערוך את השומה של השנה הקודמת על מנת לא לגרום לב' בעיות מאחר וכל החומר נמצא אצלי, ולא ידעתי שהוא הוציא מהפקידה בערמה את מאזן הבוחן הסופי של השנה.

בנובמבר שלפני התחלנו לטפל בשומה של השנה ע"י משלוח מכתבים, מעקבים, נסיעה לירושלים כדי לקבל את התיק והמדבקות של ב', טלפונים של המשרד לזרז המצאת מסמכים איסוף חומר ותיוק רלוונטי לשומה.

לסיכום אני מבקש מבית הדין לחייב את ב':

א. שומה  - 300 $ + מע"מ.

ב. הגשת דו"ח משכורות סופי  - 100 $ + מע"מ.

ג. הכנת הצהרה הון -  200 $ + מע"מ.

ד. הוצאת משרד טלפון מזכירות 100$ + מע"מ.

הנתבע: קודם כל אני צריך לומר שלפני ינואר אמרתי לו שאני מתלבט בהמשך הקשר איתו, היה לי טוב אצלו אולם מצאתי מישהו זול יותר, ומנסיון של אחרים שאמרו שאני צריך להיזהר, לבסוף אמרתי והחלטתי לעזוב בינואר, בפברואר לא נתתי לו חומר יותר.  ולעצם טענתו של א':

א. התחלת טיפול השומה בנובמבר זה מכתב סטנדרטי חצי רציני ואין בו כל ניתוח ספציפי של המצב.

ב. לענין הגשת דו"ח שנתי של משכורות, אינני הלקוח היחידי שלו ובאותה נסיעה מן הסתם טיפל גם בלקוחות אחרים באותו דיסקט שהגיש למס הכנסה ולא היו לו הוצאות מיוחדות.

ג. לגבי הוצאת המאזן במרמה, החומר שייך לי וא' מקבל תשלום עבור השירות, ואין לו בעלות על עצם החומר, וזה רק הגשת סיכום של רישומים שנעשו במשך השנה שעבורם שולם מידי חודש.

ד. התשלומים היו באופן מסודר עבור שירותי הנהלת חשבונות ועבור יתר השירותים. עבור שומה בסך 300$ לא בוצעה כל עבודה בנושא זה.

ה. עבור הגשת דו"ח סופי משכורות שילמתי וזה כלול בשכר הטירחה החדשי השוטף.

ו. בקשר להצהרת הון - לא נתתי לא' כל מסמך, והחבר שלי טיפל מההתחלה ועד סוף ולא היו לו כל הוצאות בזה. גם המכתב שנשלח על ידו בנידון הוא מכתב סטנדרטי ביותר.

ז. מה שדורש 100$ עבור שיחות טלפון ומזכירות בסכום זה ניתן לעשות 1300 שיחות ולשלם עבור עבודת מזכירה יומים.

ח. אני מבקש לחייב את מר א' לשלם לי סך 300 $ בגין ביטול זמן ואבדן הכנסה שנגרמה לי כתוצאה מביזבוז שעות רבות בקשר לתביעתו הקנטרנית, כמו כן לשלם לי סך 200 $ עבור יעוץ מקצועי שקבלתי ממשרד רואה חשבון בירושלים כהכנה להגשת כתב הגנה זה.

עד כאן עיקר הטענות, הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור הדין

נהנה מעבודה לאחר פיטורין

נושא הדיון שבפנינו הוא, האם עבודתו של מר א' שלפי טענתו עבד עבור מר ב', מחייבת את מר ב', שטוען שלא קיבל שום תועלת משירותיו. אילו מר א' עשה שירות או עבודה עבור ב' וב' נהנה ממנה, ודאי שלא יוכל לטעון שום טענה להפטר. שהרי הרמ"א חו"מ סימן רס"ד סע' ד' פוסק שכל מי שעושה משהו עבור חברו לא יכול החבר לטעון עשית בחינם, אבל אם לא הגיעה תועלת לאדם אזי אין לחייבו. והנה בנידון דידן טוען מר ב' שאני לא נהנה מהשירותים שלך, וכן רמזתי לך שאני מתלבט עוד לפני ינואר, וזה היה סימן שיש כאן ספק על א', ולפי שיטתו היה על א' לשאול עוד הפעם את ב' האם לעשות עבורך את השירות. ולכן אפילו אם לא' היה ספק והוא פעל כמו בשנים שעברו, אבל היות וב' טוען שלא עשה לו טובה, אין לחייבו בתשלום כי לא הגיע לו הנאה ממנו.

עשה לעצמו וגם חבירו נהנה

אמנם הנסיעה לירושלים למס הכנסה אפילו אם זה היה גם עבור לקוחות אחרים, הנה כאן מר א' טרח ונסע והגיש את הדיסקט, מגיע לו משהו באופן יחסי למספר הלקוחות שטיפל בהם. כמו כן קצת שיחות טלפון ושיגור מכתבים, מה שנעשה עבור מר ב' מגיע לא' איזה שהוא תשלום.

בית הדין מעריך בתור פשרה סך של 30 $ עבור הוצאות אלה.

ביחס לתביעת מר ב' את א' עבור הוצאות שהיו לו ובזבוז זמן קשה מאוד לחייב עבורם היות וזה פחות מגרמא, כי את ההוצאות הוא עשה על דעת עצמו, כמו למשל אילו נזקק לעו"ד וזה היה מרצונו, ולא שא' הכריחו לכך.

לסיכום:

א. בית הדין אינו רואה מקום לחייב את מר ב' בתביעותיו של א' אלא בסך 30 $ השערה של הוצאות גרידה.

ב. אין לחייב את א' בהוצאות שהיו למר ב' כי הם נעשו מרצונו.

בית הדין מקוה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו

בכבוד רב

  הרב דוב ליאור                 הרב אהרון אליהו                הרב שלום אילוז

תגיות

המהנה את חברו - פוטר והמשיך לעבוד הוציא לעצמו וחברו נהנה ממילא - הוציא לעצמו וחברו נהנה ממילא סימן רסד - סעיף ד