בס"ד
מס. סידורי:114

פיצויי פיטורין בדרישה להעלאה במשכורת

שם בית דין:קרית ארבע
דיינים:
הרב ליאור דוב
הרב אילוז שלום
הרב אליהו אהרון
תקציר:
תביעת עובדת לקבל פיצויי פיטורין כשלא העלו את המשכורת, דברי ספר החינוך לתת הענקה.
פסק הדין:
בית הדין פסק כי העובדת אינה זכאית לפיצויי פיטורין כיוון שהמעסיקה טוענת שלא פיטרה אותה וחייב את המעסיקה להעניק לה סכום מסויים כמענק על פי ספר החינוך.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: א' תשרי תשס"א

תשס"א/4

התובעת: גב' א', עובדת במשק בית.

הנתבעים: גב' ב' ובעלה, מעסיקים.

בנושא: פיצויי פיטורין.

טענות הצדדים:

התובעת: אני עבדתי במשק בית אצל משפחת ב' שש שנים, פעם בשנה הייתי מבקשת העלאה תוספת יוקר, עבדתי גם בבתים אחרים וככה נהגתי. עבדתי פעם בשבוע ולפעמים פעמיים לפי שעות, בספטמבר בקשתי העלאה בסך 2 או 3 שקלים לשעה איני זוכרת בדיוק וגב' ב' אמרה שהיא אינה יכולה לשלם את ההעלאה הזאת היא אמרה שהדלת פתוחה, הלכתי. אחרי שבועיים חזרתי וביקשתי מכתב פיטורין היא סרבה בטענה שלא פיטרה אותי. אני תובעת שמגיע לי סך 6,000 ש"ח עבור שש שנים, כי לאחרונה היה שכרי 1,000 ש"ח לחודש.

 

הנתבעת: אני לא פיטרתי אותה כי אמרתי שאיני מוכנה להעלות לה את השכר שהיא דורשת, זה היה נראה מוגזם בעיני. אמנם בשיחת טלפון אחת שהיתה בינינו היא העלתה את נושא התביעה וזה היה הרבה זמן לאחר שעזבה. אמרתי שאני אבדוק ואם באמת אני חייבת אזי אני אשלם את הפיטורין, אולם לאחר הבדיקה ברור לי שאני פטורה.

מר ב': בתלוש משכורת שלה באופן אוטמטי גלום גם נושא של תוספת יוקר ככה אני נוהג כלפי כל העובדים.

 

הצדדים הרחיבו בעל פה את הרקע ואת הדיבורים שהיו ביניהם אולם זה עיקר תמצית הטענות, הצדדים חתמו על שטר הבוררות.

בירור הדין

טענת פיטורין

עלינו לברר קודם כל האם היה כאן אקט של פיטורין או לא, בפשטות נראה שזאת בעצמה המחלוקת שבין התובעת גב' א' שהיא הבינה שגב' ב' פיטרה, לבין גירסת גב' ב' שהיא רק לא הסכימה לדרישת ההעלאה, אבל לא רצתה שא' תעזוב אותה, להיפך היא עוד הצטערה על כך, כי זה לקח לה עוד כמה חדשים עד שמצאה מחליפה. ומה גם שגב' א' עזבה אותה באופן פתאומי מבלי להודיע כפי שמקובל במשק, שאם שכיר עוזב ישנה חובת הודעה של כמה שבועות מראש.

פיצויי פיטורין

לפי הכלל הנקוט בידינו בתלמוד המוציא מחברו עליו הראיה, ובמקרה דידן הנתבעת טוענת טענת ברי, שאני לא פיטרתי אותה, ואפילו אם נניח שהיה ספק אין לחייב את הנתבעת בזמן שהיא טוענת טענת ברי, זה אמנם נכון יהיה, לפי חוק הפיצוין במדינה שאם פועל חוזר בו ומסיים את עבודתו לא מגיע לו פיצויים. אולם לפי דרכה של תורת ישראל שהיא מתחשבת במצבו של הפועל, כותב ספר-החינוך מצוה תפ"ב שאדם שעבד אצלו פועל והוא סיים את עבודתו יש ליתן לו מענק, זה נלמד ממענק עבד עברי. במקרה הנידון בית הדין רואה לנכון לפסוק לגב' א' סך שש מאות שקל כמענק, היות והיא עבדה במסירות ובנאמנות והמעסיקים היו מרוצים מעבודתה.

 

לסיכום: אין לחייב בתשלום פיצויים המקובל על פי חוק במקרה זה. התובעת תקבל 600 ש"ח כמענק על עבודתה.

בית הדין סבור שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב 

הרב דוב ליאור                     הרב אהרון אליהו                  הרב שלום אילוז

תגיות

פיצויי פיטורין - הגדרת פיטורין פיצויי פיטורין - מענק עזיבה כשאין פיצויי פיטורין