בס"ד


מאמרים ועיונים
מס. סידורי:1010

על פסק 927

תאריך:
מחבר המאמר:
הרב בר-אלי אריאל

לפסק עליו ניתנו ההערות לחץ כאן

שאלה:

חלק ב בסופו - לא ברור הקשר בין המחלוקת במקרה שבו אדם הולך למקום שיש בו שודדים, ויש שם שאלה אם זה מתה מחמת מלאכה, הרי כאן זה בדיוק כמו פרה שנשברה תוך כדי מלאכתה, הרי כל אדם יודע שנפילות קורות מאופניים, ובכלל אין קשר למחלוקת הפוסקים למקרים חיצוניים כאן זה לא מקרה חיצוני כי הוא אשם, המחלוקת היא רק במקרה שבו הגיע משהו מבחוץ שהוא כמו אונס, אבל מצד שני זה מקום שמועד לזה, אז אולי זה סיכונים שלוקחים בזמן עשיית המלאכה.

תגובת בית הדין:

ישנה דעה של הרמב"ן שהפטור של מתה מחמת מלאכה נובע מפשיעת המשאיל שנתן בהמה לא בריאה והראיה שהיא מתה. לפי זה אין מקום לפטור בנפילה מאופניים כי הם בסדר ורק בגלל שנפל נשברו. רק לסברת הרשב"א שעל דעת כן מסר לו ניתן לפטור. וכך בתשובת תרומת הדשן לגבי חרב , כאשר כלי המלחמה נפלו שדודים לפני אויב, אין זה במסגרת יחסי הגומלין של פעולת המלחמה שבין כלי המלחמה לאויב. אם הכלים היו נשברים, היה זה מחמת כלי המלחמה שלא גברו על האויב, אך כאשר נלקחו כלי המלחמה, הדבר נבע מפעולה לא מוצלחת של עורך המלחמה. לא שהכלים לא היו חזקים דים בפעולתם. הלוחם לא היה חזק דיו, ובכגון זה לא פשע המשאיל.