בס"ד
מס. סידורי:104

עבודות שיפוצים שלא נעשו כראוי

שם בית דין:קרית ארבע
דיינים:
הרב הירשנזון ישראל
הרב אליהו אהרון
הרב אילוז שלום
תקציר:
תביעות הדדיות בעקבות עבודה שביצע האומן והופסקה באמצע ועבודה נוספת שטענו שלא נעשתה כראוי.
פסק הדין:
בית הדין חייב את ב' לפנים משורת הדין בסכום מסויים פיצוי על עגמת נפש עקב הסחבת עד להגעתו לבית הדין והתנה תשלום זה בכך שא' יפנה את העץ המאוחסן ביישוב.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: א' תמוז תשע"ג

תשע"ג/6

התובע: מר א', שיפוצניק.

הנתבע: ישוב ב' ע"י מר ב' - מזכיר הישוב.

בנושא: תביעה ותביעה נגדית בעקבות שפוץ בקרוואנים בישוב ב'.

טענות הצדדים:

התובע:

א.    אני בצעתי עבודות שיפוצים בקרוון בישוב ב' וזאת ע"פ הצעת מחיר שהצעתי למזכיר. במהלך הבניה נוצרו דו"ד ביני ובין המזכיר על איכות הבניה ועוד. הוא הוציא אותי באמצע העבודה ומחמת כך נגרמו לי נזקים וכן לא שולם לי (הכל מבואר באורך בכתב התביעה שהגיש התובע והוקרא לפני ביה"ד) סה"כ תביעה 7,500 ₪ .

ב.     אח"כ הועסקתי ע"י המזכיר בבניית ריצוף פרקט לקרוון ועדין לא שולם לי שכרי 20,000 ₪ .

ג.       כמו כן האריך התובע במסכת ההתעללויות שעשה לו הנתבע לדבריו, כמבואר באורך בכתב התביעה.

הנתבע:

א.    אני העסקתי את התובע אבל לצערי חלק מהדברים הוא לא ידע לעשות כמו שצריך, כמו כן שינה מהתוכניות שהצגנו לפניו, וכן היו דברים שהיה אמור לבצע וטען שאי אפשר לעשות ולבסוף נעשו ע"י בעל מקצוע אחר. לכן לא הייתה לי ברירה והוצאתי אותו באמצע העבודה אבל עשיתי עמו חשבון מה שמגיע לו אע"פ שלא עשה כמו שצריך.

ב.     בבניית הפרקט הוא כשל ולא ביצע כמו שצריך (הוגשו לביה"ד תמונות).  ואחר חוות דעת של מהנדס שאמר לי שאין ברירה אלא צריך להפוך את הפרקט, אמרתי לתובע שיצא מהעבודה, ואני אהיה מוכן לקנות חלק מהחומר ממנו, בתנאי שיגיד מהיכן קנה כך שאוכל לקנות את החומר שיחסר. הוא סרב לכן לא הייתה ברירה ועשינו הכל מחדש.

ג.      אני תובע נזקים מחמת הבניה שעשה התובע סה"כ 23,000 ₪ (הכל מפורט במכתב לביה"ד מיום ח' אייר תשע"ג).

 

ע"כ עיקרי הטענות,הצדדים הגישו לביה"ד כתב תביעה ותביעה נגדית ועוד האריכו בטענות כמפורט בפרוטוקול. הצדדים חתמו על שטר בוררות כדין. 

ברור הדין

ביה"ד סבור שיש לחלק את ברור הדין לשני נושאים:

1. מה שהיה לפני בצוע עבודות הפרקט

2. בצוע עבודת הפרקט.

א.הפשרה

לא הייתה הכחשה בין הצדדים על כך שהיה "ניקוי שולחן" מצד התובע והנתבע לפני בצוע עבודת הפרקט והצדדים ניסו להגיע למעין הבנה מסכמת ע"מ לגמור שלב זה בשלום. ואע"פ שיתכן שהתובע נאנס ובלית ברירה הסכים למהלך אבל נפסק בהלכה בשו"ע חו"מ סי' ר"ה סע' ג', שגם פשרה באונס שמה פשרה. לכן ביה"ד דוחה את התביעה והתביעה הנגדית עד שלב זה היות והייתה פשרה והסכמה בין הצדדים. 

ב. עבודת הפרקט

לביה"ד הוגשו תמונות של ביצוע הפרקט, ובעין בלתי מקצועית נראה היה שהעבודה אינה טובה. כמו כן ביה"ד קבל מכתב מהמנדס שראה את העבודה ובו נאמר שהעבודה היא ברמה לא מקצועית. כמו כן ביה"ד שמע את המהנדס בטל' (בהסכמת הצדדים) והוא אמר שעבודה שעשה התובע אי אפשר היה לתקנה אלא היה צריך לעשות הכל מחדש. אומנם התובע הביא את הפועל לשעבר בתור עד (שיש לדון האם הוא כשר להעיד) אבל העד אמר שזוהי העבודה הראשונה שלו בפרקט וגם מאז הוא לא עשה עוד ריצוף כזה. ואם כן וודאי שאי אפשר להסתמך על עדות כזו. ולכן דינה של תביעה זו להדחות.

התובע בקש להביא עד אופי - אבל ביה"ד הבהיר לו באריכות שאין מקום לעדות אופי בתביעה ממונית, היות ויתכן שהוא צדיק גמור אבל גם יתכן שאינו יודע לעבוד.

אומנם לפנים משורת הדין ביה"ד מחייב את הנתבע סך של 1000 ₪ פיצוי על עוגמת נפש שיתכן שנגרמה לו מחמת הסחבת של הנתבע והתנהלותו עד הגיעו לדין תורה.

סיכום:

א. על הנתבע לשלם סך של 1000 ₪ לתובע תוך ל' יום.

ב. על התובע לקחת את העץ שמאוחסן בישוב ב' תוך 14 יום. במידה והעץ לא יפונה תוך הזמן הנ"ל הנתבע יהיה פטור מלשלם את האמור בסע' א' והנתבע יוכל לעשות בעץ כרצונו.

ג. שאר התביעות והתביעות הנגדיות נדחות.  

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב

   הרב ישראל הירשנזון                הרב אהרן אליהו                הרב שלום אילוז

תגיות

בפשרה - בפשרה גבית עדות - עדות אופי בתביעה ממונית סימן רה - סעיף ג